6. מדוע נאמר שהאנושות המושחתת זקוקה יותר לישועה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם?

6. מדוע נאמר שהאנושות המושחתת זקוקה יותר לישועה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם?

קטעים נבחרים מדברי אלוהים

האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

אלוהים התגלם כבשר ודם משום שמושא עבודתו אינו רוחו של השטן, או כל דבר אחר שאינו גשמי, אלא האדם, שהוא בשר ודם ואשר הושחת על ידי השטן. הסיבה לכך שאלוהים הפך את האדם העשוי בשר ודם למושא עבודתו היא בדיוק משום שבשרו ודמו הושחתו. יתר על כן, היות שהאדם הוא מושא ההשחתה, אלוהים הפך את האדם למושא עבודתו היחיד בכל שלביה של עבודת הישועה שלו. האדם הוא יצור בן תמותה העשוי בשר ודם, ואלוהים הוא היחיד שיכול להציל את האדם. על כן, על אלוהים להפוך לבשר ודם שהוא בעל אותן תכונות שיש לאדם כדי לבצע את עבודתו, וכדי שלעבודתו תהיה השפעה טובה יותר.

על אלוהים להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו דווקא משום שהאדם עשוי בשר ודם ואינו מסוגל להתגבר על החטא או להשיל מעליו את בשרו ודמו. גם אם מהותו וזהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונות מאוד ממהותו וזהותו של האדם, הופעתו זהה לזו של האדם – הוא נראה כאדם רגיל, וחייו הם חיי אדם רגיל, וכל מי שרואה אותו לא יכול לזהות כל הבדל בינו לבין אדם רגיל. די לו בהופעה רגילה זו ובאנושיות רגילה זו, כדי לבצע את עבודתו האלוהית באנושיות רגילה. בשרו ודמו מאפשרים לו לבצע את עבודתו באנושיות רגילה, ומסייעים לו לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. יתר על כן, אנושיותו הרגילה מסייעת לו לבצע את עבודת הישועה בקרב בני האדם. גם אם אנושיותו הרגילה גרמה למהומות רבות בקרב בני האדם, אותן מהומות לא השפיעו על השפעותיה הרגילות של עבודתו. כלומר, עבודתו של אלוהים כבשר ודם רגילים מביאה לבני האדם תועלת עילאית. גם אם רוב בני האדם אינם מקבלים את אנושיותו הרגילה, עבודתו יכולה עדיין להשפיע היטב, והשפעה זו מושגת הודות לאנושיותו הרגילה. אין ספק בכך. התועלת שמפיק האדם מעבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם גדולה עשרת מונים או תריסרי מונים מהתפיסות הקיימות בקרב בני האדם בנוגע לאנושיותו הרגילה של אלוהים, ובסופו של דבר, עבודתו של אלוהים תבלע תפיסות כאלה. וההשפעה שהשיגה עבודתו, כלומר הידע של בני האדם בנוגע לאלוהים, נרחבת בהרבה מתפיסותיהם של בני האדם בנוגע אליו. לא ניתן כלל לדמיין או למדוד את העבודה שאלוהים מגשים בהתגלמותו כבשר ודם, היות שבשרו ודמו אינם דומים לבשרו ודמו של אף אדם – גם אם הקליפה זהה, המהות אינה אותה מהות. בשרו ודמו של אלוהים מובילים לתפיסות רבות של האדם בנוגע לאלוהים, אך בשרו ודמו של אלוהים יכולים גם לאפשר לאדם לרכוש ידע רב, ויכולים אפילו לכבוש כל אדם בעל קליפה דומה. זאת משום שאין מדובר באדם בלבד אלא באל עם קליפה של אדם, ואיש אינו יכול לתפוס אותו או להבין אותו לגמרי. כולם אוהבים ומקדמים בברכה אל בלתי נראה ובלתי מוחשי. אם אלוהים הוא רק רוח שהאדם לא יכול לראות, כל כך קל לבני האדם להאמין באל. האדם יכול לשחרר את דמיונו ויכול לבחור כל צלם שמוצא חן בעיניו כצלמו של אלוהים כדי להתרצות ולשמוח. כך, האדם יוכל לעשות את מה שמשביע ביותר את רצונו של האל שלו, ואת מה שאותו אל הכי מוכן לעשות, ללא כל נקיפות מצפון. זאת ועוד, האדם מאמין שאף אחד לא נאמן ומסור לאלוהים יותר ממנו, ושכל השאר הם כלבים גויים ואינם נאמנים לאלוהים. ניתן לומר שזה מה שרוצים בני האדם שאמונתם באלוהים מעורפלת ומבוססת על דוקטרינות – הם רוצים את אותו הדבר, בשינויים קלים בלבד. רק הצלמים שעוטה אלוהים בדמיונותיהם שונים, אך המהות למעשה זהה.

