רצון האל | אלוהים עצמו, הייחודי י'

כנסיית האל הכול יכול | רצון האל | אלוהים עצמו, הייחודי י'

אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים (ד')

היום נעסוק בנושא מיוחד. לכל אחד ואחד מכם, יש רק שני דברים עיקריים שעליו לדעת, לחוות ולהבין – ומהם שני הדברים האלה? הראשון הוא היווכחותם האישית של בני אדם בחיים, והשני קשור להכרת האל. היום אני נותן לכם אפשרות בחירה: ביחרו אחד. האם אתם רוצים לשמוע על נושא הקשור לניסיון חייהם האישי של בני אדם או שמא אתם רוצים לשמוע על הכרת האל עצמו? ומדוע אני נותן לכם אפשרות בחירה כזו? מפני שהיום בדעתי לחלוק עמכם כמה דברים חדשים על הכרת אלוהים. אך מבלי להתייחס לכך, אניח לכם תחילה לבחור בין שני הדברים שזה עתה דיברתי עליהם. (אני בוחר את הנושא על הכרת האל.) (גם אנו חושבים שטוב יותר לחלוק את נושא הכרת האל.) האם אתם חושבים, שהדברים שחלקנו לאחרונה על הכרת האל ניתנים להשגה? (כשאלוהים קיים את השיתוף הראשון, לא הרגשנו שהם ניתנים להשגה. לאחר מכן, אלוהים קיים כמה שיתופים נוספים, וכשחזרנו על השיתוף הראשון, בסביבות שאלוהים ברא, האחים והאחיות שמו לב לחוויות בתחום זה.) הוגן לומר שהדברים הם מעבר להישג ידם של רוב בני האדם. ייתכן שדברים אלה לא ישכנעו אתכם. מדוע אני אומר זאת? מפני שכאשר הקשבתם לדברים שאמרתי קודם לכן, ללא קשר לדרך שבה אמרתי אותם או באילו מילים השתמשתי, כאשר שמעתם אותם, הייתם מודעים מילולית ותיאורטית לדברים שאמרתי, אך בעיה חמורה מאוד הייתה בכם, משום שלא הבנתם מדוע אמרתי את הדברים האלה, מדוע דיברתי על הנושאים האלה. זהו לב העניין. אם כן, על אף ששמיעת הדברים האלה הוסיפה להבנתכם אודות אלוהים ומעשיו והעשירה אותה, מדוע אתם עדיין מתקשים להכיר את אלוהים? הסיבה היא זו: לאחר ששמעתם את הדברים שאמרתי, רובכם עדיין לא מבינים מדוע אמרתי זאת, ומה הקשר בין הדברים האלה לבין הכרת האל. האין זה כך? למה קשור חוסר היכולת שלכם להבין את הקשר של הדברים להכרת האל? האם חשבתם על כך אי-פעם? ייתכן שלא. הסיבה שאינכם מבינים את הדברים האלה היא כי ניסיון חייכם שטחי מדי. אם הכרת וחוויית דבריו של אלוהים על ידי בני אדם תישאר ברמה שטחית מאוד, רוב הידע שלהם על אודות אלוהים יהיה מעורפל ומופשט – הוא יהיה בסיסי, דוקטריני ותיאורטי. בתיאוריה, הוא נראה או נשמע הגיוני וסביר, אך הידע אודות האל שיוצא מפיהם של רוב בני האדם ריק מתוכן. ומדוע אני אומר שהוא ריק מתוכן? מפני שלמעשה, בלבכם, לא ברור לכם אם הדברים שיוצאים מפיכם אודות האל נכונים או לא, אם הם מדויקים או לא. לכן, על אף שרוב בני האדם שמעו מידע רב ונושאים רבים על הכרת האל, הידע שלהם אודות האל טרם חרג מעבר לגבולות התיאוריה והדוקטרינה המעורפלת והמופשטת.


אם כן, כיצד ניתן לפתור את הבעיה הזו? האם חשבתם על כך אי-פעם? אם מישהו אינו מחפש אחר האמת, האם יכולה להיות לו בעלות על המציאות? (לא.) נכון. בהחלט לא. אם מישהו אינו מחפש אחר האמת, הוא ללא ספק חסר מציאות, ולפיכך בהחלט אין לו הכרה או חוויה של דברי אלוהים. והאם מי שאינו מכיר את דברי אלוהים יכול להכיר את אלוהים? בהחלט לא! שני הדברים קשורים זה בזה. לכן, רוב בני האדם אומרים, "כיצד ייתכן שהכרת האל קשה כל כך? מדוע היא כה קשה? מדוע איני יכול לומר דבר על הכרת האל?" כשאתם מדברים על הכרת עצמכם, אתם יכולים לדבר במשך שעות, אך כשמדובר בהכרת האל, אין לכם מילים. גם כשיש ביכולתכם לומר מעט, הדברים מאולצים, ונשמעים משעממים – הם נשמעים מגושמים גם לכם, כשאתם שומעים את עצמכם הוגים אותם. זהו המקור. אם אתה חש שהכרת האל קשה מדי, שהיא דורשת ממך מאמץ רב, שאין לך על מה לדבר – שום דבר ממשי לשתף ולמסור לאחרים, וכן להעניק לעצמך – הדבר מוכיח שאינך אדם שחווה את דברי אלוהים. מהם דברי אלוהים? האין דברי אלוהים ביטוי של מה שיש לאלוהים ומה שאלוהים הינו? אם לא חווית את דברי אלוהים, האם יכול להיות לך ידע כלשהו על מה שיש לאלוהים ומה שאלוהים הינו? בוודאי שלא, נכון? הדברים האלה כולם קשורים זה בזה. אם לא חווית את דברי אלוהים, אינך יכול לתפוש את רצונו של אלוהים, אף לא תדע מהו טבעו, מה מוצא חן בעיניו, מה הוא מתעב, מהן דרישותיו מהאדם, ומהי עמדתו כלפי מי שטוב וכלפי מי שרע – כל הדברים האלה בוודאי יהיו עמומים ודו-משמעיים בעיניך. אם אתה מאמין באלוהים בתוך עמימות שכזו, כשאתה אומר שאתה אחד מחסידי אלוהים המחפשים אחר האמת, האם הדברים האלה מציאותיים? הם אינם מציאותיים! אם כך, בחר כעת: באיזה נושא אתה בוחר היום? (היווכחות בחיים ובניסיונו האישי של האדם בחיים.) (אנו בוחרים בהיווכחות בחיים.) איזה תחום של נושאים חסר לכם בכל הקשור להיווכחות בחיים? האם לבכם אומר לכם דבר-מה? עדיין אינכם יודעים, הלא כן? באיזה נושא בוחרים יתר האחים והאחיות? האם ברצונכם לשמוע על הכרת האל או על ניסיון החיים? (אנו רוצים לשמוע על הכרת האל.) (הכרת האל.) בסדר, רובכם בחרתם בהכרת האל. הבה נמשיך אם כן לשתף על הכרת האל.

כולכם משתוקקים לשמוע את הנושא שעליו נערוך שיתוף היום, נכון? הנושא שבו יעסוק השיתוף היום קשור גם לנושא "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים", שעליו דיברנו לאחרונה. ערכנו מספר דיונים בנושא "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים", שמטרתם הייתה לגרום לבני אדם לדעת, בעזרת אמצעים שונים ונקודות מבט שונות, כיצד אלוהים שולט בכל הדברים, באילו אמצעים הוא שולט בכל הדברים, ובאמצעות אילו עקרונות הוא מנהל את כל הדברים, כך שיוכלו להתקיים על כוכב הלכת הזה שאלוהים ברא. דיברנו הרבה גם על האופן שבו אלוהים מספק את צורכי האנושות: באילו אמצעים אלוהים מספק את צורכי האנושות, איזו מין סביבת מחייה הוא מספק לאנושות, ובאילו אמצעים וגורמים הוא מספק לאדם סביבת מחייה יציבה. על אף שלא דיברתי ישירות על הקשר שבין ריבונותו של אלוהים על כל הדברים וניהול כל הדברים על ידו, דיברתי בעקיפין על הסיבה לכך שהוא מנהל את כל הדברים בדרך זו ולכך שהוא מספק את צורכי האנושות ומטפח אותה בדרך זו – וכל הדברים האלה קשורים לניהולו של אלוהים. התוכן שעליו דיברנו היה בעל טווח רחב מאוד: מסביבת המאקרו עד לדברים קטנים הרבה יותר, כגון צורכיהם הבסיסיים של בני האדם ותזונתם, החל מן הדרך שבה שולט אלוהים בכל הדברים וגורם להם לפעול באופן מסודר, עד לסביבת המחייה הנכונה וההולמת שהוא ברא לבני אדם בכל צבע, וכו'. תוכן נרחב זה קשור כולו לאופן שבו חי האדם כבשר ודם. כלומר, הכול קשור לדברים בעולם החומרי הנראים לעין הבלתי-מזוינת, ושבני אדם יכולים להרגיש, לדוגמה, הרים, נהרות, אוקיינוסים, מישורים... כל אלה דברים שניתן לראותם ולגעת בהם. כשאני מדבר על אוויר וטמפרטורה, אתם יכולים לעשות שימוש בנשימתכם כדי להרגיש ישירות בקיומו של האוויר, ובגופכם כדי לחוש אם הטמפרטורה גבוהה או נמוכה. העצים, העשב, העופות והחיות שביערות, הדברים אשר עפים בשמיים והולכים על האדמה, ובעלי החיים הקטנים השונים שמגיחים ממחילות, את כולם יכולים בני אדם לראות במו עיניהם ולשמוע במו אוזניהם. על אף שהיקפם של הדברים האלה עצום, בקרב כל הדברים הם מייצגים את העולם החומרי בלבד. מהם הדברים שבני אדם יכולים לראות? אלה הם דברים חומריים. דברים חומריים הם דברים שבני אדם יכולים לראות ולהרגיש, כלומר, כשאתה נוגע בהם, אתה חש אותם, וכשעיניך רואות אותם, מוחך מציג בפניך תמונה. אלה הם דברים מציאותיים וממשיים. בעיניך, הם אינם מופשטים, אלא יש להם צורה ותבנית. הם יכולים להיות מרובעים או עגולים, גבוהים או נמוכים, גדולים או קטנים, וכל אחד מהם יוצר אצלך רושם שונה. כל הדברים האלה מייצגים את החלק מכל הדברים שהוא העולם החומרי. אם כן, מה כוללים "כל הדברים" בביטוי "ריבונותו של אלוהים על כל הדברים", בעיני אלוהים? הם אינם כוללים רק את הדברים שבני אדם יכולים לראותם ולגעת בהם, אלא יותר מכך, את הדברים הבלתי נראים והבלתי מוחשיים. זוהי אחת המשמעויות האמיתיות של ריבונות האל על כל הדברים. אף על פי שהדברים האלה בלתי נראים ובלתי מוחשיים לבני אדם, גם הם עובדות שקיימות בפועל. בעיני אלוהים, כל עוד עיניו יכולות לצפות בהם והם בתחום ריבונותו, הם מתקיימים בפועל. על אף שבעיני האנושות הם מופשטים ולא ניתן לדמיין אותם – יתרה מכך, אף על פי שהם בלתי נראים ובלתי מוחשיים – בעיני אלוהים הם אכן מתקיימים בפועל. כזה הוא העולם האחר של כל הדברים שבהם שולט אלוהים, וזהו חלק נוסף מתחום כל הדברים שבהם הוא שולט. זהו הנושא שבו יעסוק השיתוף היום – כיצד אלוהים שולט בעולם הרוחני ומנהל אותו. מכיוון שנושא זה כולל את האופן שבו אלוהים שולט בכל הדברים ומנהל אותם, הוא קשור לעולם שמחוץ לעולם החומרי – העולם הרוחני – ולכן יש צורך עליון שנבין אותו. רק לאחר שנשתף תוכן זה ונבין אותו, יוכלו בני אדם להבין באמת את משמעותן האמיתית של המילים "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים". מטרתו של נושא זה היא להשלים את הנושא "אלוהים שולט בכל הדברים ואלוהים מנהל את כל הדברים". ייתכן שכאשר תשמעו את הנושא הזה, תרגישו שהוא מוזר ולא ייאמן – אך תהיה הרגשתכם אשר תהיה, מכיוון שהעולם הרוחני הוא חלק אחד מכל הדברים שאלוהים שולט בהם, עליכם ללמוד דבר-מה על נושא זה. לאחר שתלמדו, תהיה לכם הערכה, הבנה והכרה עמוקה יותר של המילים "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים".

1. כיצד אלוהים שולט בעולם הרוחני ומנהל אותו

אם בני אדם אינם מבינים דברים מסוימים או תופעות מסוימות בעולם החומרי, הם יכולים לפתוח ספר ולחפש את המידע הרלוונטי או להיעזר בערוצים שונים כדי לברר את מקורותיהם ואת הסיפור שמאחוריהם. אך כשמדובר בעולם האחר שעליו אנו מדברים היום – העולם הרוחני אשר קיים מחוץ לעולם החומרי – לבני אדם אין כל אמצעים או ערוצים שמהם יוכלו ללמוד על הסיפור הפנימי ועל האמת שבו. מדוע אני אומר זאת? מפני שבעולמה של האנושות, כל דבר השייך לעולם החומרי הוא בלתי נפרד מקיומו הגשמי של האדם, ומכיוון שבני האדם חשים שכל דבר בעולם החומרי הוא בלתי נפרד מחייהם הגשמיים, רוב בני האדם מודעים רק לדברים החומריים שמול עיניהם, לדברים הנראים לעיניהם, או רואים רק אותם. אך כשמדובר בעולם הרוחני – כלומר, כל דבר השייך לעולם אחר זה – הוגן לומר שרוב בני האדם אינם מאמינים. הסיבה לכך היא שהוא אינו נראה לעיניהם, ושהם מאמינים שאין צורך להבינו או לדעת עליו דבר, מה גם שהעולם הרוחני הזה הוא עולם שונה לחלוטין מן העולם החומרי. העולם הרוחני פתוח לאלוהים, אך נסתר מן האנושות ואינו פתוח בפניה, ולכן בני האדם מתקשים למצוא ערוץ שדרכו יוכלו להבין את ההיבטים השונים של עולם זה. הדברים שאומר על העולם הרוחני נוגעים רק לניהולו ולריבונותו של אלוהים. הם קשורים, כמובן, גם לתוצאה ולייעוד של האנושות – אך איני חושף מסתורין כלשהו, אף לא מגלה לכם את הסודות שברצונכם לגלות, מפני שהדבר נוגע לריבונותו של אלוהים, לניהולו של אלוהים ולתמיכתו של אלוהים, ולפיכך אדבר רק על החלק שאתם צריכים לדעת.

קודם כול, אשאל אתכם שאלה: מהו לדעתכם העולם הרוחני? במובן הרחב, זהו עולם שמחוץ לעולם החומרי, עולם בלתי נראה ובלתי מוחשי לבני אדם. אך איזה מין עולם על העולם הרוחני להיות, כפי שהוא מצטייר בדמיונכם? אולי כתוצאה מכך שאינכם יכולים לראותו, אינכם מסוגלים לדמיין אותו. אך כשאתם שומעים אגדות עליו, אתם בכל זאת חושבים, אינכם יכולים לעצור בעצמכם. ומודע אני אומר זאת? יש דבר שקורה לאנשים רבים בצעירותם: כשמישהו מספר להם סיפור מפחיד – על רוחות רפאים, נשמות – הם נבהלים עד מוות. ומדוע הם נבהלים? מפני שהם מדמיינים את הדברים האלה. על אף שהם אינם יכולים לראותם, הם חשים שהם נמצאים בחדרם, במקום נסתר כלשהו או במקום חשוך כלשהו, והם פוחדים כל כך עד שהם אינם מעיזים לישון. בייחוד בלילה, הם אינם מעיזים לשהות לבדם בחדר או בחצר. זהו העולם הרוחני שבדמיונכם, וזהו עולם שבני אדם חושבים שהוא מפחיד. לכל אדם יש דמיון וכל אדם יכול להרגיש דבר-מה.