אמונתו חסרת-הדאגות של האדם באלוהים לא מפריעה לו, והוא מאמין באלוהים איך שהוא רוצה. זוהי אחת מ"זכויותיו וחירויותיו של האדם," שבהן איש אינו רשאי להתערב. זאת משום שהאדם מאמין באל שלו ולא באל של אף אדם אחר – האל הזה הוא רכושו הפרטי, וכמעט לכל אחד ישנו רכוש פרטי כזה. האדם רואה ברכוש הזה אוצר יקר ערך, אך בעיני אלוהים לא קיים דבר פשוט יותר או יותר חסר ערך, מכיוון שאין ראיה ברורה יותר להתנגדות לאלוהים מאשר הרכוש הפרטי הזה של האדם. רק בזכות עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אלוהים הופך לבשר ודם בעל צורה מוחשית שהאדם יכול לראות לגעת בו. הוא אינו רוח חסרת צורה אלא בשר ודם שהאדם יכול לראות ולבוא איתם במגע. עם זאת, רוב האלים שבני האדם מאמינים בהם הם אלוהויות חסרות צורה שדמותן חופשית ממגבלות. כך, האל בהתגלמותו כבשר ודם הפך לאויבם של רוב המאמינים באלוהים. בדומה לכך, אלה שלא יכולים לקבל את עובדת התגלמותו של אלוהים כבשר ודם הפכו למתנגדיו של אלוהים. האדם מחזיק בתפיסות לא בשל הלך מחשבותיו או מרדנותו, אלא בשל הרכוש הפרטי הזה של האדם. הרכוש הזה הוא הסיבה לכך שרוב בני האדם מתים, והאל המעורפל הזה, שלא ניתן לגעת בו, שלא ניתן לראותו ושאינו קיים בעובדות הוא זה שהורס את חיי האדם. האדם מאבד את חייו לא בגלל האל בהתגלמותו כבשר ודם, וקל וחומר שלא בגלל האל שבשמיים, אלא בגלל האל שהאדם הגה בדמיונו. הסיבה היחידה לכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם הפך לבשר ודם היא צרכיו של האדם המושחת. הסיבה לכך היא צרכיו של האדם, ולא אלוהים, וכל קורבנותיו וסבלותיו של אלוהים הם למען האנושות, ולא למען אלוהים עצמו. לגבי אלוהים לא קיימים שיקולים של בעד ונגד ולא קיים כל גמול; הוא לא יקצור פירות עתידיים כלשהם, אלא את מה שהוא זכאי לו מלכתחילה. כל מעשיו וכל קורבנותיו למען האנושות לא נעשים כדי להפיק עבורו רווחים גדולים, אלא רק למען האנושות. אף שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כרוכה בקשיים שלא ניתן להעלות על הדעת, ההשפעות שהיא משיגה בסופו של דבר עולות בהרבה על השפעותיה של העבודה שמבצעת רוח האל ישירות. העבודה המתבצעת על ידי הבשר והדם כרוכה בקשיים רבים, והבשר והדם לא יכולים לשאת את אותה זהות אדירה שנושאת רוח האל, לא יכולים לבצע את אותם מפעלים על-טבעיים המבצעת רוח האל ובוודאי שהם לא יכולים להחזיק באותה סמכות שמחזיקה בה רוח האל. עם זאת, מהות העבודה שמבצעים הבשר והדם חסרי החשיבות עולה בהרבה על מהות העבודה שביצעה רוח האל ישירות, ובשרו ודמו של אלוהים הם התשובה לכל צרכי האדם. כדי להצילם, הערך השימושי של רוח האל נחות בהרבה מזה של הגוף הבשרי: עבודתה של רוח האל מסוגלת להקיף את התבל כולה, לאורך כל ההרים, הנהרות, האגמים והאוקיאנוסים, אך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם משפיעה טוב יותר על כל אדם שבא עמו במגע. זאת ועוד, האדם יכול להבין טוב יותר הבשר והדם המוחשיים של אלוהים ולבטוח בהם יותר, והם יכולים להעמיק את הכרתו את אלוהים ולהותיר באדם רושם עמוק יותר בנוגע למעשיו הממשיים של אלוהים. עבודתה של רוח האל אפופה במסתורין; קשה לבני תמותה לתפוס אותה, וקשה להם אף יותר לראותה, ולפיכך הם יכולים להישען רק על דמיונות נבובים. עם זאת, העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם היא רגילה ומבוססת על המציאות, והיא עשירה בחוכמה, ומהווה עובדה שעינו הפיזית של האדם יכולה לראות – האדם יכול לחוות באופן אישי את החוכמה שבעבודתו של אלוהים מבלי שהוא צריך להסתמך על דמיונו העשיר. זהו הדיוק והערך האמיתי של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. רוח האל יכולה רק לעשות דברים שעין האדם אינה מסוגלת לראות ודמיונו יכול להכיל אך בקושי, כגון הנאורות של רוח האל, תנועתה של רוח האל וההכוונה של רוח האל, אך עבור אדם בר-דעת, דברים אלה אינם מספקים שום משמעות ברורה. הם מספקים רק משמעות מרגשת או כללית, אך