נתחיל בעולם הרוחני. מהו העולם הרוחני? אתן לכם הסבר קצר ופשוט. העולם הרוחני הוא מקום חשוב, השונה מן העולם החומרי. ומדוע אני אומר שהוא חשוב? אנחנו נדבר על כך בפירוט. קיומו של העולם הרוחני קשור בקשר שלא ניתן להתירו לעולמה החומרי של האנושות. הוא ממלא תפקיד חשוב במעגל החיים והמוות של בני האדם בריבונותו של אלוהים על כל הדברים. זהו תפקידו, וזוהי אחת הסיבות לכך שקיומו חשוב. מפני שזהו מקום שחמשת החושים אינם יכולים להבחין בו, איש אינו יכול לשפוט במדויק אם הוא קיים או לא. ההתרחשויות בעולם הרוחני קשורות בקשר הדוק לקיומה של האנושות, וכתוצאה מכך, דרך חייה של האנושות אף היא מושפעת במידה עצומה מן העולם הרוחני. האם הדבר קשור לריבונותו של אלוהים? אכן. כשאני אומר זאת, אתם מבינים מדוע אני דן בנושא הזה: מפני שהוא נוגע לריבונותו של אלוהים ולניהולו. בעולם כזה – שאינו נראה לעיניהם של בני האדם – כל צו ופקודה שמיימיים וכן המערכת הניהולית שלו, נעלים הרבה יותר מן החוקים והמערכות של מדינה כלשהי בעולם החומרי, ואין ישות החיה בעולם הזה שתעז להפר אותם או לנכס אותם לעצמה. האם הדבר קשור לריבונותו ולניהולו של אלוהים? בעולם הזה, יש צווים מנהליים ברורים, פקודות שמיימיות ברורות וחוקים ברורים. ברמות שונות ובאזורים שונים, פקידים ממלאים בקפידה את חובתם ומצייתים לכללים ותקנות, משום שהם יודעים מהן ההשלכות של הפרת צו שמיימי, הם מודעים בבירור לאופן שבו אלוהים מעניש על הרע וגומל על הטוב, ולאופן שבו הוא מנהל את כל הדברים, שבו הוא שולט בכל הדברים. יתרה מזאת, הם מבינים בבירור כיצד אלוהים מוציא לפועל את הצווים והחוקים השמיימיים שלו. האם הללו שונים מן העולם החומרי שבו שוכנת האנושות? הם שונים במידה עצומה. זהו עולם השונה לחלוטין מן העולם החומרי. מכיוון שיש צווים וחוקים שמיימיים, הדבר נוגע לריבונותו ולניהולו של אלוהים, כמו כן, לטבעו של אלוהים, למה שיש לו ומה שהינו. לאחר ששמעתם זאת, האם אינכם חשים שהכרחי ביותר שאדבר על נושא זה? האם אינכם מבקשים ללמוד את הסודות שבו? כזה הוא מושג העולם הרוחני. על אף שהוא מתקיים לצד העולם החומרי, וכפוף יחד עמו לניהולו ולריבונותו של אלוהים, ניהולו של עולם זה על ידי אלוהים וריבונותו עליו, מחמירים הרבה יותר בהשוואה לעולם החומרי. כשמדובר בפרטים, עלינו להתחיל לדון בדרך שבה העולם הרוחני אחראי על עבודת מעגל החיים והמוות של האנושות, משום שעבודה זו היא חלק חשוב מעבודתן של הישויות בעולם הרוחני.

בקרב האנושות, אני מסווג את כל בני האדם לשלושה סוגים. הסוג הראשון הוא הכופרים, חסרי האמונה הדתית. הם נקראים כופרים. רובם המכריע של הכופרים מאמין רק בכסף, הם עוסקים רק באינטרסים האישיים שלהם, הם חומרניים ומאמינים רק בעולם החומרי, לא במעגל החיים והמוות ולא באמירות כלשהן על אלים ורוחות. אני מסווג אותם ככופרים, והם הסוג הראשון. הסוג השני הוא המאמינים השונים, שאינם כופרים. בקרב האנושות, אני מחלק את המאמינים האלה לכמה סוגים עיקריים: הסוג הראשון הם היהודים, הסוג השני הם הקתולים, הסוג השלישי הם המשיחיים, הסוג הרביעי הם המוסלמים והסוג החמישי הם הבודהיסטים – יש חמישה סוגים. אלה הם סוגי המאמינים השונים. הסוג השלישי הוא האנשים שמאמינים באלוהים, והוא מתייחס אליכם. סוג זה של מאמינים הם חסידיו של אלוהים היום. אנשים אלה נחלקים לשני סוגים: נבחרי אלוהים ועושי שירות. אכן כך! הסוגים העיקריים האלה הובחנו בבירור זה מזה. כעת, אם כן, אתם יכולים להבחין בבירור במחשבותיכם בין הסוגים והדרגות של בני האדם. הסוג הראשון הוא הכופרים – כבר ציינתי מי הם הכופרים. כופרים רבים מאמינים רק באיש הזקן שבשמיים. הם מאמינים שהרוח, הגשם והרעם נשלטים כולם על ידי האיש הזקן הזה שבשמיים, שעליו הם מסתמכים לשם שתילת גידולים וקציר – אך כשמוזכרת האמונה באלוהים הם ממאנים להקשיב. האם ניתן לכנות זאת אמונה באלוהים? בני אדם כאלה נכללים בין הכופרים. מי שאינם מאמינים באלוהים ומאמינים רק באיש הזקן שבשמיים, כולם כופרים. כל אלה שאינם מאמינים באלוהים ואינם חסידיו של אלוהים, הם כופרים. הסוג השני הוא האנשים שמשתייכים לחמש הדתות הגדולות ושמאמינים באל מעורפל. הסוג השלישי הוא האנשים שמאמינים באל המעשי, שהתגלם כבשר ודם באחרית הימים – חסידיו של אלוהים היום. ומדוע חילקתי את בני האדם לסוגים אלה? (מפני שיש להם ייעוד שונה וסוף שונה.) זהו היבט אחד. מפני שכאשר גזעים וסוגים שונים אלה של בני אדם ישובו לעולם הרוחני, כל אחד מהם ילך למקום אחר, הם יהיו כפופים לחוקים שונים של מעגל החיים והמוות, וזוהי הסיבה לכך שסיווגתי את בני האדם לסוגים עיקריים אלה.

1) מעגל החיים והמוות של הכופרים

הבה נתחיל ממעגל החיים והמוות של הכופרים. לאחר שאדם מת, פקיד לוקח אותו מן העולם החומרי. ומה ממנו נלקח? לא גופו, אלא נשמתו. כשנשמתו נלקחת, הוא מגיע למקום שהוא סוכנות של העולם הרוחני, המקבלת במיוחד נשמות של בני אדם שמתו זה עתה. (הערה: המקום הראשון שאליו מגיעה הנשמה לאחר שמישהו מת, מוזר לנשמה.) כשהוא נלקח למקום הזה, פקיד מבצע את הבדיקות הראשונות, מוודא את שמו, כתובתו, גילו ומה עשה בחייו. כל דבר שעשה בחייו מתועד בספר ונכונותו מאומתת. לאחר שהכול נבדק, התנהגותו ומעשיו של האדם לכל אורך חייו משמשים כדי לקבוע אם הוא ייענש או ימשיך להתגלגל כאדם, וזהו השלב הראשון. האם השלב הראשון הזה מפחיד? הוא אינו מפחיד מדי, מפני שהדבר היחיד שקרה הוא שהאדם הגיע למקום חשוך ולא מוכר. זה אינו מפחיד מדי.

בשלב השני, אם האדם הזה עשה דברים רעים רבים לאורך חייו, אם הוא ביצע מעשים מרושעים רבים, הוא יילקח למקום של ענישה כדי להיענש. זה יהיה המקום שאליו הוא יילקח, מקום מיוחד להענשת בני אדם. פרטי העונש שלו תלויים בחטאים שחטא ובמספר המעשים הרעים שעשה לפני מותו – וזהו המצב הראשון שמתרחש בשלב השני. בגלל הדברים שעשו והמעשים הרעים שביצעו לפני מותם, כשהם מתגלגלים מחדש בעקבות ענישתם – כשהם נולדים פעם נוספת בעולם החומרי – יש אנשים שיוסיפו להיות אנושיים, ויש שיהיו לבעלי חיים. כלומר, לאחר שאדם שב לעולם הרוחני, הוא נענש בגלל המעשים הרעים שעשה. יתרה מזאת, בגלל המעשים המרושעים שעשה, בגלגולו הבא הוא לא יהיה אדם, אלא בעל חיים. מגוון בעלי החיים שהוא עשוי להיות כולל פרות, סוסים, חזירים וכלבים. יש שעשויים להיות ציפור בשמיים, ברווז או אווז... לאחר שהתגלגלו לבעלי חיים, כשהם מתים הם שבים לעולם הרוחני, וכקודם, על סמך התנהגותם לפני מותם, העולם הרוחני יחליט אם יתגלגלו לבני אדם או לא.

רוב בני האדם עושים מעשים רעים רבים מדי, חטאיהם חמורים מדי, לכן כשהם מתגלגלים מחדש, הם הופכים לבעלי חיים, שבע עד שתים עשרה פעמים. שבע עד שתים עשרה פעמים – האין זה מפחיד? מה מפחיד בעיניכם? אדם שנעשה לבעל חיים, זהו דבר מפחיד. ומהו הדבר הכואב ביותר לאדם, בכך שהוא הופך לבעל חיים? העובדה שאין לו שפה, שיש לו מחשבות פשוטות בלבד, שהוא מסוגל לעשות רק את הדברים שבעלי חיים עושים ולאכול את הדברים שבעלי חיים אוכלים, שיש לו דרך חשיבה ושפת גוף פשוטות כמו של בעל חיים, שהוא אינו מסוגל ללכת זקוף, אינו מסוגל לתקשר עם בני אדם, ושאף אחת מן ההתנהגויות והפעילויות של בני האדם אינה קשורה לבעלי החיים. כלומר, בקרב כל הדברים, להיות בעל חיים פירושו שאתם הנחותים שבכל היצורים החיים, והדבר כואב הרבה יותר מאשר להיות בן אדם. זהו היבט אחד של העונש מן העולם הרוחני למי שעשה מעשים רעים רבים וחטא חטאים גדולים. כשמדובר בחומרת העונש, הדבר מוכרע על ידי סוג בעל החיים שהאדם מתגלגל בו. לדוגמה, האם טוב יותר להיות חזיר מאשר כלב? האם לחזיר יש חיים טובים או רעים יותר מכלב? רעים יותר, כמובן. אם בני אדם הופכים לפרה או לסוס, האם חייהם יהיו טובים או רעים יותר מחזיר? (טובים יותר.) נדמה שאם ניתנת לכם ברירה, יש לכם טעם. האם יהיה נוח יותר למישהו אם יהיה לחתול? הדבר יהיה נוח הרבה יותר מאשר להיות לסוס או לפרה. אילו הייתה לכם אפשרות בחירה בין בעלי חיים, הייתם בוחרים להיות לחתול, והדבר נוח יותר, מפני שתוכלו להעביר את רוב זמנכם בנחת, בשינה. מייגע יותר להיות פרה או סוס, לכן אם בני אדם מתגלגלים לפרה או לסוס, עליהם לעבוד קשה – ונדמה שזהו עונש קשה. להיות כלב זה קצת יותר טוב מאשר להיות פרה או סוס, מפני שלכלב יש קשר קרוב יותר עם אדונו. בנוסף לכך, כיום, רבים מחזיקים כלב וכעבור שלוש או חמש שנים הוא לומד להבין חלק גדול ממה שהם אומרים! מכיוון שכלב יכול להבין דברים רבים מדבריו של אדונו, יש לו הבנה טובה של אדונו, והוא יכול להסתגל למצב רוחו ולדרישותיו, ולכן האדון מתייחס לכלב טוב יותר, והכלב אוכל ושותה טוב יותר, וכשכואב לו מטפלים בו יותר – אם כן, האם הכלב אינו נהנה מחיים מאושרים? לפיכך, טוב יותר להיות כלב מאשר פרה או סוס. בצורה זו, חומרת עונשו של אדם קובעת כמה פעמים הוא יתגלגל לבעל חיים, ולאיזה מין בעל חיים יתגלגל. אתם מבינים, כן?

מכיוון שחטאו חטאים כה רבים בחייהם, יש בני אדם שייענשו בכך שיתגלגלו לבעלי חיים שבע עד שתים עשרה פעמים. לאחר שנענשו די פעמים, כשהם שבים לעולם הרוחני, הם נלקחים למקום אחר. הנשמות השונות שבמקום הזה כבר נענשו, והן מן הסוג המתכונן להתגלגל לאדם. המקום הזה מסווג כל נשמה על פי סוג המשפחה שבה תיוולד, סוג התפקיד שתמלא לאחר שתתגלגל וכן הלאה. לדוגמה, יש בני אדם שיהיו לזמרים כשיבואו לעולם, ולפיכך הם ממוקמים בין הזמרים, יש שיהיו לאנשי עסקים כשיבואו לעולם, ולפיכך הם ממוקמים בין אנשי העסקים, ואם מישהו עתיד להיות לחוקר מדעי כשיהיה לאדם, הוא ממוקם בין החוקרים המדעיים. לאחר שסווגו, כל אחד מהם נשלח על פי זמן ותאריך שונים שנקבעו, כפי שאנשים שולחים כיום דואר אלקטרוני. בכך יושלם מעגל אחד של חיים ומוות, וזהו דבר דרמטי מאוד. מן היום שבו מגיע האדם לעולם הרוחני ועד למועד שבו מסתיים עונשו, הוא עשוי להתגלגל לבעל חיים פעמים רבות, ואחר כך הוא מתכונן להתגלגל לאדם. זהו תהליך שלם.

אך האם מי שענישתו הסתיימה והוא לא יתגלגל עוד לבעל חיים, יישלח במהירות לעולם החומרי כדי להיות לאדם? ואם לא, כמה זמן יחלוף בטרם יוכל לבוא בקרב בני האדם? מהי התדירות שבה אנשים אלה הופכים לבני אדם?[א] יש לכך מגבלות של זמן. כל דבר המתרחש בעולם הרוחני כפוף למגבלות ולכללים מתאימים של זמן – ואם אסביר אותם בעזרת מספרים, תבינו. למי שמתגלגל מחדש תוך פרק זמן קצר, לידתו מחדש כאדם תהיה מוכנה כשהוא ימות. פרק הזמן הקצר ביותר הוא שלושה ימים. יש בני אדם שאצלם זה שלושה חודשים, יש שאצלם זה שלוש שנים, יש שאצלם זה שלושים שנה, יש שאצלם זה שלוש מאות שנה, יש שאצלם זה אפילו שלושת אלפים שנה, וכו'. אם כן, מה ניתן לומר על כללים אלה של זמן, ומהם פרטיהם? הגעתה של נשמה לעולם החומרי, עולמו של האדם, מבוססת על צורך: היא בהתאם לתפקיד שנשמה זו נועדה למלא בעולם הזה. כשבני אדם מתגלגלים לאנשים רגילים, רובם מתגלגלים מהר מאוד, מפני שבעולמו של האדם יש צורך דחוף בבני אדם רגילים כאלה, ולכן כעבור שלושה ימים הם נשלחים פעם נוספת למשפחה שונה לחלוטין מזו שבה היו לפני מותם. אך יש מי שעליו למלא תפקיד מיוחד בעולם הזה. "מיוחד" פירושו שאין דרישה גדולה לאנשים אלה בעולמו של האדם – לא רבים נחוצים כדי למלא תפקיד כזה, וכך עשויות לחלוף שלוש מאות שנה בטרם אדם זה יתגלגל מחדש.[ב] כלומר, הנשמה הזו תגיע רק פעם בשלוש מאות שנה או פעם בשלושת אלפים שנה. ומדוע זה כך? מפני שבמשך שלוש מאות שנה או שלושת אלפים שנה, תפקיד כזה אינו נדרש בעולמו של האדם, ולכן הם מוחזקים במקום כלשהו בעולם הרוחני. ניקח לדוגמה את קונפוציוס. הייתה לו השפעה עמוקה על התרבות הסינית המסורתית. כולכם בוודאי מכירים אותו. להגעתו הייתה השפעה עמוקה על התרבות, הידע, המסורת והחשיבה של בני האדם באותה תקופה. אך אדם כזה אינו נחוץ בכל תקופה, ולכן היה עליו להישאר בעולם הרוחני ולהמתין שם במשך שלוש מאות או שלושת אלפים שנה, בטרם התגלגל מחדש. מכיוון שעולמו של האדם לא נזקק למישהו כמותו, היה עליו לחכות ללא מעש. מכיוון שהיו תפקידים מעטים מאוד כאלה, היו לו דברים מעטים לעשות, ולכן היה צורך להחזיקו במקום כלשהו בעולם הרוחני במשך מרבית הזמן, בבטלה, ולשלחו כשעולמו של האדם נזקק לו. כאלה הם כללי הזמן של העולם הרוחני ביחס לתדירות שבה רוב בני האדם מתגלגלים מחדש. בין אם הם אנשים רגילים או מיוחדים, לעולם הרוחני יש כללים מתאימים ונהלים נכונים לעיבוד גלגוליהם של בני האדם, וכללים ונהלים אלה באים מאלוהים, הם נשלחים מאלוהים, ושום פקיד או ישות בעולם הרוחני אינם מחליטים עליהם ואינם שולטים בהם. אתם מבינים כעת, כן?

התפקיד שממלאת כל נשמה לאחר שהתגלגלה מחדש – תפקידה בחיים האלה – המשפחה שבה היא נולדת, וצורת חייה, קשורים בקשר הדוק לחייה הקודמים. לעולמו של האדם באים כל מיני אנשים, והתפקידים שהם ממלאים שונים זה מזה, וכך גם המשימות שהם מבצעים. ואילו משימות הן אלה? יש שבאים כדי לשלם חוב: אם הם היו חייבים כסף רב מדי לאחרים בחייהם הקודמים, הם משלמים חוב. במקביל, יש שבאים לגבות חוב: בחייהם הקודמים, נגזלו מהם דברים רבים מדי וכסף רב מדי במעשי הונאה, ולכן לאחר שהם מגיעים לעולם הרוחני, העולם הרוחני נותן להם צדק ומאפשר להם לגבות את חובם בחיים האלה. יש שבאים לשלם חוב של תודה: בחייהם הקודמים – בטרם מתו – מישהו היה טוב אליהם, ובחיים האלה ניתנה להם הזדמנות פז להתגלגל מחדש כך שייוולדו מחדש כדי לשלם את חוב התודה הזה. באופן דומה, אחרים נולדו מחדש בחיים האלה כדי לתבוע חיים. ואת חייו של מי הם תובעים? של האדם שהרג אותם בחייהם הקודמים. לסיכום, לחייו של כל אדם בהווה יש קשר חזק לחייו הקודמים, הם קשורים באופן שאינו ניתן להפרדה. כלומר, חייו של כל אדם בהווה מושפעים במידה עצומה מחייו הקודמים. לדוגמה, לפני מותו, רימה ג'אנג את לי וגזל ממנו סכום כסף גדול. אם כן, האם ג'אנג חייב חוב ללי? ואם כך הוא הדבר, האם זה טבעי שלי יגבה את החוב שלו מג'אנג? מכאן שלאחר מותם, יש חוב שיש להסדיר ביניהם, וכשהם מתגלגלים מחדש וג'אנג נעשה לאדם, כיצד גובה ממנו לי את חובו? אחת השיטות היא שלי יגבה את חובו על ידי כך שייוולד מחדש כבנו של ג'אנג, כאשר ג'אנג הוא אביו. זה הדבר שיקרה בחיים האלה, בחיים הנוכחיים. ג'אנג, אביו של לי, מרוויח כסף רב, ובנו לי מבזבז אותו. אין זה משנה כמה כסף ירוויח ג'אנג, בנו לי "עוזר" לו בכך שהוא מבזבז אותו. אין זה משנה כמה מרוויח ג'אנג, לעולם לא די בכך, ומסיבה כלשהי, בסופו של דבר, הבן מבזבז את כספו של אביו בדרכים ובאמצעים שונים. ג'אנג תמה: "מה מתרחש? מדוע בני תמיד ביש מזל? מדוע בניהם של אנשים אחרים טובים כל כך? מדוע אין לבני שאיפות, מדוע הוא כה חסר תועלת ואינו מסוגל להרוויח כסף, מדוע עליי לתמוך בו תמיד? מכיוון שעליי לתמוך בו, אעשה זאת, אך מדוע, יהיה אשר יהיה סכום הכסף שאתן לו, הוא תמיד זקוק לעוד? מדוע הוא אינו יכול לעבוד ולהתפרנס ביושר? מדוע הוא בטלן, זולל, סובא, הולך לזונות, מהמר – מדוע הוא עושה את כל הדברים האלה? מה מתרחש, לכל הרוחות?" לאחר מכן ג'אנג חושב זמן-מה: "האם זה מפני שהייתי חייב לו משהו בחיים הקודמים? אה, ייתכן שהיה לי חוב אליו בחיים הקודמים. אם כך, אשלם אותו! הדבר לא יסתיים עד שאשלם את החוב במלואו!" ייתכן שיבוא יום ולי אכן יקבל את חובו בחזרה, וכשהוא יהיה בן ארבעים או חמישים, יבוא יום שבו הוא יתעשת לפתע: "לא עשיתי ולו דבר טוב אחד במחצית הראשונה של חיי! בזבזתי את כל הכסף שאבי הרוויח – עליי להיות אדם טוב! אחשל את עצמי: אהיה אדם ישר, שחי כראוי, ולעולם לא אגרום עוד צער לאבי!" מדוע הוא חושב כך? מדוע הוא משתנה לפתע לטובה? האם יש לכך סיבה? מהי הסיבה? למעשה, הסיבה היא שהוא גבה את חובו – החוב שולם. יש בכך סיבה ותוצאה. הסיפור החל לפני זמן רב מאוד, בטרם שניהם נולדו, ולכן סיפור זה מחייהם הקודמים הובא לחייהם הנוכחיים, ואיש מהם אינו יכול להאשים את רעהו. אין זה משנה מה לימד ג'אנג את בנו, בנו מעולם לא הקשיב, ומעולם לא עבד לפרנסתו ביושר – אך ביום שבו שולם החוב, לא היה עוד צורך ללמד אותו, הוא הבין באופן טבעי. זוהי דוגמה פשוטה, ויש ללא ספק דוגמאות אחרות רבות כאלה. ומה הסיפור הזה אומר לבני האדם? (שעליהם להיות טובים.) שעליהם לסור מרע, ושיהיה תגמול על מעשיהם הרעים! אתה מבין, רוב הכופרים מבצעים מעשים רעים רבים, והם מקבלים תגמול על מעשיהם הרעים, נכון? אך האם התגמול הזה שרירותי? לכל דבר שניתן עליו תגמול, יש רקע וסיבה. האם אתה חושב שדבר לא יקרה לך לאחר שרימית מישהו וגזלת ממנו כסף? האם אתה חושב, שלאחר שגזלת ממנו כסף במרמה, לא יהיו השלכות הנוגעות לך לאחר שלקחת את כספו? הדבר יהיה בלתי אפשרי: עוד יבוא יום נקם ושילם – הדבר נכון לגמרי! כלומר, אין זה משנה מי האדם ואם הוא מאמין שיש אלוהים או לא, על כל אחד לקחת אחריות על התנהגותו ולשאת בהשלכות של מעשיו. בהסתמך על דוגמה פשוטה זו – ג'אנג נענש ולי קיבל את כספו בחזרה – האם הדבר הוגן? כן. כשבני אדם עושים דברים כאלה, יש תוצאה כזו. והאם היא מנותקת מניהול העולם הרוחני? היא בלתי נפרדת מניהול העולם הרוחני. על אף שהם כופרים, קיומם של אלה שאינם מאמינים באלוהים כפוף לפקודות ולצווים שמיימיים אלה שאיש אינו יכול לחמוק מהם. אין זה משנה עד כמה רם מעמדם בעולמו של האדם, איש אינו יכול להימנע מהמציאות הזו.

מי שאין לו אמונה, לעתים קרובות מאמין שכל דבר שניתן לראותו קיים, ואילו כל דבר שלא ניתן לראותו או שרחוק מאוד מבני האדם, אינו קיים. הוא מעדיף להאמין שאין "מעגל חיים ומוות" ושאין "עונש", ולכן הוא חוטא ומבצע מעשים רעים ללא נקיפות מצפון – ולאחר מכן נענש או מתגלגל לבעל חיים. רוב בני האדם השונים מקרב הכופרים נלכדים במעגל אכזרי זה. ומדוע? מפני שהם אינם יודעים שהעולם הרוחני מקפיד בניהול כל היצורים החיים. בין אם אתה מאמין או לא, העובדה הזו קיימת, שכן אין ולו אדם או חפץ אחד שיכול להימלט מן התחום הנצפה על ידי אלוהים, ואין ולו אדם או חפץ אחד שיכול להימלט מן הכללים והמגבלות של הצווים השמיימיים ופקודותיו של אלוהים. לכן, אני מספר לכל אחד מכם על הדוגמה הפשוטה הזו. בין אם אתה מאמין באלוהים ובין אם לא, אין זה מקובל לחטוא ולבצע מעשים רעים, יש לכך השלכות, וזהו דבר מוחלט. כאשר מישהו שגזל במרמה את כספו של אדם אחר נענש, העונש הזה הוגן, סביר וצודק. התנהגות שכיחה כזו נענשת על ידי העולם הרוחני, על ידי הפקודות והצווים השמיימיים של אלוהים, וכך גם התנהגות פושעת חמורה והתנהגות מרושעת – אונס וביזה, הונאה ומרמה, שוד וגניבה, רצח והצתה וכו' – כפופה במידה רבה עוד יותר למערך של עונשים בחומרה משתנה. ומה כוללים עונשים אלה שחומרתם משתנה? חלקם מסתמכים על זמן כדי לקבוע את רמת החומרה, חלקם עושים זאת בעזרת מתודולוגיות שונות, ואחרים עושים זאת באמצעות המקום שאליו בני אדם מגיעים כשהם מתגלגלים מחדש. לדוגמה, יש אנשים המנבלים את פיהם. למה מתייחס הביטוי "לנבל את הפה"? משמעותו היא לקלל אחרים לעתים קרובות ולהשתמש בשפה זדונית, שפה המקללת בני אדם. על מה מרמזת שפה זדונית? היא מרמזת על כך שלמישהו יש לב גס ונתעב. שפה זדונית המקללת בני אדם לעתים קרובות יוצאת מפיהם של אנשים כאלה, ושפה זדונית כזו מלווה בהשלכות חמורות. לאחר שאנשים אלה מתים ומקבלים את העונש ההולם, הם עלולים להיוולד מחדש כאילמים. יש אנשים מחושבים מאוד כשהם בחיים, הם מנצלים אחרים תכופות, מזימותיהם הקטנות לרוב מתוכננות היטב, והם עושים דברים רבים הפוגעים בזולת. כשהם נולדים מחדש, הם יכולים להיוולד כטיפשים או כבעלי מוגבלות שכלית. יש אנשים המציצים לעתים קרובות ומפרים את פרטיותם של אחרים. עיניהם רואות דברים רבים שהם לא צריכים היו להיות שותפים להם, והם יודעים דברים רבים שלא היו צריכים לדעת, ולכן כשהם נולדים מחדש, הם עלולים להיות עיוורים. יש אנשים אשר זריזים מאוד בחייהם, הם מתקוטטים לעתים קרובות ועושים מעשים רבים שהם רעים, ולכן כשהם נולדים מחדש הם עלולים להיות נכים, צולעים, גידמים, או לחלופין, הם עלולים להיות גיבנים, לסבול מפיתול צוואר, ללכת עם צליעה או שאחת מרגליהם עלולה להיות קצרה מן האחרת וכו'. בצורה זו, מוטלים עליהם עונשים שונים על סמך רמת הרוע שביצעו במהלך חייהם. ומה אתם אומרים, מדוע יש אנשים פוזלים? האם יש אנשים רבים כאלה? כיום יש רבים מהם. יש אנשים שהם פוזלים מפני שבחייהם הקודמים הם עשו שימוש רב מדי בעיניהם, עשו דברים רעים רבים מדי, ולכן הם נולדים לחיים האלה עם עיניים פוזלות, ובמקרים חמורים הם אף עיוורים. האם אתם חושבים שנעים להביט באנשים פוזלים? האם הם מותירים רושם טוב? אתם רואים שיש להם מבנה פנים טוב, עורם בהיר וחיוור, יש להם עיניים גדולות ועפעפיים כפולים – אך למרבה הצער, יש להם עין פוזלת. כיצד הם נראים? האם אין לכך השפעה כללית על התנהגותו של האדם? ועם השפעה זו, אילו מין חיים יש להם? כשהם פוגשים אחרים, הם חושבים לעצמם: "הו, אני פוזל! אסור לי להביט כל כך הרבה בבני אדם, איני רוצה שיראו את עיניי. עליי לדבר כשראשי מורכן, איני יכול להביט בפניהם." עיניהם הפוזלות משפיעות על הדרך שבה הם מביטים בדברים ועל יכולתם להביט בפניהם של אנשים. האם כתוצאה מכך הם לא איבדו את יכולת השימוש בעיניהם? האם אין זה פיצוי על ההפרזות מחייהם הקודמים? בצורה זו, בחיים הבאים הם לא יעזו לעשות דברים כה רעים. זהו תגמול!

יש המסתדרים היטב עם אחרים לפני מותם, הם עושים דברים טובים רבים למען הסובבים אותם, למען יקיריהם, חבריהם, עמיתיהם או בני האדם הקשורים אליהם. הם עוזרים לזולת, נותנים צדקה ומטפלים באחרים או מסייעים להם כספית. אחרים חושבים עליהם טובות, וכשבני אדם כאלה שבים אל העולם הרוחני, הם אינם נענשים. אם כופר אינו נענש בשום צורה, משמעות הדבר היא שהוא היה אדם טוב מאוד. במקום להאמין בקיומו של אלוהים, הם מאמינים רק באיש הזקן שבשמיים. הם מאמינים רק שיש מעליהם רוח הצופה בכל מעשיהם – זוהי כל אמונתם. ומהי התוצאה? הם מתנהגים הרבה יותר טוב. אנשים אלה הם טובי לב ונדיבים, וכשהם שבים בסופו של דבר אל העולם הרוחני, העולם הרוחני מתייחס אליהם יפה מאוד, והם יתגלגלו וייוולדו במהרה מחדש. ולאיזו מין משפחה הם יגיעו? על אף שהיא לא תהיה עשירה, חיי המשפחה בה יהיו שלווים, תהיה הרמוניה בין בני המשפחה, הם יעבירו יחד ימים שלווים ומאושרים, כולם יהיו שמחים, ויהיו להם חיים טובים. כשאותו אדם יגיע לבגרות, הוא יוליד הרבה בנים ובנות ותהיה לו משפחה מורחבת גדולה, ילדיו יהיו מוכשרים וייהנו מהצלחה, והוא ומשפחתו ייהנו ממזל טוב – ותוצאה כזו קשורה במידה עצומה לחייו הקודמים של אותו אדם. כלומר, כל חייו של האדם, עד לזמן שלאחר מותו, והמקום שאליו הוא מגיע לאחר שהוא מתגלגל מחדש, בין אם הוא גבר או אישה, משימתו בחיים, הדברים שיעבור בחייו, המכשולים שבהם ייתקל, הברכות שמהן ייהנה, האנשים שיפגוש, הדברים שיקרו להם – איש אינו יכול לנבא זאת, להימנע מכך או להסתתר מפני זה. כלומר, לאחר שנקבע מה יקרה בחייך, אין זה משנה באיזו דרך תנסה להימנע מכך, באילו אמצעים תנסה להימנע מכך, לא יהיה באפשרותך להפר את מהלך החיים שנקבע לך על ידי אלוהים בעולם הרוחני. משום שכאשר אתה מתגלגל מחדש, גורל חייך כבר נקבע, ובין אם הוא טוב או רע, על כולנו להתמודד עמו ולהמשיך ללכת קדימה. זוהי סוגיה שאיש החי בעולם הזה אינו יכול להימנע ממנה, ואין סוגיה ממשית יותר ממנה. טוב, הבנתם זאת, כן?