הם לא יכולים לתת הוראות במילים. לעומת זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונה מאוד מכך: יש בה הכוונה מדויקת במילים, רצון ברור ומטרות ברורות שהוא דורש. לכן האדם לא צריך לגשש באפלה או להפעיל את דמיונו, וקל וחומר לנחש. זוהי בהירותה של העבודה של אלוהים כבשר ודם, וזהו ההבדל העצום שבינה לבין עבודתה של רוח האל. עבודתה של רוח האל מתאימה אך ורק לקנה מידה מוגבל, והיא אינה יכולה להוות תחליף לעבודת הבשר ודם. עבודתו של האל כבשר ודם מציבה בפני האדם מטרות נחוצות ומדויקות בהרבה ומעניקה לו ידע רב-ערך ואמיתי בהרבה בהשוואה לעבודתה של רוח האל. העבודה שערכה רב ביותר עבור האדם שהושחת היא עבודה שניתן לראות ולגעת בה, המספקת לו מילים מדויקות ומטרות ברורות לעסוק בהשגתן. רק עבודה מציאותית והכוונה שבאה בעתה מתאימות לטעמו של האדם, ורק עבודה אמיתית יכולה להציל את האדם מטבעו המושחת והרקוב. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להשיג את הדברים האלה; רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להציל את האדם מטבעו המושחת לשעבר. אף שרוח האל היא מהותו הטבעית של אלוהים, הוא יכול לבצע עבודה כזו אך ורק בהתגלמותו כבשר ודם. אילו עבדה רוח האל לבדה, הרי שעבודת האל לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית – זוהי האמת הפשוטה. אף שרוב בני האדם הפכו לאויביו של אלוהים משום הבשר והדם האלה, כשאלוהים ישלים את עבודתו, מתנגדיו לא רק יחדלו מהיות אויביו, אלא שהם אף יהפכו לעדיו. הם יהפכו לעדים שאלוהים כבש, עדים התואמים לאלוהים ושלא ניתן להפרידם ממנו. הוא יגרום לאדם לדעת את חשיבותה של עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם לאדם, והאדם ידע את חשיבותו של הבשר והדם האלה למשמעות הקיום האנושי. הוא ידע את ערכו האמיתי של אלוהים לצמיחת חיי האדם, ויתרה מזאת, הוא ידע כי הבשר והדם האלה יהפכו למעיין שופע של חיים שהאדם ישתוקק להישאר לגדותיו לעולם. אף שבשרו ודמו של אלוהים שונים מאוד מזהותו ומעמדו של אלוהים, ואף שלאדם נדמה כי הם לא עולים בקנה אחד עם שיעור קומתו האמיתי של אלוהים, הבשר והדם האלה, שאינם ניחנים בצלמו האמיתי של אלוהים או בזהותו האמיתית של אלוהים, יכולים לבצע את העבודה שרוחו של אלוהים לא יכולה לעשות באופן ישיר. אלה הם המשמעות והערך האמיתיים של התגלמותו של האל, ואלה הם המשמעות והערך שבני האדם אינם מסוגלים להעריך ולהכיר בהם. אף שכל בני האדם רוחשים כבוד לרוח האל ומזלזלים בבשרו ודמו של אלוהים, בלי קשר להשקפתם וחשיבתם, החשיבות והערך האמיתיים של הבשר והדם עולים בהרבה על אלו של רוח האל. כמובן, הדבר נכון אך ורק ביחס לאנושות המושחתת. לכל מי שמחפש אחר האמת ועורג למראה האל, עבודתה של רוח האל יכולה להעניק רק כוח הנעה או התגלות, וכן תחושת פלא חסרת פשר שאי-אפשר להעלות על הדעת, ותחושה שהעבודה כה אדירה, נשגבת ונפלאה, ועם זאת שאיש אינו יכול להשיגה או להגיע אליה. האדם ורוח האל יכולים רק להביט זה בזה ממרחק רב, כאילו קיים מרחק עצום ביניהם, והם אינם יכולים לדמות זה לזה לעולם, כאילו קיימת ביניהם מחיצה בלתי נראית. למעשה, זוהי אשליה שרוח האל העניקה לאדם, וזאת מפני שרוח האל והאדם אינם שייכים לאותו מין, ולעולם לא יהיה דו-קיום של רוח האל והאדם באותו עולם, ומפני שרוח האל אינה חולקת אף תכונה עם האדם. לכן האדם לא זקוק לרוח האל, משום שרוח האל לא מסוגלת לבצע ישירות את העבודה שהאדם זקוק לה יותר מכל. העבודה של הבשר והדם מספקת לאדם מטרות אמיתיות לעסוק בהן, דברים ברורים ותחושה שאלוהים הוא אמיתי ורגיל, וכי הוא צנוע ושגרתי. אף שייתכן שהאדם מפחד ממנו, רוב בני האדם מתחברים אליו בקלות: האדם יכול לראות את זיו פניו ולשמוע את קולו, והוא לא צריך להביט בו ממרחק רב. האדם מרגיש שהוא יכול להתקרב אל הבשר והדם האלה, וכי הם לא מרוחקים ובלתי נתפסים אלא גלויים וניתנים למגע, משום שהבשר והדם האלה נמצאים באותו העולם שבו מצוי האדם.