לאחר שהבנתם זאת, האם אתם מבינים שאלוהים מקיים בדיקות וניהול מדויקים וקפדניים מאוד למעגל החיים והמוות של הכופרים? דבר ראשון, אלוהים קבע צווים שמיימיים, פקודות ומערכות שונים בתחום הרוחני, ולאחר ההכרזה על צווים שמיימיים, פקודות ומערכות אלה, הם מתבצעים בקפידה, כפי שנקבע על ידי אלוהים, על ידי ישויות בתפקידים רשמיים שונים בעולם הרוחני, ואיש אינו מעז להפר אותם. לכן, במעגל החיים והמוות של האנושות בעולמו של האדם, בין אם מישהו מתגלגל לבעל חיים או לאדם, חלים עליו חוקים. מכיוון שחוקים אלה מגיעים מאלוהים, איש אינו מעז להפר אותם, ואיש אינו מסוגל להפר אותם. רק בזכות ריבונות זו של אלוהים, ומפני שיש חוקים כאלה, העולם החומרי שבני האדם רואים, סדיר ומסודר. רק בזכות ריבונות זו של אלוהים, האנושות מסוגלת להתקיים בשלום לצד העולם האחר, הבלתי נראה לחלוטין לאנושות, ולחיות עמו בהרמוניה – וכל הדברים האלה אינם ניתנים להפרדה מריבונותו של אלוהים. לאחר שחייה הגשמיים של נשמה מגיעים לקצם, לנשמה יש עדיין חיים, אזי מה היה קורה לולא ניהולו של אלוהים? הנשמה הייתה משוטטת בכל מקום, פולשת לכל מקום, ואף הייתה פוגעת ביצורים החיים שבעולם של האנושות. פגיעה כזו לא הייתה רק כלפי האנושות, אלא גם כלפי צמחים ובעלי חיים – אך הראשונים שהיו נפגעים היו בני האדם. אילו הדבר התרחש – אילו נשמה כזו הייתה ללא ניהול, ואכן פגעה באנשים, ואכן עשתה מעשים מרושעים – היה גם הייתה זוכה לטיפול הולם בעולם הרוחני: אילו המצב היה חמור, הנשמה הייתה חדלה במהרה להתקיים, היא הייתה מושמדת. אם הדבר היה אפשרי, היא הייתה ממוקמת במקום כלשהו ואחר כך מתגלגלת מחדש. כלומר, ניהול הנשמות השונות על ידי העולם הרוחני הוא מסודר, ומתבצע בהתאם לצעדים וכללים. רק בזכות הניהול הזה העולם החומרי של האדם לא הידרדר לתוהו ובוהו, רק בזכותו יש לאנושות בעולם החומרי מנטליות רגילה, רציונליות רגילה וחיים גשמיים מסודרים. רק לאחר שיש לאנושות חיים רגילים כאלה, יכולים אלה החיים כבשר ודם להמשיך לשגשג ולהתרבות לאורך הדורות.

מה אתם חושבים על הדברים ששמעתם זה עתה? האם הם חדשים לכם? ומה אתם מרגישים לאחר שאמרתי היום את הדברים האלה? פרט לכך שהם חדשים, האם אתם מרגישים עוד משהו? אימרו לי. (על בני האדם להתנהג יפה, ואני רואה שאלוהים גדול ונורא.) (אני מרגיש יראה גדולה יותר כלפי אלוהים, בעתיד אזהר יותר כשיקרה לי דבר-מה, אשפר את התנהגותי בכל הקשור לדברים שאני אומר ועושה.) (לאחר ששמעתי זה עתה את השיתוף של אלוהים על האופן שבו אלוהים מטפל בסוגים שונים של בני אדם בסוף חייהם, מבחינה אחת אני מרגיש שטבעו של אלוהים אינו מאפשר עבירה כלשהי, ושעליי לירוא ממנו, ומבחינה אחרת אני מודע לסוג האנשים שמוצא חן בעיני אלוהים ולסוג שאינו מוצא חן בעיניו. ולכן ברצוני להיות אחד מהאנשים שמוצאים חן בעיני אלוהים.) האם אתם מבינים שאלוהים נוהג באופן עקרוני במעשיו בתחום זה? מהם העקרונות שעל פיהם הוא פועל? (הוא קובע את סופם של בני האדם בהתאם לכל מעשיהם.) העניין קשור לסופים השונים של הכופרים, שזה עתה דיברנו עליהם. כשמדובר בכופרים, האם העיקרון שמאחורי מעשיו של אלוהים הוא גמול לטובים והענשת הרעים? האם אתם מבינים שיש עיקרון במעשיו של אלוהים? עליכם להיות מסוגלים להבין שכן. הכופרים אינם מאמינים למעשה באלוהים, הם אינם מצייתים לתזמוריו של אלוהים ואינם מודעים לריבונותו, לא כל שכן מכירים באלוהים. מה שחמור יותר, הם מחללים את שמו של אלוהים, מקללים אותו, ועוינים כלפי אלה המאמינים בו. אף שלאנשים אלה יש עמדה כזו כלפי אלוהים, ניהולם על ידי אלוהים בכל זאת אינו סוטה מעקרונותיו. הוא מנהל אותם באופן מסודר בהתאם לעקרונותיו וטבעו. כיצד מתייחס אלוהים לעוינות שלהם? כאל בורות! ולכן הוא גרם לאנשים אלה – לרוב הכופרים – להתגלגל פעם אחת לבעל חיים. אם כך, מה אתם אומרים, מהם הכופרים בעיני אלוהים? (חיות משק.) בעיני אלוהים, הם שייכים לסוג הזה, הם חיות משק. אלוהים מנהל את חיות המשק, ומנהל את האנושות, ויש לו עקרונות זהים לאנשים מסוג זה. אפילו בניהולם של בני אדם אלה על ידי אלוהים ובמעשיו כלפיהם, עדיין ניתן לראות את טבעו של אלוהים ואת חוקי ריבונותו על כל הדברים. אם כך, האם אתם רואים את ריבונותו של אלוהים בעקרונות שעל פיהם הוא מנהל את הכופרים שזה עתה דיברתי עליהם? האם אתם רואים את טבעו הצודק של אלוהים? (כן.) אתם רואים את ריבונותו של אלוהים, ואתם רואים את טבעו. כלומר, אין זה משנה באילו מכל הדברים הוא מטפל, אלוהים פועל על פי עקרונותיו וטבעו. זוהי מהותו של אלוהים. הוא לא היה מפר באקראי את הפקודות או הצווים השמיימיים שקבע, מפני שהוא רואה בבני אדם מסוג זה חיות משק. אלוהים פועל בהתאם לעקרונות ללא כל בלבול, ולו הקל שבקלים, מעשיו אינם מושפעים כלל משום גורם, ואין זה משנה מה הוא עושה, הכול בהתאם לעקרונותיו. דבר זה מוכרע על ידי העובדה שלאלוהים יש את המהות של אלוהים עצמו, מהות ייחודית שאין לשום ישות שנבראה. אלוהים מצפוני ואחראי בטיפולו בכל חפץ, אדם ויצור חי בין כל הדברים שברא, וכן בגישתו כלפיהם, בניהולם על ידו ובשליטתו בהם, והוא מעולם לא התרשל בכך. אל הטובים הוא מלא חסד וטוב לב, על הרשעים הוא מטיל עונשים ללא רחם, ולמען היצורים החיים השונים הוא עורך הסדרים מתאימים במועדים הנכונים ובאופן סדיר בהתאם לדרישות השונות של עולם האנושות בזמנים שונים, כך שיצורים חיים שונים אלה יתגלגלו מחדש בהתאם לתפקידים שהם ממלאים באופן מסודר, וינועו בין העולם החומרי לעולם הרוחני באופן מסודר. אלה הם הדברים שעל האנושות להבין ולדעת.

מותו של יצור חי – סיומם של חיים גשמיים – מרמז על כך שהיצור החי עבר מן העולם החומרי לעולם הרוחני, ואילו לידתם של חיים גשמיים חדשים מרמזת על כך שיצור חי בא מן העולם הרוחני לעולם החומרי והחל לקבל על עצמו את תפקידו, למלא את תפקידו. בין אם זוהי עזיבתו או הגעתו של יצור חי, שתיהן בלתי נפרדות מעבודתו של העולם הרוחני. כשמישהו בא אל העולם החומרי, אלוהים כבר ערך הסדרים והגדרות מתאימים בעולם החומרי ביחס למשפחה שאליה יגיע, לתקופה שאליה יגיע, לשעה שבה יגיע, ולתפקיד שימלא. וכך כל חייו של אותו אדם – הדברים שהוא עושה והנתיבים שבהם הוא הולך – מתקדמים על פי הסדרי העולם הרוחני ללא כל פגם. בינתיים, המועד שבו חיים גשמיים מסתיימים, והאופן והמקום שבהם הם מסתיימים, ברורים ומובחנים לעולם הרוחני. אלוהים שולט בעולם החומרי ובעולם הרוחני, והוא לא יעכב את מעגל החיים והמוות הרגיל של נשמה כלשהי, ולא יוכל לטעות בהסדרי מעגל החיים והמוות של נשמה כלשהי. כל אחד מהפקידים בעלי התפקידים הרשמיים בעולם הרוחני מבצע את מטלותיו, ועושה את הדברים שעליו לעשות בהתאם להוראות ולכללים של אלוהים. וכך, בעולמה של האנושות, כל תופעה חומרית שהאדם רואה הינה מסודרת ונטולת תוהו ובוהו. כל זאת בזכות שליטתו המסודרת של אלוהים בכל הדברים, וכן מפני שסמכותו של אלוהים שולטת בכול, וכל הדברים שבהם הוא שולט כוללים את העולם החומרי שבו חי האדם, ויתרה מכך, את העולם הרוחני הבלתי נראה שמאחורי האנושות. לכן, אם האנושות חפצה בחיים טובים ומבקשת לחיות בסביבה נחמדה, בעוד שכל העולם החומרי הנראה לעין עומד לרשותה, עליה לקבל גם את העולם הרוחני שאותו איש אינו יכול לראות, ששולט בכל יצור חי למען האנושות, ושהינו מסודר. לפיכך, בכל הקשור לאמירה שאלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים, האם לא הוספנו למודעות ולהבנה שלנו על "כל הדברים"?

2) מעגל החיים והמוות של המאמינים השונים

זה עתה דנו במעגל החיים והמוות של הקטגוריה הראשונה, הכופרים. כעת, הבה נדון במעגל החיים והמוות של הקטגוריה השנייה, המאמינים השונים. "מעגל החיים והמוות של המאמינים השונים" גם הוא נושא חשוב מאוד, וכדאי שתהיה לכם הבנה מסוימת שלו. קודם כול, הבה נדבר במה מאמינים "המאמינים" השונים: אמונותיהם הן יהדות, משיחיות, נצרות קתולית, איסלאם ובודהיזם – חמש הדתות הגדולות. בנוסף לכופרים, האנשים שמאמינים בחמש הדתות האלה מהווים חלק גדול מאוכלוסיית העולם. מבין חמש הדתות האלה, האנשים שעשו קריירה מאמונתם – חסידים העובדים במשרה מלאה למען אמונתם – הם מעטים, אך לדתות אלה יש מאמינים רבים. המאמינים שלהן מגיעים למקום אחר כשהם מתים. "אחר" יחסית למי? יחסית לכופרים, חסרי האמונה, שזה עתה דיברנו עליהם. לאחר מותם, מאמיני חמש הדתות האלה מגיעים למקום אחר, מקום שונה מזה שאליו מגיעים הכופרים. העולם הרוחני ישפוט גם אותם על סמך כל הדברים שעשו לפני מותם, ובעקבות כך הם יעברו תהליך בהתאם. אך מדוע בני אדם אלה ממוקמים במקום אחר כדי לעבור תהליך? יש לכך סיבה חשובה. ומה סיבה זו? אספר לכם בעזרת דוגמה.

ניקח לדוגמה את הבודהיזם: הרשו לי לחלוק עמכם עובדה. בודהיסט הוא, בראש ובראשונה, אדם שהמיר את דתו לבודהיזם, והוא אדם היודע מהי אמונתו. כאשר בודהיסט מגלח את שיערו ונעשה לנזיר, משמעות הדבר היא שהוא נפרד מן העולם החילוני והותיר הרחק מאחוריו את שאון עולמו של האדם. מדי יום הוא מדקלם את הסוטרות ואוכל מזון צמחוני בלבד. הוא חי חיי פרישות ומעביר את ימיו בלוויית אורה הקר והחלש של מנורת החמאה. כך הם מעבירים את כל חייהם. כשחייהם הגשמיים מסתיימים, הם מסכמים את חייהם, אך בלבם הם אינם יודעים לאן יגיעו לאחר מותם, במי יפגשו ומה יהיה סופם – הדברים האלה אינם ברורים להם בלבם. הם לא עשו דבר, אלא רק העבירו את חייהם באופן עיוור כשאמונה מלווה אותם, ולאחר מכן הם עוזבים את העולם בליווי משאלות ואידיאלים עיוורים. כזה הוא סוף חייהם הגשמיים כשהם עוזבים את עולם החיים, וכשחייהם הגשמיים מסתיימים, הם שבים למקומם המקורי בעולם הרוחני. השאלה, אם האדם יתגלגל מחדש כדי לשוב לחיות על פני האדמה ולהמשיך בטיפוחו העצמי, תלויה בהתנהגותו ובטיפוחו העצמי לפני מותו. אם האדם לא עשה דבר שלא כשורה במהלך חייו, הוא יתגלגל מחדש במהירות ויישלח בחזרה אל פני האדמה, שם הוא יגלח פעם נוספת את ראשו ויהיה לנזיר. הוא נעשה לנזיר שלוש עד שבע פעמים: בהתאם לנוהל של הפעם הראשונה, גופו הגשמי מטפח את עצמו, ולאחר מכן הוא מת ושב אל העולם הרוחני, שם הוא נבדק. לאחר מכן – אם אין בעיות – הוא יכול לשוב פעם נוספת לעולמו של האדם, ולהמשיך בטיפוחו העצמי, כלומר, הוא יכול להמיר פעם נוספת את דתו לבודהיזם ולהמשיך בטיפוחו העצמי. לאחר שהתגלגל שלוש עד שבע פעמים, הוא ישוב פעם נוספת אל העולם הרוחני, למקום שאליו הוא מגיע בכל פעם שבה חייו הגשמיים מסתיימים. אם כישוריו השונים והתנהגותו בעולם האנושי מתאימים לצווים השמיימיים של העולם הרוחני, מנקודה זו והלאה הוא יישאר שם – הוא לא יתגלגל עוד לאדם, ולא יהיה כל סיכון לכך שייענש על מעשים רעים שעשה על פני האדמה. הוא לא יחווה עוד לעולם את התהליך הזה. במקום זאת, בהתאם לנסיבותיו, הוא יקבל תפקיד בעולם הרוחני, וזהו הדבר שהבודהיסטים מתייחסים אליו כאל השגת אלמותיות. כעת אתם מבינים, נכון? ולמה מתייחס הביטוי "השגת אלמותיות" בבודהיזם? פירושו להיות לפקיד בעולם הרוחני, ושאין סיכוי נוסף לגלגול או לעונש. יתרה מזאת, פירושו לא לסבול עוד את מטרד הקיום האנושי לאחר גלגול מחדש. אם כך, האם יש עוד סיכוי כלשהו שהוא יתגלגל לבעל חיים? בהחלט לא. ומהי משמעות הדבר? שהוא יישאר בעולם הרוחני כדי לקבל שם תפקיד ולא יתגלגל עוד לאדם. זוהי דוגמה אחת להשגת אלמותיות.

ומה באשר למי שאינו משיג אלמותיות? בשובו לעולם הרוחני, הוא נבחן ומאומת על ידי הפקיד הרלוונטי, ונמצא כי לא טיפח את עצמו בחריצות או לא דקלם את הסוטרות באופן מצפוני כפי שמכתיב הבודהיזם, אלא במקום זאת, שהוא ביצע מעשים רעים רבים ועשה דברים מרושעים רבים. בשובו לעולם הרוחני נערך שיפוט על מעשיו הרעים, ובעקבות זאת הוא נענש. אין בכך יוצאים מן הכלל. אם כך, מתי אדם כזה ישיג אלמותיות? בחיים שבהם לא יעשה רע – כאשר ניתן יהיה לראות, לאחר שישוב לעולם הרוחני, שהוא לא עשה דבר שאינו כשורה לפני מותו. בסדר! הוא ימשיך בגלגולים, הוא ימשיך לדקלם את הסוטרות, הוא יעביר את ימיו לאורה הקר והחלש של מנורת החמאה, הוא לא יהרוג שום יצור חי, לא יאכל בשר, לא ייקח חלק בעולמו של האדם, יותיר את צרותיו הרחק מאחור, ולא יהיו לו מחלוקות עם אחרים. בתהליך זה, הוא אינו עושה רע, ובעקבות זאת הוא שב לעולם הרוחני, ולאחר שכל מעשיו והתנהגותו נבחנו, הוא נשלח פעם נוספת לעולמו של האדם, במעגל הנמשך שלוש עד שבע פעמים. אם אין שיבושים תוך כדי כך, השגת האלמותיות על ידו לא תושפע, והוא ינחל הצלחה. זהו מאפיין של מעגל החיים והמוות של כל המאמינים: הם יכולים להשיג אלמותיות ולקבל תפקיד בעולם הרוחני. זהו הדבר המבדיל אותם מן הכופרים. ראשית כל, כשהם חיים על פני האדמה, מהי התנהגותם של אלו שיכולים לקבל תפקיד בעולם הרוחני? אסור לו לעשות מעשה רע כלשהו: אסור לו לרצוח, להצית, לאנוס או לבזוז. אם הוא יבצע זיוף, מרמה, גניבה או שוד, הוא לא יוכל להשיג אלמותיות. כלומר, אם יהיה לו קשר או שיוך כלשהו למעשה רע, הוא לא יוכל לחמוק מן העונש של העולם הרוחני. העולם הרוחני עורך הסדרים מתאימים לבודהיסטים שמשיגים אלמותיות: ייתכן שהם ימונו לנהל את אלה שנדמה כי הם מאמינים בבודהיזם ובאיש הזקן שבשמיים. לבודהיסטים תינתן סמכות שיפוט, הם ינהלו את הכופרים או שיהיו פקידים זוטרים מאוד. מינויים אלה הם בהתאם לטבען של נשמות אלה. זוהי דוגמה לבודהיזם.

מבין חמש הדתות שעליהן דיברנו, המשיחיות מיוחדת במידה מסוימת. ומה מיוחד במשיחיות? אלה הם אנשים המאמינים באל האמיתי. כיצד יכולים המאמינים באל האמיתי להופיע ברשימה זו? מפני שהמשיחיות רק מכירה בכך שיש אלוהים, אך מתנגדת לאלוהים ועוינת כלפיו. הנוצרים צלבו את המשיח פעם נוספת ומיקמו את עצמם כאויבי עבודתו של אלוהים באחרית הימים, וכתוצאה מכך הם נחשפים ומוקטנים לקבוצת אמונה. מכיוון שהמשיחיות היא סוג של אמונה, היא ללא ספק רק קשורה לאמונה – היא מעין טקס, מעין כת, מעין דת, ודבר-מה נפרד מאמונתם של חסידיו האמיתיים של אלוהים. הסיבה לכך שמיקמתי אותה ברשימה בין חמש הדתות הגדולות, היא כי המשיחיות הורדה לרמה הזהה לזו של היהדות, הבודהיזם והאיסלאם. רוב המשיחיים אינם מאמינים שיש אלוהים או שהוא שולט בכל הדברים, ופחות מכך הם מאמינים בקיומו. במקום זאת, הם רק עושים שימוש בכתבי הקודש כדי לדבר על תיאולוגיה, ובעזרת התיאולוגיה הם מלמדים בני אדם להיות טובי לב, להתמודד עם סבל ולעשות מעשים טובים. זהו סוג הדת שהיא המשיחיות: היא מתרכזת בתיאוריות תיאולוגיות בלבד, אין לה כל קשר לעבודת ניהול וישועת האדם על ידי אלוהים – זוהי דתם של חסידי האל שאלוהים אינו מכיר בה. אך לאלוהים יש עיקרון גם בגישתו כלפיהם. הוא אינו מטפל בהם ומתמודד עמם כלאחר יד או על פי רצונו כפי שהוא מטפל בכופרים. גישתו כלפיהם זהה לגישתו כלפי הבודהיסטים: אם בחייו יש למשיחי משמעת עצמית, ואם הוא מסוגל לציית בקפידה לעשרת הדיברות ויתר המצוות, ודרישותיו מהתנהגותו האישית מצייתות לחוקים – ואם הוא יכול לעשות זאת במשך כל חייו – יהיה גם עליו להעביר משך זמן זהה במעגלי החיים והמוות בטרם יוכל להשיג באמת את ההילקחות, כפי שמכנים אותה. לאחר שהשיג את ההילקחות, הוא נותר בעולם הרוחני, שם הוא מקבל תפקיד ונעשה לאחד מפקידיו. בדומה לכך, אם הוא מבצע מעשים רעים על פני האדמה, אם הוא חוטא חטאים רבים מדי, בלתי נמנע שהוא ייענש ושתוטל עליו משמעת בדרגות חומרה שונות. בבודהיזם, השגת אלמותיות פירושה הגעה לנירוואנה, אך כיצד מכנים זאת במשיחיות? הדבר מכונה "כניסה לגן עדן" ו"הילקחות". מי שבאמת נלקח עובר גם הוא את מעגל החיים והמוות שלוש עד שבע פעמים, ולאחר מכן כשהוא מת, הוא מגיע לעולם הרוחני כאילו נרדם. אם הוא עומד בדרישות, הוא יכול להישאר שם ולקבל תפקיד, ובשונה מבני האדם שעל פני האדמה, הוא לא יתגלגל מחדש בדרך פשוטה או על פי המקובל.

בקרב הדתות האלה, הסוף שהן מדברות עליו ושואפות אליו זהה להשגת האלמותיות בבודהיזם – אלא שהוא מושג באמצעים שונים. כולם מאותו סוג. למאמיני הדתות האלה המסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות בהתנהגותם, לחלק זה מבני האדם, נותן אלוהים יעד מתאים, מקום מתאים להגיע אליו, ומטפל בהם בהתאם. כל הדברים האלה הגיוניים, אך הם אינם כפי שבני אדם מדמיינים. כעת, לאחר ששמעתם מה קורה למשיחיים, מה אתם מרגישים? האם אתם חשים צער עליהם? האם אתם מזדהים אתם? (מעט.) אין שום דבר שניתן לעשות – הם יכולים להאשים רק את עצמם. מדוע אני אומר זאת? עבודתו של אלוהים אמיתית, אלוהים חי וממשי, ועבודתו מכוונת לכל האנושות ולכל אדם – מדוע אם כן המשיחיים אינם מקבלים זאת? מדוע הם מתנגדים לאלוהים ורודפים אותו כאחוזי טירוף? הם אפילו ברי מזל שיש להם סוף כזה, אזי מדוע אתם חשים צער עליהם? העובדה שהם מקבלים יחס כזה מעידה על סובלנות רבה. על סמך המידה שבה הם מתנגדים לאלוהים, יש להשמידם – אך אלוהים אינו עושה זאת, אלא רק מטפל במשיחיות כפי שהוא מטפל בדת רגילה. האם יש אם כן צורך לפרט על הדתות האחרות? מהו האתוס של כל הדתות האלה? שבני אדם יהיו טובי לב ולא יעשו מעשים רעים. סבול קשיים רבים יותר, סור מרע, אמור דברים נחמדים, עשה מעשים טובים, אל תקלל אחרים, אל תמהר להסיק מסקנות על אחרים, התרחק מוויכוחים, עשה דברים טובים, היה אדם טוב – רוב התורות הדתיות הן כאלה. לכן אם אנשי האמונה האלה – אנשי הדתות והכתות השונות האלה – מסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות, הם לא יטעו טעויות גדולות ולא יחטאו חטאים גדולים במהלך הזמן שבו הם על פני האדמה, ולאחר שיתגלגלו שלוש עד שבע פעמים, ברוב המקרים האנשים האלה, האנשים שמסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות, יישארו כדי לקבל תפקיד בעולם הרוחני. והאם יש אנשים רבים כאלה? לא קל לעשות מעשים טובים או לציית לכללים וחוקים דתיים. הבודהיזם אינו מאפשר לבני אדם לאכול בשר – האם היית יכול לעשות זאת? אילו היה עליך ללבוש גלימות אפורות ולדקלם סוטרות במקדש בודהיסטי במשך כל היום, האם היית יכול לעשות זאת? הדבר לא היה קל. למשיחיות יש עשרת הדיברות ומצוות אחרות, האם קל לציית למצוות ולחוקים האלה? לא! ניקח לדוגמה את האיסור לקלל אחרים: בני אדם אינם מסוגלים לציית לכלל הזה, כן? אינם יכולים לעצור בעד עצמם, הם מקללים – ולאחר שקיללו הם אינם יכולים לחזור בהם, אם כך, מה הם עושים? בלילה הם מתוודים על חטאיהם! הם אינם יכולים לעצור בעד עצמם מלקלל אחרים, ולאחר שעשו זאת, יש עדיין שנאה בלבם, והם אף מרחיקים לכת עד כדי כך שהם מתכננים מתי יפגעו בהם. לסיכום, למי שחי בתוך הדוֹגמה המתה הזו, לא קל שלא לחטוא או לעשות מעשים רעים. לכן בכל דת, רק מעטים מסוגלים להשיג אלמותיות. אתה חושב שמכיוון שאנשים כה רבים מאמינים בדתות האלה, רבים יוכלו להישאר כדי לקבל תפקיד בעולם הרוחני! אך אין רבים שזוכים בכך, רק מעטים מסוגלים להשיג זאת. באופן כללי, זה הכול לגבי מעגל החיים והמוות של המאמינים. הדבר שמבדיל אותם הוא שהם יכולים להשיג אלמותיות, וזה ההבדל בינם לבין הכופרים.

3) מעגל החיים והמוות של חסידי אלוהים

כעת, הבה נדבר על מעגל החיים והמוות של חסידי אלוהים. הדבר נוגע לכם, לכן שימו לב. קודם כול, חישבו על הקטגוריות שניתן לחלק את האנשים המאמינים באלוהים. יש שתי קטגוריות: נבחריו של אלוהים ועושי השירות. תחילה, נדבר על נבחריו של אלוהים שיש אך מעטים מהם. למה מתייחס הביטוי "נבחריו של אלוהים"? לאחר שאלוהים ברא את כל הדברים והייתה אנושות, אלוהים בחר קבוצה של אנשים שיהיו חסידיו ופשוט כינה אותם "נבחריו של אלוהים". לבחירתו של אלוהים באנשים אלה יש היקף וחשיבות מיוחדים. ההיקף הוא שבכל פעם שאלוהים מבצע עבודה חשובה, עליהם לבוא – וזה הדבר הראשון שעושה אותם למיוחדים. ומהי חשיבותם? משמעות בחירתם על ידי אלוהים היא שיש להם חשיבות רבה. כלומר, אלוהים מבקש להשלים אנשים אלה ולעשותם מושלמים, ולאחר שעבודת הניהול שלו תסתיים, אנשים אלה ייפלו בנחלתו. האם החשיבות הזו אינה נהדרת? לכן נבחרים אלה חשובים מאוד בעיני אלוהים, משום שהם אלה שאלוהים מתכוון שייפלו בנחלתו. בנוגע לעושי השירות – ובכן, הבה נסטה מן הגזירה הקדומה של אלוהים, ונדבר תחילה על מקורותיהם. משמעותו המילולית של הביטוי "עושה שירות" היא מי שמשרת. המשרתים הם בני חלוף – הם אינם עושים זאת בטווח הארוך או לנצח, אלא מועסקים או מגויסים באופן זמני. רובם נבחרים מקרב הכופרים. המועד שבו הם באים לעולם הוא המועד שבו נגזר עליהם לקבל את תפקיד עושי השירות בעבודתו של אלוהים. ייתכן שבחייהם הקודמים הם היו בעלי חיים, אך ייתכן גם שהיו כופרים. אלה הם מקורותיהם של עושי השירות.

הבה נשוב לנבחריו של אלוהים. כשהם מתים, נבחריו של אלוהים מגיעים למקום שונה לחלוטין מן הכופרים והמאמינים השונים. זהו מקום שבו הם מלווים על ידי מלאכים ושליחיו של אלוהים, ומקום שאלוהים מנהל אותו באופן אישי. על אף שבמקום הזה נבחריו של אלוהים אינם יכולים לראות את אלוהים במו עיניהם, זהו מקום שאינו דומה לשום מקום אחר בעולם הרוחני – זהו מקום שאליו מגיעים בני אדם אלה לאחר מותם. כשהם מתים, גם הם כפופים לחקירה מחמירה מצד שליחיו של אלוהים. ומה נחקר? שליחיו של אלוהים חוקרים את הנתיבים שבהם בחרו אנשים אלה לאורך חייהם באמונתם באלוהים, בין אם בחייהם הם התנגדו אי-פעם לאלוהים או קיללו אותו, ובין אם הם חטאו חטאים חמורים או ביצעו מעשים רעים חמורים. חקירה זו מכריעה בשאלה, אם האדם יעזוב או יישאר. למה מתייחסת המילה "לעזוב"? ולמה מתייחסת המילה "להישאר"? המילה "לעזוב" מתייחסת לשאלה, אם על סמך התנהגותו יישאר האדם בין שורות נבחריו של אלוהים. המילה "להישאר" מתייחסת לכך שהוא יוכל להישאר בין האנשים שאלוהים ישלים אותם באחרית הימים. לאלוהים יש הסדרים מיוחדים עבור מי שנשאר. במהלך כל תקופה של עבודתו, אלוהים ישלח אנשים כאלה כדי שיפעלו כשליחים או כדי שיבצעו את עבודת החייאת הכנסיות או הטיפול בהן. אך האנשים אשר מסוגלים לעבודה כזו אינם מתגלגלים לעתים קרובות כמו הכופרים שנולדים מחדש פעם אחר פעם, אלא הם שבים אל פני האדמה בהתאם לצרכיה ולשלביה של עבודת האל, ואינם מתגלגלים לעתים קרובות. אם כך, האם יש כללים כלשהם באשר למועד שבו הם יתגלגלו מחדש? האם הם באים פעם בכל כמה שנים? האם הם באים בתדירות כזו? לא. על מה הדבר מבוסס? הוא מבוסס על עבודתו של אלוהים, על שלבי עבודתו ועל צרכיו, ואין לכך כללים. מהו הכלל היחיד? הכלל הוא שכאשר אלוהים מבצע את השלב הסופי של עבודתו באחרית הימים, נבחרים אלה יבואו כולם בקרב בני האדם. כשכולם יבואו, תהיה זו הפעם האחרונה שבה יתגלגלו. ומדוע? הדבר מבוסס על התוצאה שיש להשיג בשלב האחרון של עבודת האל – שכן במהלך שלב אחרון זה של עבודה, אלוהים יעשה את הנבחרים האלה למושלמים לגמרי. מה פירוש הדבר? אם במהלך שלב סופי זה, אנשים אלה יושלמו וייעשו מושלמים, הם לא יתגלגלו כקודם. התהליך שבו הם נעשים לבני אדם יגיע לסופו המוחלט, וכך גם תהליך הגלגול. הדבר קשור למי שיישאר. אם כך, לאן הולך מי שאינו יכול להישאר? למי שאינו יכול להישאר, יש מקום מתאים ללכת אליו. דבר ראשון – כמו עם האחרים – כתוצאה ממעשיו הרעים, הטעויות שעשה והחטאים שחטא, גם הוא נענש. לאחר שנענש, אלוהים שולח אותו אל בין הכופרים. בהתאם לנסיבות, אלוהים יסדיר שהוא יהיה בין הכופרים או בין המאמינים השונים. כלומר, יש לו שתי ברירות: האחת היא לחיות אולי בקרב מאמיניה של דת מסוימת בעקבות ענישה, והשנייה היא להיות אולי לכופר. אם הוא נעשה לכופר, הוא מאבד כל הזדמנות, ואם הוא נעשה למאמין – אם הוא נעשה למשיחי, לדוגמה – עדיין יש לו סיכוי לשוב אל בין שורות נבחריו של אלוהים. יש לכך קשרים מסובכים מאוד. בקצרה, אם אחד מנבחריו של אלוהים עושה דבר-מה הפוגע באלוהים, הוא ייענש בדיוק כמו כל אדם אחר. ניקח לדוגמה את פאולוס, שעליו דיברנו קודם לכן. פאולוס הוא דוגמה למי שנענש. האם אתם מקבלים מושג על הדברים שעליהם אני מדבר? האם היקף נבחריו של אלוהים קבוע? (הוא קבוע ברובו.) רובו קבוע, אך חלק קטן ממנו אינו קבוע. מדוע? מפני שהם עשו מעשים רעים. כאן, התייחסתי לדוגמה הברורה ביותר: ביצוע מעשים רעים. כשהם מבצעים מעשים רעים, אלוהים אינו רוצה בהם, וכשאלוהים אינו רוצה בהם, הוא משליך אותם אל בין הגזעים וסוגי בני האדם השונים, דבר שמותיר אותם ללא תקווה ומקשה עליהם לשוב. כל הדברים האלה קשורים למעגל החיים והמוות של נבחריו של אלוהים.