כל מי שעשוי בשר ודם זקוק ליעדים לחתור אליהם כדי לשנות את טבעו, וצריך להיות עד למעשים אמיתיים ולפניו האמיתיים של אלוהים כדי להכיר את אלוהים. ניתן להשיג את שני הדברים האלה רק באמצעות בשרו ודמו של האל בהתגלמותו, ורק בידי מי שעשוי בשר ודם רגילים ואמיתיים. זו הסיבה שהתגלמות האל כבשר ודם היא הכרחית, וזו הסיבה שהאנושות המושחתת כולה זקוקה לה. מכיוון שנדרש מבני האדם להכיר את אלוהים, יש לעקור מלבם את הצלמים של האלים המעורפלים והעל-טבעיים, ומכיוון שנדרש מבני האדם להתנער מטבעם המושחת, ראשית עליהם להכיר את טבעם המושחת. אם האדם לבדו יבצע את עבודת עקירת צלמי האלים המעורפלים מלבם של בני האדם, הרי שהוא ייכשל בהשגת התוצאה הראויה. לא ניתן לחשוף, להחרים או לעקור את הצלמים של האלים המעורפלים שבלבם של בני האדם באמצעות מילים בלבד. בסופו של דבר, ניסיון כזה לא יוכל להפריך דברים מושרשים אלה מלבם של בני האדם. רק האל המעשי, וצלמו האמיתי של אלוהים יכולים להחליף את הדברים המעורפלים והעל-טבעיים האלה, כדי לאפשר לבני האדם להכירם באופן הדרגתי, ורק כך ניתן יהיה להשיג את התוצאה ההולמת. האדם מכיר בכך שהאל שהוא חיפש בימים עברו הוא מעורפל ועל-טבעי. התוצאה הזו ניתנת להשגה לא באמצעות הנהגתה הישירה של רוח האל, וקל וחומר שלא באמצעות תורתו של אדם מסוים, אלא רק באמצעות האל בהתגלמותו כבשר ודם. תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומציאותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הניגודיות ביניהן לבין האל בהתגלמותו כבשר ודם. בלעדי ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם לא יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המציאות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה זאת, ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. רק אלוהים בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו, ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה זאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו, האדם לא מסוגל לבטא את מציאותו ואת רגילותו של אלוהים. האדם יכול להכיר את אלוהים באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות אך ורק אם אלוהים עובד בקרב בני האדם באופן אישי, ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף אדם בשר ודם לא יכול להשיג את ההשפעה הזו. כמובן, גם רוחו של אלוהים לא מסוגלת להשיג את ההשפעה זאת. אלוהים יכול להציל את האדם המושחת מהשפעתו של השטן, אך רוחו של אלוהים לא יכולה לבצע את העבודה הזאת ישירות. רק הבשר והדם שעוטה רוח האל יכולים לעשות זאת, בהתגלמותו של האל כבשר ודם. הבשר והדם האלה הם גם אנושיים וגם אלוהיים – זהו גם אדם הניחן באנושיות הרגילה וגם אלוהים האלוהי לחלוטין. לכן, גם אם הבשר והדם האלה אינם רוח האל, וגם אם הם נבדלים מאוד מרוחו, בכל זאת האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא עצמו זה שמציל את האדם, והוא גם רוח האל וגם בשר ודם. לא משנה כיצד קוראים לו – בסופו של דבר זהו עדיין אלוהים עצמו, המציל את האנושות. זאת משום שרוח האל בלתי נפרדת מן הבשר והדם, ועבודתם של הבשר והדם היא גם עבודתה של רוח האל. העניין הוא פשוט שהעבודה הזאת לא מתבצעת מתוך זהותה של רוח האל, אלא מתוך זהותם של הבשר והדם. עבודה שיש לבצעה ישירות על ידי רוח האל אינה דורשת התגלמות כבשר ודם, ועבודה שלשם ביצועה יש צורך בבשר ודם לא יכולה להתבצע ישירות על ידי רוח האל, אלא יכולה להתבצע רק בידי האל בהתגלמותו. זה מה שנדרש לשם העבודה הזאת וזה מה שדרוש לאנושות המושחתת. מבין שלושת שלביה של עבודת האל, רוח האל ביצעה ישירות רק שלב אחד, ושני השלבים הנותרים מתבצעים על ידי האל בהתגלמותו, ולא ישירות על ידי הרוח. עבודת החוק שביצעה רוח האל לא כללה את שינוי טבעו המושחת של האדם, ולא היה כל קשר בינה לבין הכרתו של האדם את אלוהים. עם זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם בעידן החסד ובעידן המלכות קשורה לטבעו המושחת של האדם ולהכרתו את אלוהים, וזהו חלק חשוב וחיוני של עבודת הגאולה. לפיכך, האנושות המושחתת זקוקה יותר לגאולתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, וזקוקה יותר לעבודתו הישירה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האנושות זקוקה לאל בהתגלמותו כבשר ודם כדי שיהיה רועה עבורה, שיתמוך בה, שישקה אותה, שיאכיל אותה, שישפוט וייסר אותה. היא זקוקה לחסד רב יותר ולגאולה גדולה יותר, מהאל בהתגלמותו כבשר ודם. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להיות איש סודו של האדם, רועה האדם, היד העוזרת הנוכחת שהאדם זקוק לה. כל אלו הן הסיבות לכך שההתגלמות נחוצה היום ולכך שהיא הייתה נחוצה בימים עברו.