כעת, למעגל החיים והמוות של עושי השירות. זה עתה דיברנו על עושי השירות. מהם מקורותיהם? (חלקם היו כופרים וחלקם היו בעלי חיים.) עושי השירות האלה התגלגלו מכופרים ומבעלי חיים. עם הגעתו של שלב העבודה האחרון, אלוהים בחר מבין הכופרים קבוצה של אנשים כאלה, וזוהי קבוצה מיוחדת. מטרתו של אלוהים בבחירתם של אנשים כאלה היא שישרתו את עבודתו. "שירות" אינה מילה הנשמעת אלגנטית במיוחד, והיא אינה דבר שמישהו נוטה אליו, אך עלינו לבדוק למי היא מכוונת. לקיומם של עושי השירות של אלוהים יש חשיבות מיוחדת. שום אדם אחר אינו יכול למלא את תפקידם, שכן הם נבחרו על ידי אלוהים, וכאן טמונה החשיבות שבקיומם. ומהו תפקידם של עושי שירות אלה? לשרת את נבחריו של אלוהים. תפקידם הוא בעיקר לשרת את עבודתו של אלוהים, לשתף פעולה עם עבודתו של אלוהים ולשתף פעולה עם השלמת נבחריו של אלוהים על ידו. בין אם הם עמלים, מבצעים עבודה כלשהי או לוקחים על עצמם מטלות מסוימות, מהי דרישתו של אלוהים מאנשים אלה? האם הוא תובעני מאוד בדרישותיו מהם? (הוא מבקש מהם להיות נאמנים.) על עושי שירות גם להיות נאמנים. יהיו מקורותיך אשר יהיו או תהיה אשר תהיה הסיבה לכך שאלוהים בחר בך, עליך להיות נאמן: עליך להיות נאמן לאלוהים, למה שאלוהים ממנה אותך לעשות, וכן לעבודה שאתה אחראי לה ולחובה שאתה ממלא. אם עושי השירות מסוגלים להיות נאמנים ולהשביע את רצונו של אלוהים, מה יהיה אם כן סופם? הם יוכלו להישאר. האם זו ברכה להיות עושה שירות שנשאר? מה פירוש הדבר "להישאר"? מה פירושה של הברכה הזו? לפי מעמדם נדמה שהם אינם דומים לנבחריו של אלוהים, נדמה שהם שונים מהם. אולם למעשה, האם הדברים שמהם הם נהנים בחיים האלה אינם זהים לדברים שמהם נהנים נבחריו של אלוהים? בחיים האלה, לכל הפחות, הם זהים. אינכם מכחישים זאת, כן? אמירותיו של אלוהים, חסדו של אלוהים, תמיכתו של אלוהים, ברכותיו של אלוהים – מי אינו נהנה מן הדברים האלה? הכול נהנים מן השפע הזה. זהותו של עושה שירות היא עושה שירות, אך בעיני אלוהים, הוא אחד מקרב כל הדברים שהוא ברא – אלא שפשוט תפקידו הוא עושה שירות. אם כך, מה אתה אומר, כאחד מברואיו של אלוהים, האם יש הבדל בין עושה שירות לבין נבחריו של אלוהים? למעשה, אין הבדל. להלכה, יש הבדל, במהות, יש הבדל, במונחי התפקיד שהם ממלאים, יש הבדל, אך אלוהים אינו מפלה את האנשים האלה. מדוע אם כן אנשים אלה מוגדרים כעושי שירות? עליכם להבין זאת. עושי השירות באים מקרב הכופרים. הזכרתם של הכופרים אומרת לנו כי עברם רע הוא: כולם אתיאיסטים, בעברם הם היו אתיאיסטים, הם לא האמינו באלוהים, והם היו עוינים כלפי אלוהים, האמת ודברים חיוביים. הם לא האמינו באלוהים ולא האמינו שיש אלוהים, אם כך, האם הם מסוגלים להבין את דבריו של אלוהים? הוגן לומר כי במידה רבה הם אינם מסוגלים. כפי שבעלי חיים אינם מסוגלים להבין את דברי האדם, כך עושי השירות אינם מבינים מה אומר אלוהים, מה הוא דורש, מדוע הוא דורש זאת – הדברים האלה אינם מובנים להם, הם נותרים לא נאורים. ומסיבה זו, אין לבני אדם אלה החיים שעליהם דיברנו. ללא חיים, האם בני אדם יכולים להבין את האמת? האם הם מצוידים באמת? האם הם מצוידים בניסיון וידע של דברי אלוהים? בהחלט לא. כאלה הם מקורותיהם של עושי השירות. אך מכיוון שאלוהים הופך אנשים אלה לעושי שירות, בכל זאת יש אמות מידה לדרישותיו מהם. הוא אינו מזלזל בהם ואינו מתייחס אליהם כלאחר יד. אף שהם אינם מבינים את דבריו, ושהם חסרי חיים, אלוהים בכל זאת טוב אליהם, ובכל זאת יש אמות מידה לדרישותיו מהם. זה עתה דיברתם על אמות המידה האלה: להיות נאמן לאלוהים ולעשות כדבריו. בשירותך, עליך לשרת במקום שבו יש צורך, ועליך לשרת עד הסוף. אם תוכל לשרת עד הסוף, אם תוכל להיות עושה שירות נאמן, אם תהיה מסוגל לשרת עד הסוף ותהיה מסוגל להשלים בצורה מושלמת את המשימה שניתנה לך על ידי אלוהים, אתה תחיה חיים של ערך, ולכן תוכל להישאר. אם תשקיע מעט יותר מאמץ, אם תשתדל יותר, אם תהיה מסוגל להכפיל את מאמציך להכיר את אלוהים, אם תוכל לדבר מעט על הכרת אלוהים, אם תוכל לשאת עדות לאלוהים, ויתרה מזאת, אם תוכל להבין דבר-מה מרצונו של אלוהים, אם תוכל לשתף פעולה בעבודתו של אלוהים ולהיות מודע במידה מסוימת לרצונו של אלוהים, אזי יחול שינוי בגורלך, עושה השירות. ומה יהיה שינוי זה בגורל? לא תוכל עוד רק להישאר. על סמך התנהגותך, שאיפותיך ועיסוקך האישי, אלוהים יעשה אותך לאחד הנבחרים. זה יהיה השינוי בגורלך. מהו הדבר הטוב ביותר בכך לעושי השירות? זוהי העובדה שהם יכולים להיות לאחד הנבחרים של אלוהים. ומהי משמעות הדבר, אם הם נעשים לאחד הנבחרים של אלוהים? המשמעות היא שהם אינם מתגלגלים עוד לבעלי חיים כמו כופרים. האם זהו דבר טוב? זהו דבר טוב, ואלה הן בשורות טובות. כלומר, ניתן לעצב עושי שירות. כשאלוהים מועיד אותך לשרת, אין זאת אומרת שתעשה זאת לנצח, הדבר אינו בהכרח כך. על סמך התנהגותך האישית, אלוהים יטפל בך באופן שונה, וישיב לך באופן שונה.

אך יש עושי שירות שאינם מסוגלים לשרת עד הסוף. במהלך שירותם, יש שמוותרים במחצית הדרך ונוטשים את אלוהים, יש שעושים מעשים רעים רבים, יש אפילו שגורמים עוול עצום ונזק עצום לעבודתו של אלוהים, ויש אפילו עושי שירות המקללים את אלוהים וכו' – ומהי משמעותן של השלכות חסרות תקנה אלה? משמעותו של כל מעשה רע שכזה תהיה סיום השירות. כלומר, מכיוון שהתנהגותך במהלך שירותך הייתה עלובה מדי, מכיוון שחרגת מסמכותך, כשאלוהים יראה שהשירות שלך אינו עומד בדרישות, הוא ישלול ממך את זכאותך לשרת, הוא לא יאפשר לך לשרת, הוא ירחיק אותך מלפני עיניו ומבית האלוהים. האם אין זה כי אינך רוצה לשרת? האם אינך מבקש תמיד לעשות רע? האם אינך תמיד בלתי נאמן? ובכן, יש לכך פתרון קל: זכאותך לשרת תישלל ממך. בעיני אלוהים, משמעות שלילת זכאותו של עושה שירות לשרת, היא כי הוכרז סופו של עושה שירות זה, ולכן הוא לא יהיה זכאי עוד לשרת את אלוהים. לאלוהים אין עוד צורך בשירות שלו, ואין זה משנה אילו דברים נחמדים יאמר, הדברים האלה יהיו לשווא. כשהמצב מגיע לנקודה זו, הוא נעשה חסר תקנה. לעושי שירות כאלה לא תהיה דרך חזרה. וכיצד מטפל אלוהים בעושי שירות כאלה? האם הוא רק מונע בעדם לשרת? לא. האם הוא רק מונע בעדם להישאר? או שמא הוא מניח אותם בצד, וממתין לכך שיתחרטו? הוא אינו עושה זאת. למען האמת, אלוהים אינו אוהב כל כך את עושי השירות. לכן אם לאדם יש גישה מעין זו בשירות האל, אלוהים ישלול ממנו את זכאותו לשרת כתוצאה מגישה זו, וישליך אותו פעם נוספת אל בין הכופרים. ומהו גורלו של עושה שירות שהושלך אל בין הכופרים? הוא זהה לגורלם של הכופרים: להתגלגל לבעל חיים ולקבל את עונשם של הכופרים בעולם הרוחני. ואלוהים לא יתעניין באופן אישי בעונשו, משום שהוא כבר אינו רלוונטי לעבודתו של אלוהים. אין זה רק סוף חיי האמונה שלו באלוהים, אלא גם סוף גורלו, ההכרזה על גורלו, ולכן אם עושי שירות משרתים בצורה עלובה, יהיה עליהם לשאת בהשלכות בעצמם. אם עושה שירות אינו מסוגל לשרת עד הסוף או אם זכאותו לשרת נשללת ממנו במחצית הדרך, הוא יושלך אל בין הכופרים – ואם הוא יושלך אל בין הכופרים, הוא יקבל יחס זהה לזה שמקבלות חיות משק, יחס זהה לזה שמקבלים בני אדם ללא תבונה או רציונליות. כשאני מנסח זאת כך, אתם מבינים, כן?

כזה הוא טיפולו של אלוהים במעגל החיים והמוות של נבחריו ושל עושי השירות. איך אתם מרגישים לאחר ששמעתם זאת? האם דיברתי אי-פעם על הנושא שדיברתי עליו זה עתה, על נבחריו של אלוהים ועושי השירות? למעשה, דיברתי, אך אינכם זוכרים. אלוהים צודק כלפי נבחריו ועושי השירות. הוא צודק בכל המובנים, אין בכך ספק. אולי יש שיאמרו: "אם כך, מדוע אלוהים כה סובלני כלפי הנבחרים? ומדוע הוא מבליג רק מעט כלפי עושי השירות?" האם מישהו רוצה להגן על עושי השירות? "האם אלוהים יכול לתת לעושי השירות עוד זמן, ולהבליג ולהיות סובלני יותר כלפיהם?" האם הדברים האלה נכונים? (לא, הם אינם נכונים.) ומדוע הם אינם נכונים? (מפני שלמעשה נעשה עמנו חסד רק בכך שנעשינו לעושי שירות.) למעשה, נעשה עם עושי השירות חסד רק בכך שהתאפשר להם לשרת! ללא המונח "עושי שירות", וללא עבודתם של עושי השירות, היכן היו עושי שירות אלה? בין הכופרים, כשהם חיים ומתים עם חיות המשק. מאילו חסדים נפלאים הם נהנים כיום, לאחר שהתאפשר להם לבוא בפני אלוהים, ולבוא אל בית האלוהים! זהו חסד אדיר! לולא נתן לך אלוהים את ההזדמנות לשרת, מעולם לא הייתה לך הזדמנות לבוא בפני אלוהים. לכל הפחות, גם אם אתה בודהיסט והשגת אלמותיות, אתה לכל היותר שליח בעולם הרוחני. אתה לעולם לא תפגוש באלוהים, לא תשמע את קולו, לא תשמע את דבריו ולא תרגיש את אהבתו ואת ברכותיו אליך, ואין שום אפשרות שתעמוד מולו פנים אל פנים. הדבר היחיד העומד בפני הבודהיסטים הן מטלות פשוטות. אין שום אפשרות שיכירו את אלוהים, והם רק מצייתים באופן עיוור, בעוד שעושי השירות מקבלים הרבה כל כך במהלך שלב זה של עבודה! בראש ובראשונה, הם יכולים לעמוד פנים אל פנים מול אלוהים, לשמוע את קולו, לשמוע את דבריו ולחוות את החסדים והברכות שהוא נותן לבני האדם. יתרה מזאת, הם יכולים ליהנות מן הדברים והאמת שנותן אלוהים. הם אכן מקבלים כל כך הרבה! כל כך הרבה! אז אם כעושה שירות, אינך יכול אפילו לעשות את המאמץ הראוי, האם אלוהים יחזיק בך בכל זאת? הוא אף אינו מבקש ממך הרבה! אלוהים אינו יכול להחזיק בך. אינך עושה דבר ממה שהוא מבקש כראוי, לא הקפדת על חובותיך – ולפיכך, ללא ספק, אלוהים אינו יכול להחזיק בך. כזה הוא טבעו הצודק של אלוהים. אלוהים אינו מפנק אותך, אך הוא גם אינו מפלה אותך. כאלה הם העקרונות שעל פיהם פועל אלוהים. אלוהים נוהג כך כלפי כל בני האדם והברואים.

כשמדובר בעולם הרוחני, אם הישויות השונות שבו עושות דבר-מה שלא כשורה, אם הן אינן עושות את עבודתן כראוי, לאלוהים יש גם פקודות וצווים שמיימיים המיועדים לטפל בהן – זהו דבר מוחלט. לכן, במהלך עבודת הניהול בת כמה אלפי השנים של אלוהים, פקידים שנהגו לא כשורה הושמדו, וחלקם עדיין כלואים ונענשים גם היום. זהו הדבר שעל כל ישות בעולם הרוחני להתמודד עמו. אם הן עושות דבר-מה שאינו כשורה או מעשה רע, הן נענשות – וזוהי גישה זהה בדיוק לגישתו של אלוהים לנבחריו ולעושי השירות. וכך, בין אם זה בעולם הרוחני או בעולם החומרי, העקרונות שעל פיהם אלוהים פועל אינם משתנים. בין אם אתה יכול לראות את מעשיו של אלוהים ובין אם לא, עקרונותיהם אינם משתנים. לכל אורך הדרך היו לאלוהים עקרונות זהים בגישתו לכל הדברים ובטיפולו בכל הדברים. זהו דבר שאינו ניתן לשינוי. אלוהים יהיה טוב לב כלפי אלה מבין הכופרים שחיים באופן הולם יחסית, וישמור הזדמנויות לבני כל אחת מהדתות אשר מתנהגים כשורה ואינם עושים רע, כדי לאפשר להם למלא את תפקידם בכל הדברים המנוהלים על ידי אלוהים, ולעשות את שעליהם לעשות. באופן דומה, בין חסידיו של אלוהים, נבחריו, אלוהים אינו מפלה נגד שום אדם על פי עקרונותיו אלה. הוא טוב לב כלפי כל מי שמסוגל להיות חסידו הכן, ואוהב את כל חסידיו הכנים. אלא שהדברים שהוא מעניק לסוגים אלה של בני אדם – הכופרים, המאמינים השונים ונבחריו של אלוהים – הינם שונים. ניקח לדוגמה את הכופרים: אף שהם אינם מאמינים באלוהים, ואלוהים רואה בהם חיות משק, בקרב כל הדברים יש לכל אחד מהם מזון למאכל, מקום משלו ומעגל רגיל של חיים ומוות. עושי הרע נענשים, ועושי הטוב מבורכים ומקבלים את טוב לבו של אלוהים. כך הוא הדבר. באשר למאמינים, אם הם מסוגלים לציית בקפידה למצוות הדת, לידה מחדש אחר לידה מחדש, לאחר כל הלידות מחדש האלה, אלוהים יכריז להם בסופו של דבר את הכרזתו. באופן דומה, באשר לכל היושבים כאן היום, בין אם הם בין נבחריו של אלוהים ובין אם הם עושי שירות, אלוהים יביא גם אותם למצב זהה ויקבע את סופם בהתאם לתקנות ולצווים המנהליים שקבע. הביטו, האם בין סוגים אלה של בני אדם – הסוגים השונים של המאמינים המשתייכים לדתות שונות – האם אלוהים נתן להם מרחב מחיה? היכן היהדות? האם אלוהים התערב באמונתם של היהודים? כלל לא. ומה באשר למשיחיות? הוא לא התערב ולו מעט. הוא מאפשר להם לציית לנהלים שלהם ואינו מדבר איתם או עושה אותם לנאורים, ויתרה מזאת, הוא אינו מגלה להם דבר: "אם אתה חושב שהדבר נכון, האמן בדרך הזו!" הקתולים מאמינים במריה, וכי הבשורה הועברה לישוע דרך מריה. כזו היא צורת אמונתם. והאם אלוהים תיקן אי-פעם את אמונתם? אלוהים נותן להם חופש פעולה ומרחב מסוים לחיות בו, ואינו מקדיש להם תשומת לב. והאם הוא נוהג כך גם כלפי המוסלמים והבודהיסטים? הוא קבע גם להם גבולות והוא מאפשר להם לחיות בתוך מרחב המחיה שלהם מבלי להתערב באמונתו של כל אחד מהם. הכול מסודר היטב. ומה אתם רואים בכל זה? שאלוהים הוא בעל סמכות, אך הוא אינו מנצל את סמכותו לרעה. אלוהים מסדר את כל הדברים בסדר מושלם, והוא שיטתי, ובכך טמונות חוכמתו ויכולתו האינסופית.