האדם הושחת על ידי השטן, והוא העליון מברואי האל, ולפיכך האדם זקוק לישועת האל. מושא ישועת האל הוא האדם – לא השטן – ומה שיוצל הוא בשרו ודמו של האדם ונשמתו של האדם – לא השטן. השטן הוא מושא ההשמדה של אלוהים, ואילו האדם הוא מושא ישועתו של אלוהים. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם, ולפיכך יש להושיע ראשית את בשרו ודמו של האדם. בשרו ודמו של האדם הושחתו באופן יסודי מאוד, והפכו לדברים המתנגדים לאלוהים ואף מתנגדים לו בגלוי ומכחישים את קיומו של אלוהים. הבשר והדם המושחתים האלה פשוט סוררים מדי, ואין דבר שקשה יותר לטפל בו או לשנותו מאשר טבעם המושחת של בשר ודם. השטן נכנס לבשרו ודמו של האדם כדי לעורר מהומה ומשתמש בבשרו ובדמו של האדם כדי להפריע לעבודת האל ולקלקל את תוכניתו של אלוהים, וכך הפך האדם לשטן ולאויבו של אלוהים. כדי שניתן יהיה להציל את האדם, יש קודם כל לכבוש אותו. זו הסיבה שאלוהים נענה לאתגר ונכנס לגוף בשר ודם כדי לבצע את העבודה שבכוונתו לעשות ולהילחם בשטן. מטרתו היא ישועת האנושות שהושחתה והבסתו והשמדתו של השטן המורד נגדו. אלוהים מביס את השטן באמצעות עבודת כיבוש האדם, ובה-בעת מציל את האנושות המושחתת. כך אלוהים פותר שתי בעיות במכה אחת. הוא עובד כבשר ודם, ומדבר מתוך בשר ודם, ומתמסר למלוא עבודתו כבשר ודם, כדי ליצור קשר טוב יותר עם האדם ולכבוש את האדם טוב יותר. בפעם האחרונה שבה אלוהים יהפוך לבשר ודם, עבודתו באחרית הימים תושלם בהתגלמותו כבשר ודם. הוא יסווג את כל בני האדם על פי סוגיהם, ישלים את כל ניהולו וכן ישלים את כל עבודתו כבשר ודם. עם תום כל עבודתו בעולם, הוא יזכה לניצחון מלא. בעבודתו כבשר ודם, אלוהים יכבוש כליל את האנושות ויזכה באנושות באופן מלא. האין פירוש הדבר שכל ניהולו יגיע לסופו? כשאלוהים ישלים את עבודתו כבשר ודם, היות שמשמעות הדבר תהיה ניצחון והבסה מוחלטת של השטן, לשטן לא יהיו הזדמנויות נוספות להשחית את האדם. עבודתה של ההתגלמות הראשונה של אלוהים כבשר ודם הייתה גאולת האדם מחטאיו ומחילה עליהם. כעת מדובר בעבודת כיבוש האנושות, והזכייה המלאה בה, כדי שלשטן לא תהיה עוד דרך לבצע את עבודתו, והוא ינחל מפלה גמורה ואלוהים יזכה לניצחון גמור. זוהי עבודתם של הבשר והדם, וזוהי עבודה שאלוהים יבצע בעצמו. העבודה הראשונית של שלושת השלבים של עבודת האל בוצעה ישירות על ידי רוח האל, ולא על ידי התגלמות האל כבשר ודם. עם זאת, העבודה הסופית של שלושת השלבים של עבודת האל מתבצעת על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא ישירות על ידי רוח האל. עבודת הגאולה בשלב האמצעי התבצעה אף היא על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. במהלך כל עבודת הניהול, העבודה החשובה ביותר היא ישועתו של האדם מהשפעת השטן. העבודה העיקרית היא הכיבוש המלא של האדם המושחת. בכך תושב יראת האל המקורית בלבו של האדם שנכבש, והאדם יוכל לזכות בחיים רגילים, כלומר בחיים רגילים של ברוא אל. העבודה הזו הכרחית, והיא מהווה את עיקר עבודת הניהול. בשלושת שלביה של עבודת הישועה, השלב הראשון של עבודת החוק היה מרוחק מעיקר עבודת הניהול. העבודה בשלב זה נראתה רק במידה מועטה כעבודת ישועה, והיא לא היוותה את תחילת עבודתו של אלוהים בהצלת האדם מתחומו של השטן. רוח האל השלימה את השלב הראשון בעבודה ישירות משום שעל פי חוק, האדם ידע רק לציית לחוק ולא הייתה לו אמת מעבר לכך. זאת משום שהעבודה בעידן החוק בקושי נגעה לשינוי טבעו של האדם, וקל וחומר שהעבודה לא נגעה לעבודת הצלחת האדם מתחומו של השטן. לכן השלימה רוח האל את השלב הזה בעבודה, שהיה פשוט ביותר ולא נגע כלל לטבעו המושחת של האדם. השלב הזה בעבודה היה קשור רק במקצת לעיקר הניהול, ולא היה מאוד קשור לעבודה הרשמית של ישועת האדם. לכן שלב זה לא חייב את אלוהים להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו באופן אישי. העבודה שמבצעת רוח האל היא עבודה מרומזת ובלתי נתפסת, והיא מטילה על האדם מורא והיא בלתי-נגישה עבורו. רוח האל לא מותאמת לביצוע ישיר של עבודת הגאולה, והיא אינה מותאמת להעניק חיים לאדם באופן ישיר. עבור האדם, הדבר הראוי ביותר הוא להפוך את עבודתה של רוח האל לגישה הקרובה לאדם, כלומר עבור האדם, הדבר הראוי ביותר הוא שאלוהים יהפוך לאדם שגרתי ורגיל, בבואו לבצע את עבודתו. לשם כך, אלוהים צריך להתגלם כבשר ודם כדי לבצע עבודה במקום עבודתה של רוח האל, ועבור האדם, אין דרך הולמת יותר שבה יכול אלוהים לעבוד. מבין שלושת שלבי העבודה האלה, הבשר והדם מבצעים שני שלבים, ושני השלבים האלה הם מהלכי המפתח של עבודת הניהול. שתי ההתגלמויות משלימות זו את זו, והופכות למושלמות זו בזכות זו. השלב הראשון בהתגלמותו של אלוהים הניח את היסודות לשלב השני, ואפשר לומר ששתי התגלמויותיו של אלוהים מתגבשות לכלל שלמות אחת, ואינן סותרות זו את זו בשום אופן. אלוהים מבצע את שני השלבים הללו בעבודתו בזהותו כבשר ודם, היות שהם כה משמעותיים בהקשר השלם של עבודת הניהול בכללותה. אפשר כמעט לומר שללא עבודתן של שתי התגלמויות האל, כל עבודת הניהול הייתה נעצרת בחריקת בלמים, ועבודת הצלת של האנושות הייתה רק מילים נבובות. התשובה לשאלה אם עבודה זו חשובה מתבססת על צרכיה של האנושות, על מציאות שחיתותה המוסרית של האנושות ועל חומרת מרדנותו של השטן ועל המידה שבה היא מפריעה לעבודה. קביעת הדרך הנכונה לביצוע העבודה מושתתת על אופייה של העבודה ועל חשיבותה של העבודה. כאשר מדובר בחשיבותה של עבודה זאת, ובשאלה איזו שיטת עבודה יש לנקוט – עבודה שתבצע רוח האל ישירות, עבודה שיבצע האל בהתגלמותו, או עבודה שתתבצע דרך האדם – ראשית יש לפסול את העבודה דרך האדם. בהתבסס על אופייה של העבודה ועל אופייה של עבודת רוח האל לעומת עבודה הנעשית כבשר ודם, ההכרעה הסופית היא שהעבודה הנעשית כבשר ודם מיטיבה יותר עם האדם בהשוואה לעבודה שרוח האל מבצעת ישירות, וכי זו הראשונה מציעה יתרונות רבים יותר. כך אלוהים חשב כשהגיע הזמן להחליט אם יש לבצע את העבודה כרוח או כבשר ודם. לכל שלב בעבודה יש משמעות ובסיס. השלבים האלה הם לא דמיונות בעלמא, והם לא מתבצעים באופן שרירותי – יש בהם חוכמה מסוימת. זוהי היא האמת שביסודה של כל עבודת האל. בפרט, עבודה כה אדירה כמו עבודתו האישית של האל בהתגלמותו כבשר ודם בקרב בני האדם כוללת אף יותר מתוכניתו של אלוהים. לכן חוכמתו של אלוהים ומלוא הווייתו משתקפים בכל פעולה שלו, בכל מחשבה שלו ובכל רעיון שלו בעבודתו. זוהי הווייתו הקונקרטית והשיטתית יותר של אלוהים. לאדם קשה להעלות על דעתו מחשבות ורעיונות כה מעודנים, וקשה לו להאמין בהם. יתרה מזאת, קשה לאדם להכיר אותם. האדם מבצע את עבודתו על פי עקרונות כלליים, ועבודה כזו משביעה את רצונו ביותר. עם זאת, בהשוואה לעבודתו של אלוהים, השוני פשוט גדול מדי. אף שמעשיו של אלוהים הם אדירים, ואף שעבודתו של אלוהים מתבצעת בקנה מידה עצום, מאחוריהם עומדים תוכניות והסדרים דקדקנים ומדויקים ביותר שהאדם לא יכול להעלות על הדעת. כל שלב בעבודת האל מתבצע לא רק על פי עיקרון, אלא גם כולל דברים רבים שלא ניתן לבטאם בשפת האדם, ואלו הדברים הנסתרים מעינו של האדם. הן עבודתה של רוח האל והן עבודתו של האל בהתגלמותו כוללות את תוכניות העבודה של אלוהים. הוא לא עובד ללא יסוד ולא מבצע עבודה לא חשובה. כשרוח האל עובדת ישירות, היא עושה זאת על פי מטרותיו של אלוהים, וכשאלוהים הופך לאדם (כלומר כשהוא משנה את קליפתו) כדי לעבוד, הדבר נעשה אף יותר לשם תכליתו. איזו עוד סיבה יכולה להיות לו לשנות את זהותו בחופשיות? איזו עוד סיבה יכולה להיות לו להפוך בחופשיות לאדם כה פשוט ונרדף?

עבודת האל כבשר ודם היא בעלת חשיבות עילאית, ודבר זה נאמר ביחס לעבודתו. זה שבסופו של דבר משלים את העבודה הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם – לא רוח האל. יש כאלה שמאמינים שביום מן הימים, אלוהים ירד ארצה ויופיע בפני האדם, ואז ישפוט באופן אישי את כל האנושות ויבחן בני האדם בזה אחר זה מבלי להחמיץ איש. מי שחושב כך לא מכיר את השלב הזה בעבודת ההתגלמות. אלוהים לא שופט את בני האדם בזה אחר זה, ולא בוחן אותם בזה אחר זה. עבודה כזו לא תהיה עבודת שיפוט. האם לא הושחתו כל בני האנוש באותו האופן? האם מהותם של כל בני האדם אינה זהה? מהותו המושחתת של האדם היא שנשפטת, מהותו של האדם שהשטן השחית אותה וכל חטאי האדם. אלוהים לא שופט את פגמיו הפעוטים והבלתי חשובים של האדם. עבודת השיפוט היא ייצוגית, והיא לא מתבצעת באופן מיוחד עבור בן אדם מסוים. זוהי עבודה שבמסגרתה קבוצה של בני אדם נשפטים באופן שמייצג את שיפוטה של האנושות כולה. בכך ש האל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע את עבודתו באופן אישי על קבוצת בני אדם, הוא משתמש בעבודתו כדי לייצג את עבודתה של האנושות כולה, ולאחר מכן עבודה זו תתפשט בהדרגה. כך מתנהלת גם עבודת השיפוט. אלוהים אינו שופט בני אדם מסוג מסוים או מקבוצה מסוימת, אלא שהוא שופט את רשעותה של האנושות בכללותה – למשל את התנגדותו של האדם לאלוהים, את חוסר היראה של האדם כלפיו או את ההפרעה לעבודתו של אלוהים וכו'. מה שנשפט הוא מהותה של ההתנגדות האנושית לאלוהים, והעבודה הזו היא עבודת הכיבוש של אחרית הימים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שהאדם עד להם, הם עבודת השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול באחרית הימים, דבר שהאדם הגה בימים עברו. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום היא בדיוק השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול. האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום הוא האל השופט את האנושות כולה באחרית הימים. הבשר והדם האלה ועבודתו, דבריו וטבעו כולו של אלוהים הם כל כולו. אף שהיקפה של עבודתו מוגבל, ואינו מקיף את התבל כולה, מהותה של עבודת השיפוט היא שיפוטה הישיר של כלל האנושות. אין זו עבודה שמתבצעת אך ורק עבור סין, או עבור מספר מצומצם של בני אדם. במהלך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אף שהעבודה הזו אינה מקיפה את התבל כולה, היא מייצגת את העבודה למען התבל כולה. לאחר שהאל בהתגלמותו כבשר ודם ישלים את העבודה המקיפה את תחום השפעתם של בשרו ודמו, הוא ירחיב את העבודה הזו מיד לתבל כולה, כפי שבשורתו של ישוע התפשטה לכל קצוות תבל לאחר תחייתו ועלייתו השמימה. בין שזו