דיברנו היום על נושא חדש ומיוחד הנוגע לענייני העולם הרוחני, נושא שהוא אחד מהיבטי ניהול העולם הרוחני על ידי אלוהים וריבונותו עליו. כשלא הבנתם את הדברים האלה, ייתכן שאמרתם: "כל דבר הקשור בכך הוא מסתורין, ואין לו כל קשר להיווכחותנו בחיים. הדברים האלה מנותקים מחייהם של בני האדם בפועל, ואין לנו צורך להבינם, אף לא לשמוע עליהם. אין להם כל קשר להכרת אלוהים". האם אתם חושבים שיש בעיה בחשיבה כזו? האם היא נכונה? חשיבה כזו אינה נכונה, ויש בה בעיות חמורות. הסיבה לכך היא שאם ברצונך להבין כיצד שולט אלוהים בכל הדברים, אינך יכול להבין רק את הדברים שאתה רואה ושהחשיבה שלך יכולה להשיג. עליך להבין גם מעט מן העולם האחר שאינו נראה לעיניך, אך שקשור באופן בלתי ניתן להתרה לעולם הזה שאתה רואה. הדבר נוגע לריבונותו של אלוהים, הוא נוגע לנושא "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים". זהו מידע על כך. ללא מידע זה, יהיו פגמים וליקויים בידיעתם של בני אדם על האופן שבו אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים. לפיכך, ניתן לומר שהדברים שעליהם דיברנו היום השלימו את הדברים שעליהם דיברנו קודם לכן, כמו כן את תוכן המשפט "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים". לאחר שהבנתם זאת, האם אתם מסוגלים כעת להכיר את אלוהים דרך התוכן הזה? ומה חשוב יותר? היום, העברתי לכם מידע חשוב מאוד: סודם של עושי השירות. אני יודע שאתם אוהבים מאוד לשמוע על נושאים כאלה, שאכפת לכם מאוד מהדברים האלה, אזי האם אתם חשים שביעות רצון ממה שדיברתי עליו היום? (כן.) ייתכן שאין לכם רושם עז על דברים אחרים, אך יש לכם רושם עז במיוחד על האמירות אודות עושי השירות, שכן נושא זה נוגע בנשמתו של כל אחד מכם.

2. דרישותיו של אלוהים מהאנושות

1) זהותו ומעמדו של אלוהים עצמו

הגענו לסוף הנושא "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים", וכן לסוף הנושא "אלוהים הוא האל הייחודי עצמו". משעשינו זאת, עלינו לסכם. איזה מין סיכום? סיכום על אלוהים עצמו. מכיוון שהסיכום הוא על אלוהים עצמו, עליו להיות קשור לכל היבט של אלוהים, וכן לצורת אמונתם של בני אדם באלוהים. לכן עליי לשאול אתכם תחילה: לאחר ששמעתם את ההטפות, מיהו האל בעיני רוחכם? (הבורא.) האל שבעיני רוחכם הוא הבורא. האם יש עוד משהו? אלוהים הוא אדון כל הדברים. אלוהים הוא השולט בכל הדברים והמנהל את כל הדברים. הוא ברא את כל שיש, הוא מנהל את כל שיש, והוא אף שולט בכל שיש ותומך בכל שיש. זהו מעמדו של אלוהים, זוהי זהותו של אלוהים. עבור כל הדברים וכל שיש, זהותו האמיתית של אלוהים היא זהות הבורא ושליטם של כל הדברים. כזו היא הזהות שיש לאלוהים, והוא ייחודי בקרב כל הדברים. אף אחד מברואיו של אלוהים – בין אם הם מקרב האנושות או בעולם הרוחני – אינו יכול להתחזות לאלוהים בזהותו ובמעמדו או להחליפו בעזרת אמצעים או תירוצים כלשהם, שכן יש רק אחד בקרב כל הדברים שיש לו זהות, עוצמה וסמכות כאלה, וכן היכולת לשלוט בכל הדברים: האל הייחודי שלנו עצמו. הוא חי ונע בקרב כל הדברים. הוא יכול לעלות למקום הגבוה ביותר, מעל לכל הדברים. הוא יכול להצטנע ולהיות לאדם, להיות אחד מאלה העשויים בשר ודם, לעמוד פנים אל פנים מול בני אדם ולהיות שותפם לטוב ולרע. יחד עם זאת, הוא מצווה על כל שיש, ומחליט על גורלו של כל שיש, ובאיזה כיוון ינוע. יתרה מכך, הוא מנחה את גורל האנושות כולה ואת הכיוון של האנושות כולה. על כל היצורים החיים לסגוד ולציית לאל שכזה ולהכירו. לכן, יהיו אשר יהיו הקבוצה והסוג בקרב האנושות שאליהם אתה שייך, להאמין באלוהים, להיות חסיד של אלוהים, לירוא את אלוהים, לקבל את שלטונו של אלוהים ולקבל את הסדריו של אלוהים לגורלך, היא הברירה היחידה, והברירה ההכרחית, לכל אדם, לכל יצור חי. בייחודיותו של אלוהים, בני אדם רואים כי סמכותו, טבעו הצודק, מהותו והאמצעים שבהם הוא מספק את צורכיהם של כל הדברים, כולם ייחודיים. ייחודיותו קובעת את זהותו האמיתית של אלוהים עצמו ואת מעמדו. לפיכך, בקרב כל הברואים, אם יצור חי כלשהו בעולם הרוחני או מקרב האנושות היה מבקש לעמוד במקומו של אלוהים, הדבר היה בלתי אפשרי, כמו גם הניסיון להתחזות לאלוהים. זוהי עובדה. מהן דרישותיו מהאנושות של בורא ושליט שכזה, בעל הזהות, העוצמה והמעמד של אלוהים עצמו? על הדבר להיות ברור לכולכם כאן היום, ועליכם לזכור אותו – הוא חשוב מאוד הן לאלוהים והן לאדם!

2) עמדותיה השונות של האנושות כלפי אלוהים

האופן שבו מתנהגים בני אדם כלפי אלוהים קובע את גורלם וכיצד ינהג ויטפל בהם אלוהים. בשלב זה, אתן כמה דוגמאות לאופן שבו מתנהגים בני אדם כלפי אלוהים. הבה נשמע דבר-מה על השאלה, האם הדרכים והעמדות שבהן בני האדם מתנהגים כלפי אלוהים נכונות או לא. הבה ניתן את דעתנו להתנהגותם של שבעת סוגי בני האדם הבאים:

א. יש סוג אחד של בני אדם שעמדתו כלפי אלוהים מגוחכת במיוחד. אנשים אלה חושבים שאלוהים הוא כמו בודהיסטווה או כמו ישות קדושה מן החוכמה האנושית, והוא זקוק לכך שבני אדם ישתחוו שלוש פעמים כשהם נפגשים וידליקו קטורת לאחר שאכלו. לכן, לעתים קרובות יש להם דחף כזה כאשר הם מודים לאלוהים בלבם על חסדו, ומכירים תודה לאלוהים. הם מאוד רוצים שהאל שבו הם מאמינים היום יוכל, כמו הישות הקדושה שאליה הם כמהים בלבם, לקבל את ההתנהגות כלפיו, שבה הם משתחווים שלוש פעמים כשהם נפגשים ומדליקים קטורת לאחר שאכלו.

ב. יש בני אדם שרואים באלוהים בודהה חי המסוגל להרחיק את כל היצורים החיים מסבל ולהושיעם. הם רואים באלוהים בודהה חי המסוגל להרחיקם מים הייסורים. אמונתם של אנשים אלה באלוהים היא הסגידה לאלוהים כבודהה. על אף שהם אינם מדליקים קטורות, מתרפסים או נותנים מנחות, האל שבלבם הוא רק בודהה, והוא מבקש רק שיהיו טובי לב ונדיבים, שלא יהרגו כל יצור חי, לא יקללו אחרים, יחיו חיים שנראים ישרים ולא יעשו שום דבר רע – רק את הדברים האלה. זהו האל שבלבם.

ג. יש בני אדם שסוגדים לאלוהים כאדם דגול או מפורסם. לדוגמה, כל דרך שבה האדם הדגול הזה אוהב לדבר, כל נימת דיבור שבה הוא מדבר, כל המילים ואוצר המילים שבהם הוא משתמש, טון הדיבור שלו, מחוות הידיים שלו, דעותיו ופעולותיו, הופעתו – הם מחקים את כל אלה, ואלה הם דברים שעליהם לגרום להם באופן מלא במהלך אמונתם באלוהים.

ד. יש בני אדם שרואים באלוהים מלך. הם מרגישים שהוא מעל לכל דבר אחר, ואיש אינו מעז לפגוע בו – ואם מישהו יעשה זאת, הוא ייענש. הם סוגדים למלך מפני שלמלכים יש מקום מסוים בלבם. מחשבותיהם, התנהגותם, סמכותם וטבעם של המלכים – אפילו תחומי העניין שלהם וחייהם האישיים – כולם נעשים דבר-מה שעל האנשים האלה להבין, נעשים סוגיות ועניינים המעסיקים אותם, ולכן הם סוגדים לאלוהים כאל מלך. צורה כזו של אמונה היא מגוחכת.

ה. יש בני אדם שיש להם אמונה מסוימת בקיומו של אלוהים, אמונה עמוקה ובלתי מעורערת. מכיוון שהידע שלהם על אלוהים כה שטחי ואין להם ניסיון רב עם דברי אלוהים, הם סוגדים לו כאל אליל. האליל הזה הוא האל שבלבם, הוא דבר-מה שעליהם לפחד ממנו ולהשתחוות לו, ושעליהם להיות חסידיו ולחקותו. הם רואים באלוהים אליל שעליהם להיות חסידיו במשך כל חייהם. הם מחקים את נימת דיבורו של אלוהים, ומחקים כלפי חוץ את האנשים שמוצאים חן בעיני אלוהים. לעתים קרובות הם עושים דברים הנראים נאיביים, טהורים וכנים, ואף הולכים בעקבות האליל הזה כמו שותף או בן לוויה שממנו הם לעולם אינם יכולים להיפרד. כזו היא צורת אמונתם.

ו. יש בני אדם שעל אף שקראו רבים מדברי אלוהים ושמעו הטפות רבות, חשים בלבם כי העיקרון היחיד להתנהגותם כלפי אלוהים הוא שעליהם להיות תמיד כנועים וחנפנים או להלל את אלוהים ולשבחו בדרך שאינה מציאותית. הם מאמינים שאלוהים הוא אל הדורש מהם להתנהג בדרך זו, ומאמינים שאם לא יעשו כן, הם עלולים לעורר את כעסו בכל עת או לחטוא נגדו, ושכתוצאה מחטאיהם, אלוהים יעניש אותם. כזה הוא האל שבלבם.

ז. ואחרונים הם רוב בני האדם שמוצאים באלוהים תמיכה רוחנית. מכיוון שהם חיים בעולם הזה, אין להם שלווה ולא אושר, והם אינם מוצאים נחמה בשום מקום. לאחר שהם מוצאים את אלוהים, לאחר שראו ושמעו את דבריו, הם שמחים וצוהלים בחשאי בלבם. ומדוע? הם מאמינים שמצאו סוף סוף מקום שיביא להם אושר, שמצאו לבסוף אל שייתן להם תמיכה רוחנית. הסיבה לכך היא שלאחר שקיבלו את אלוהים והפכו לחסידיו, הם נעשים מאושרים, חייהם מלאי סיפוק, הם אינם דומים עוד לכופרים שמעבירים את חייהם כמו מתוך שינה כבעלי חיים, והם חשים שיש דבר-מה לצפות לקראתו בחיים. לכן הם חושבים שהאל הזה יכול למלא את צורכיהם הרוחניים ולהביא להם אושר רב הן במחשבותיהם והן ברוחם. מבלי להבין זאת, הם מאבדים את היכולת לעזוב את האל הזה שנותן להם תמיכה רוחנית, שמביא אושר לרוחם ולכל משפחתם. הם מאמינים כי האמונה באלוהים אינה צריכה אלא להעניק להם תמיכה רוחנית.

האם העמדות של בני אדם מסוגים שונים אלה כלפי אלוהים קיימות בקרבכם? (כן.) אם באמונתו באלוהים, לבו של מישהו כולל אחת מן העמדות האלה, האם הוא באמת מסוגל לבוא בפני אלוהים? אם יש בלבו של מישהו אחת מן העמדות האלה, האם הוא מאמין באלוהים? האם הוא מאמין באל הייחודי עצמו? מכיוון שאינך מאמין באל הייחודי עצמו, במי אתה מאמין? אם אינך מאמין באל הייחודי עצמו, ייתכן שאתה מאמין באליל או באדם דגול או בבודיהסטווה, ייתכן שבלבך אתה סוגד לבודהה. יתרה מזאת, ייתכן שאתה מאמין באדם רגיל. לסיכום, בשל אמונותיהם ועמדותיהם השונות של בני אדם כלפי אלוהים, בני אדם ממקמים בלבם את האל שבמחשבתם, הם כופים את דמיונם על אלוהים, הם ממקמים את עמדותיהם ודמיונותיהם אודות אלוהים לצד האל הייחודי עצמו, ואחר כך מעלים אותם לדרגה שאותה יש לכבד. מהי משמעות הדבר שבני אדם מחזיקים בעמדות כה בלתי הולמות כלפי אלוהים? משמעות הדבר היא שהם דחו את האל הייחודי עצמו ושהם סוגדים לאל שקרי. משמעות הדבר היא שבעודם מאמינים באלוהים, הם אף דוחים את אלוהים, מתנגדים לו, ומכחישים את קיומו של האל האמיתי. אם בני אדם ימשיכו להיאחז בצורות כאלה של אמונה, מה תהיה ההשלכה לגביהם? האם הם יכולים להתקרב יותר ויותר למילוי דרישותיו של אלוהים עם צורות אמונה שכאלה? להפך, בגלל תפישותיהם ודמיונותיהם, אנשים יתרחקו יותר ויותר מדרכו של אלוהים, שכן הכיוון שהם מחפשים מנוגד לכיוון שאלוהים דורש מהם. האם שמעתם אי-פעם על הסיפור "לנסוע דרומה על ידי נהיגת הכרכרה צפונה"? בהחלט ייתכן שזהו מקרה שבו נוסעים דרומה על ידי נהיגת הכרכרה צפונה. אם בני אדם מאמינים באלוהים בדרך כה מגוחכת, אז ככל שישתדלו יותר, כך הם יברחו רחוק יותר מאלוהים. ולכן אני מוכיח אתכם על זאת: לפני שתצאו לדרך, עליכם לבדוק תחילה אם אתם הולכים בכיוון הנכון. הֱיוּ מכוונים במאמציכם והקפידו לשאול את עצמכם, "האם האל שאני מאמין בו הוא השליט של כל הדברים? האם האל הזה שאני מאמין בו הוא רק מישהו שנותן לי תמיכה רוחנית? האם הוא האליל שלי? מה מבקש ממני האל הזה שאני מאמין בו? האם אלוהים רואה בעין יפה כל דבר שאני עושה? האם כל דבר שאני עושה ועוסק בו הוא למען הכרת האל? האם הדברים האלה מתאימים לדרישותיו של אלוהים ממני? האם אלוהים מכיר בנתיב שבו אני הולך ומאשר אותו? האם אלוהים שבע רצון מאמונתי"? עליכם לשאול את עצמכם שאלות אלה לעתים קרובות ופעמים חוזרות ונשנות. אם ברצונכם לעסוק בהכרת האל, מוכרחים להיות לכם תודעה ברורה ויעדים ברורים, בטרם תוכלו להשביע את רצונו של אלוהים.

האם ייתכן שכתוצאה מסובלנותו, אלוהים יקבל באי-רצון עמדות בלתי הולמות אלה שזה עתה דיברתי עליהן? האם אלוהים יכול לשבח את עמדותיהם של אנשים אלה? מהן דרישותיו של אלוהים מן האנושות ומחסידיו? האם ברור לכם, איזו עמדה הוא דורש מבני האדם? היום, אמרתי דברים רבים מאוד. דיברתי הרבה על נושא האל עצמו, על מעשיו של אלוהים, וכן על מה שיש לו ומה שהינו. האם אתם יודעים כעת מה מבקש אלוהים לקבל מבני האדם? האם אתם יודעים מה אלוהים רוצה מכם? דברו. אם הידע שלכם מהניסיון המעשי עדיין חסר או שטחי מאוד, תוכלו לומר דבר-מה על הידע שלכם על מילים אלה. האם יש לכם ידע מסכם? מה מבקש אלוהים מהאדם? (נאמנות, משמעת.) מה עוד מלבד נאמנות ומשמעת? גם האחים והאחיות האחרים יכולים לדבר. (במהלך השיתופים האלה, אלוהים הציג את הדרישה שנכיר את אלוהים, נכיר את מעשיו, נדע שהוא מקור החיים של כל הדברים, והוא אף ביקש שנכיר את מעמדו וזהותו ונדע את חובתנו כברואיו של אלוהים. הוא אמר דברים ברורים לגבי מה שעלינו להקדיש לו את כל מאמצינו, מה שהוא דורש מאתנו, ולגבי סוג האנשים שמוצא חן בעיניו וסוג האנשים שהוא מתעב.) ומהי התוצאה הסופית כשאלוהים מבקש מבני האדם להכירו? (הם יודעים שאלוהים הוא הבורא, ושבני אדם הם ישויות שנבראו.) כשהם משיגים ידע כזה, אילו שינויים חלים בעמדתם של בני האדם כלפי אלוהים, בהתנהגותם, בשיטת היישום שלהם ובטבע חייהם? האם חשבתם על כך אי-פעם? האם ניתן לומר שלאחר הכרת האל והבנתו, הם נעשים לבני אדם טובים? (האמונה באלוהים אינה העיסוק בהיותו של האדם אדם טוב.) ואם כך, איזה מין בני אדם עליהם להיות? (עליהם להיות ברואים כשירים של אלוהים.) (עליהם להיות ישרים.) האם יש עוד משהו? (עליהם להיות אנשים המתמסרים לתזמוריו של אלוהים, המסוגלים לסגוד לאלוהים ולאהוב אותו באמת.) (עליהם להיות בעלי מצפון והיגיון, ולהיות מסוגלים להישמע לאלוהים באמת.) ומה עוד? (לאחר שאנו מכירים את אלוהים באמת וכהלכה, אנו מסוגלים להתנהג כלפי אלוהים כאל אלוהים, לנצח נדע כי אלוהים הוא אלוהים, כי אנו ישויות שנבראו, עלינו לסגוד לאלוהים ולדבוק בעמדתנו.) טוב מאוד! הבה נשמע מאחרים. (השיתופים של אלוהים מאפשרים לנו להכיר את סמכותו של אלוהים בשליטתו על כל הדברים, הם מאפשרים לנו להכיר בכך שהוא השליט של כל הדברים, כך שנוכל להתמסר לסביבות שאלוהים מסדר למעננו בכל יום, ולהתמסר באמת לחובה שאלוהים נותן לנו.) (אנו מכירים את אלוהים, ומסוגלים בסופו של דבר באמת להיות בני אדם הנשמעים לאלוהים, יראים את אלוהים וסרים מרע.) נכון!

3) העמדה שאלוהים דורש כי תהיה לאנושות כלפיו

למעשה, אלוהים אינו תובעני מאוד כלפי האנושות – או לפחות, הוא אינו תובעני כפי שבני אדם מדמיינים. ללא אמירותיו של אלוהים או הביטויים של טבעו, מעשיו ודבריו, היה לכם קשה מאוד להכיר את האל, שכן בני האדם היו נדרשים להסיק את כוונותיו ורצונו של אלוהים, וזה דבר שקשה להם מאוד לעשות. אך בנוגע לשלב האחרון בעבודתו, אלוהים אמר דברים רבים, עשה עבודה רבה ודרש דרישות רבות מן האדם. בדבריו ובעבודתו הרבה הוא הודיע לבני האדם על הדברים שמוצאים חן בעיניו, הדברים שהוא מתעב ועל סוג בני האדם שעליהם להיות. לאחר שהבינו את הדברים האלה, צריכה להיות בלבם של בני האדם הגדרה מדויקת לדרישותיו של אלוהים, שכן הם אינם מאמינים באלוהים מתוך ערפול ומופשטות, והם אינם מאמינים עוד באל המעורפל ואינם חסידיו של אלוהים מתוך ערפול ומופשטות, ומתוך חוסר משמעות. במקום זאת, בני האדם מסוגלים לשמוע את אמירותיו של אלוהים, הם מסוגלים להבין את אמות המידה של דרישותיו ולהשיגן, מה גם שאלוהים מספר לבני האדם בעזרת שפתה של האנושות את כל שעליהם לדעת ולהבין. היום, אם בני אדם עדיין אינם מודעים לדרישותיו של אלוהים מהם, ואינם מודעים מהו אלוהים, מדוע הם מאמינים באלוהים, וכיצד עליהם להאמין באלוהים ולהתנהג כלפיו, יש בכך בעיה. זה עתה דיבר כל אחד מכם על תחום אחד. אתם מודעים לדברים מסוימים, בין אם הדברים האלה ספציפיים או כלליים – אך ברצוני לספר לכם על הדרישות הנכונות, המלאות והספציפיות של אלוהים מן האנושות. הן מאוד פשוטות ומסתכמות רק בכמה מילים. ייתכן שאתם כבר יודעים מה הן. דרישותיו הנכונות של אלוהים מן האנושות ומחסידיו הן כדלהלן. אלוהים דורש מחסידיו חמישה דברים: אמונת אמת, תמיכה נאמנה, משמעת מוחלטת, ידע אמיתי ויראה כנה.

בחמשת הדברים האלה, אלוהים דורש שבני האדם לא יפקפקו בו עוד ולא יהיו חסידיו בעזרת דמיונם או השקפות מעורפלות ומופשטות. אסור להם להיות חסידיו של אלוהים עם דמיונות או תפישות כלשהם. אלוהים דורש שכל אחד מחסידיו יהיה חסיד נאמן, ושלא יהיה חסיד שלא בלב שלם או באופן לא מחייב. כשאלוהים דורש ממך דרישות כלשהן או בוחן אותך, שופט אותך, מטפל בך, גוזם אותך, מטיל עליך משמעת ומכה בך, עליך להישמע לו באופן מוחלט. אסור לך לשאול מהן הגורמים או להתנות תנאים, כל שכן לדבר על הסיבות. על המשמעת שלך להיות מוחלטת. הכרת האל היא התחום שבו בני האדם חסרים יותר מכול. הם לעתים קרובות כופים על אלוהים אימרות, אמירות ודברים שאינם קשורים אליו, מתוך אמונה שדברים אלה הם ההגדרה המדויקת ביותר להכרת האל. הם אינם יודעים שלאימרות אלה שנובעות מדמיונם של בני אדם, מן ההיגיון שלהם ומן התבונה שלהם, אין כל קשר למהותו של אלוהים. לפיכך, ברצוני לומר לכם שבידיעתם של בני האדם שהאל חפץ בה, אלוהים אינו רק מבקש ממך להכיר באלוהים ובדבריו, אלא שהידע שלך על אלוהים יהיה נכון. גם אם תוכל לומר רק משפט אחד או שאתה מודע רק למעט, על המודעות המעטה הזו להיות נכונה ואמיתית, ותואמת את מהותו של האל עצמו, שכן אלוהים מתעב שבחים כלפיו מצד בני אדם שאינם מציאותיים ושלא נשקלו היטב. יתרה מזאת, הוא שונא כאשר בני אדם מתייחסים אליו כאל אוויר. הוא שונא שכאשר במהלך דיון בנושאים הקשורים לאלוהים, אנשים מדברים בקלות דעת, משוחחים כרצונם וללא היסוס, ומדברים בכל דרך שהם רואים לנכון. יתרה מזאת, הוא שונא את מי שמאמין כי הוא מכיר את אלוהים, שמתרברב בהכרת אלוהים, ושדן בנושאים הקשורים לאלוהים ללא ריסון וללא איפוק. האחרונה מחמשת הדרישות הייתה יראה כנה. זוהי דרישתו העליונה של אלוהים מכל חסידיו. כשיש למישהו ידע נכון ואמיתי על אלוהים, הוא באמת מסוגל לירוא את אלוהים ולסור מרע. יראה זו נובעת ממעמקי לבו ומתוך רצון, ולא מפני שאלוהים דחק בו. אלוהים אינו מבקש שתיתן לו במתנה עמדה או התנהגות נחמדה כלפי חוץ, אלא הוא מבקש שתירא אותו ותפחד מפניו ממעמקי לבך. יראה זו מושגת כתוצאה משינויים בטבע חייך, מפני שיש לך ידע על אלוהים, מפני שיש לך הבנה על מעשיו של אלוהים, בזכות הבנתך את מהותו של אלוהים, ומפני שהכרת בעובדה שאתה אחד מברואיו של אלוהים. לפיכך, מטרתי בשימוש במילה "כנה" כדי להגדיר יראה, היא שבני האדם יבינו כי על יראתם של בני האדם את אלוהים לבוא מעומק לבם.

תנו כעת את דעתכם לחמש הדרישות האלה: האם יש ביניכם מי שמסוגל להשיג את השלוש הראשונות? כוונתי היא לאמונת אמת, תמיכה נאמנה ומשמעת מוחלטת. האם יש ביניכם מי שמסוגל לדברים האלה? אני יודע שאילו אמרתי את כל החמש, אין ספק שלא היה ביניכם ולו אחד שמסוגל – אך הפחתתי את מספרן לשלוש. חישבו אם השגתם אותן או לא. האם "אמונת אמת" קלה להשגה? (לא.) היא אינה קלה להשגה, משום שבני אדם לעתים קרובות מפקפקים באלוהים. האם "תמיכה נאמנה" קלה להשגה? (לא.) למה מתייחסת המילה "נאמנה"? (שעליך להיות חסיד בלב שלם, ולא בשום צורה אחרת.) כן, להיות חסיד בלב שלם, ולא בשום צורה אחרת. פגעתם בול במטרה! אם כך, האם אתם מסוגלים למלא את הדרישה הזו? עליכם להשתדל יותר – לעת עתה, טרם מילאתם את הדרישה הזו! מה באשר ל"משמעת מוחלטת" – האם השגתם זאת? (לא.) לא השגתם גם זאת. לעתים תכופות אתם חסרי משמעת ומרדנים, לעתים קרובות אינכם מקשיבים או אינכם רוצים להישמע או אינכם רוצים לשמוע. אלה הן שלוש הדרישות הבסיסיות ביותר שבני אדם משיגים בעקבות היווכחותם בחיים, והן טרם הושגו בכם. לפיכך, האם ברגע זה יש לכם פוטנציאל גדול? האם היום, לאחר ששמעתם אותי אומר את הדברים האלה, אתם חשים חרדה? (כן!) ראוי שתרגישו חרדה – אני מרגיש חרדה במקומכם! לא אדון בשתי הדרישות האחרות. אין ספק שאיש אינו מסוגל להשיגן. אתם חרדים. אם כך, האם קבעתם את יעדיכם? לאילו יעדים ובאיזה כיוון עליכם לחתור ולהקדיש את מאמציכם? האם יש לכם יעד? (כן.) מהו יעדכם? אימרו לי. (לחפש את האמת, לחפש את הכרת האל בדבריו ולהשיג בסופו של דבר יראה ומשמעת כלפי אלוהים.) אדבר במילים פשוטות: כאשר תשיגו את חמש הדרישות האלה, תשביעו את רצונו של אלוהים. כל אחת מהן היא מדד, מדד להיווכחותם של בני אדם בחיים לאחר שהגיעו לבגרות, והיעד הסופי של כך. גם אם בחרתי רק אחת מן הדרישות האלה כדי לדבר עליה בפירוט ולדרוש אותה מכם, לא היה קל להשיגה. על בני האדם לשאת מידה מסוימת של קושי ולהשקיע מידה מסוימת של מאמצים. ואיזו מין מנטליות צריכה להיות לכם? עליה להיות זהה לזו של חולה סרטן המחכה לעלות על שולחן הניתוחים. ומדוע אני אומר זאת? בהנחה שברצונך להאמין באלוהים, לזכות באלוהים ולזכות בשביעות רצונו, אם לא תישא במידה מסוימת של כאב או תשקיע מידה מסוימת של מאמצים, לא תוכל להשיג את הדברים האלה. שמעת הטפות רבות, אך העובדה ששמעת אותן, אין פירושה שההטפות האלה שלך. עליך לספוג אותן ולהפוך אותן לדבר-מה השייך לך, עליך להטמיע אותן בחייך ולהביא אותן לקיומך, ובכך לאפשר לדברים ולהטפות האלה להנחות את דרך חייך ולהביא לחייך משמעות וערך קיומיים – ואז יהיה ערך לכך ששמעת את הדברים האלה. אם הדברים שאני אומר אינם גורמים לשינוי כלשהו לטובה בחייכם או אינם מעניקים ערך כלשהו לקיומכם, אין טעם בכך שתקשיבו להם. אתם מבינים זאת, כן? לאחר שהבנתם זאת, מה שנותר תלוי בכם. עליכם לגשת לעבודה! עליכם להיות רציניים בכל הדברים! אל תהיו מבולבלים – הזמן טס! רובכם כבר מאמינים מזה למעלה מעשר שנים. היזכרו בעשר שנים האלה של אמונה: בכמה דברים זכיתם? וכמה עשורים נותרו לכם בחיים האלה? אין זמן רב. תעשה מה שתרצה, אך אל תאמר שאלוהים מחכה לך בעבודתו ושומר לך הזדמנויות. אלוהים בהחלט לא יפנה לאחור ולא יעשה אותה עבודה. האם אתה יכול להפוך את מהלך עשר השנים האחרונות בחייך? עם כל יום שחולף ועם כל צעד שלך הימים שנותרו לך מתקצרים ביום, פוחתים ביום, כן? הזמן אינו מחכה לאיש! תוכל להרוויח מן האמונה באלוהים רק אם תתייחס אליה כאל הדבר הגדול ביותר בחייך, דבר החשוב יותר ממזון, בגדים או כל דבר אחר! אם אתה מאמין רק כשיש לך זמן ואינך מסוגל להקדיש לאמונתך את כל תשומת לבך, אם אתה תמיד מסתדר בהתאם למצב והנך מבולבל, לא תזכה בדבר. אתם מבינים זאת, כן? נסיים כאן להיום! להתראות בפעם הבאה! (תודה לאלוהים!)

15 בפברואר, 2014

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי המילים "שבה אנשים אלה הופכים לבני אדם" אינן מופיעות.

ב. בטקסט המקורי המילים "בטרם אדם זה יתגלגל מחדש" אינן מופיעות.

לעיון נוסף

הברק ממזרח - בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול 

הממתין לשובו של ישוע האדון