עבודתה של רוח האל ובין שזו עבודת הבשר והדם, מדובר בעבודה שמתבצעת בהיקף מצומצם אך מייצגת את עבודת התבל כולה. באחרית הימים, נדמה שהאל מבצע את עבודתו באמצעות זהותו כבשר ודם, ושהאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא האל השופט את האדם בפני כס המלכות הלבן הגדול. בין שהוא הרוח ובין שהוא הבשר והדם, האל המוציא לפועל את עבודת השיפוט הוא האל השופט את האנושות באחרית הימים. הדבר מוגדר על פי עבודתו של אלוהים, ולא על פי מראהו החיצוני או גורמים אחרים. אף שיש לאדם תפיסות בנוגע לדברים אלה, לא ניתן להתכחש לעובדת שיפוטו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולעובדת כיבושו את האנושות כולה. בלי קשר לאופן קביעתן, בסופו של דבר עובדות הן עובדות. איש לא יכול לומר ש"אלוהים הוא שמבצע את העבודה, אך הבשר והדם אינם אלוהים." אלו שטויות, כיוון שאיש מלבד האל בהתגלמותו כבשר ודם לא יכול לבצע את העבודה הזאת. מכיוון שהעבודה הזו כבר הושלמה, לאחר העבודה הזו לא תופיע בשנית עבודת השיפוט של אלוהים. האל בהתגלמותו השנייה כבר השלים את כל עבודת הניהול במלואה, ולא יהיה שלב רביעי לעבודתו של אלוהים. מכיוון שמי שנשפט הוא האדם – האדם העשוי בשר ודם ואשר הושחת – ולא רוחו של השטן הנשפטת ישירות, עבודת השיפוט אינה מתבצעת בעולם הרוח, אלא בקרב בני האדם. איש אינו ראוי יותר, ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט שחיתותם של בשרו ודמו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף. יתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל עבודה כזאת, היות שרוח האל לא מסוגלת להתייצב בפני בני האדם. לכן ההשפעות לא היו מידיות, וקל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות כראוי בטבעו של אלוהים, החסין לעלבונות. ניתן להביס את השטן באופן מלא אך ורק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. מכיוון שבדיוק כמו האדם, האל בהתגלמותו כבשר ודם ניחן באנושיות רגילה, הוא מסוגל לשפוט את רשעותו של האדם ישירות. זהו האות של קדושתו הטבעית, ושל היותו יוצא מגדר הרגיל. רק אלוהים מוסמך ומסוגל לשפוט את האדם, היות שהוא מחזיק באמת ובצדק, ולכן הוא יכול הוא לשפוט את האדם. מי שלא מחזיק באמת ובצדק אינו כשיר לשפוט אחרים. אילו רוח האל הייתה זו שמבצעת את העבודה הזו, לא היה זה ניצחון על השטן. רוח האל היא נעלית מטבעה בהשוואה לבני תמותה, ורוחו של האל היא קדושה מטבעה, וחזקה מהבשר והדם. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, היא לא הייתה מסוגלת לשפוט את מלוא המרדנות האנושית, והיא לא הייתה מסוגלת לגלות את מלוא רשעותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט מתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי אלוהים, ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי רוח האל. לכן רוח האל לא מסוגלת לחשוף היטב את רשעותו של האדם, וקל וחומר שהיא לא מסוגלת לגלות את הרשעות הזו במלואה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. כשהוא שופט את תפיסותיו של האדם ואת התנגדותו של האדם אליו, הוא מגלה את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעותיה של עבודת רוח האל. לפיכך, רוח האל לא שופטת ישירות את האנושות כולה – זוהי עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו, והאל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לכבוש את האדם באופן מלא. במסגרת יחסיו עם האל בהתגלמותו כבשר ודם, האדם עובר מהתנגדות לצייתנות, מרדיפה לקבלה, מתפיסה להכרה ומדחייה לאהבה. אלה הן השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל אך ורק באמצעות קבלת שיפוטו של אלוהים; האדם מכיר את אלוהים רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו; אלוהים כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו; האדם מקבל מאלוהים אוויר לנשימה כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא עבודתו של האל בזהותו כרוח. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו היא העבודה האדירה ביותר, העבודה המעמיקה ביותר, והחלק החיוני ביותר מתוך שלושת שלבי עבודתו של אלוהים הוא שני שלבי העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם. שחיתותו העמוקה של האדם היא משוכה משמעותית לעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. בפרט, העבודה שמתבצעת על בני האדם באחרית הימים קשה ביותר, והסביבה עוינת ואיכותתו של כל אחד מסוגי בני האדם עלובה למדי. אולם עם תום העבודה הזו, עדיין תושג ההשפעה הראויה ללא כל דופי – זוהי השפעתה של עבודת הבשר והדם, וההשפעה הזו משכנעת יותר מאשר השפעתה של עבודת רוח האל. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא שישלים את שלושת שלביה של עבודת האל והוא שחייב להשלימם. האל בהתגלמותו כבשר הוא שמבצע את העבודה החשובה והחיונית ביותר, והוא שחייב להיות זה שיושיע את האדם באופן אישי. אף שהאנושות כולה חשה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם אינו קשור לאדם, למעשה הבשר והדם האלה נוגעים לגורלה ולקיומה של האנושות כולה.

כל אחד משלבי עבודתו של אלוהים נעשה למען האנושות כולה ומכוון לכלל האנושות. אף שזו עבודת האל כבשר ודם, היא עדיין מכוונת לאנושות כולה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא האל של האנושות כולה והוא האל של כל יצור שנברא ושלא נברא. אף שהיקפה של עבודתו כבשר ודם מוגבל, ואף שמושא עבודתו מוגבל גם הוא, בכל פעם שהוא מתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו, הוא בוחר מושא לעבודתו שיהיה ייצוגי להפליא. הוא לא בוחר קבוצה של בני אדם פשוטים וחסרי חשיבות כדי לעבוד עליה, אלא בוחר כמושא לעבודתו קבוצה של בני אדם המסוגלים להיות נציגי עבודתו כבשר ודם. קבוצת בני האדם הזו נבחרת משום שהיקפה של עבודתו כבשר ודם הוא מוגבל ומותאם במיוחד עבור בשרו ודמו, ונבחר במיוחד עבור עבודתו כבשר ודם. בחירתו של אלוהים במושאי עבודתו אינה חסרת בסיס, אלא נעשית על פי עיקרון: מושא העבודה חייב להועיל לעבודתו של האל כבשר ודם וחייב להיות מסוגל לייצג את כלל האנושות. למשל, היהודים היו מסוגלים לייצג את כלל האנושות כשקיבלו את הגאולה האישית של ישוע, והסינים מסוגלים לייצג את כלל האנושות כשהם מקבלים את הכיבוש האישי של האל בהתגלמותו כבשר ודם. ישנו בסיס לייצוג שייצגו היהודים את כלל האנושות, וישנו גם בסיס לייצוג שמייצגים הסינים את כלל האנושות, כשהם מקבלים את הכיבוש האישי של אלוהים. דבר אינו מגלה את חשיבותה של הגאולה יותר מאשר הגאולה שבוצעה בקרב היהודים, ודבר אינו מגלה את היסודיות וההצלחה של עבודת הכיבוש יותר מאשר עבודת הכיבוש בקרב הסינים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם נראים כמכוונים אך ורק כלפי קבוצה קטנה של בני אדם, אך לאמיתו של דבר, עבודתו בקרב אותה קבוצה קטנה היא העבודה למען התבל כולה, ודבריו מכוונים כלפי כלל האנושות. עם תום עבודתו של אלוהים כבשר ודם, חסידיו יתחילו להפיץ את העבודה שהוא ביצע בקרבם. הדבר הטוב ביותר בנוגע לעבודתו כבשר ודם הוא שהוא יכול להותיר לחסידיו מילים ודברי תוכחה מדויקים ואת רצונו המדויק מהאנושות, כך שלאחר מכן, יוכלו חסידיו להעביר הלאה את כל עבודתו כבשר ודם ואת רצונו מכלל האנושות ביתר דיוק ובאופן קונקרטי לכל מי שיקבל את הדרך הזאת. רק עבודתו של האל כבשר ודם בקרב בני האדם מקיימת באמת את עובדת הווייתו וחייו של אלוהים יחד עם בני האדם. רק עבודה זו מגשימה את רצונו של האדם לראות את פניו של אלוהים, להיות עד לעבודתו של אלוהים ולשמוע את דבר האל האישי. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות, וכן חותם את העידן שבו האמינה האנושית באל המעורפל. בפרט, עבודתה של התגלמותו האחרונה של אלוהים מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ונעים יותר. לא זאת בלבד שהוא חותם את עידן החוק והדוקטרינה, אלא שהוא עושה דבר אף חשוב יותר: הוא מגלה לאנושות אל אמיתי ורגיל, צודק וקדוש, אשר חושף את עבודת תוכנית הניהול ומדגים את המסתורין שבאנושות ואת ייעודה, אשר ברא את האנושות ומשלים את עבודת הניהול, אשר נשאר נסתר במהלך אלפי שנים. הוא מביא את קצו המוחלט של עידן הערפול; הוא חותם את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של אלוהים אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת; הוא מסיים את העידן שבה כלל האנושות שירתה את השטן, ומוליך את כל האנושות לתקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא כתוצאה מעבודתו של האל כבשר ודם במקום באמצעות רוח האל. כשאלוהים עובד כבשר ודם, חסידיו לא מחפשים עוד אחר אותם דברים מעורפלים המשתמעים לשתי פנים ולא מגששים עוד אחריהם, והם חדלים מלנחש את רצונו של האל המעורפל. כשאלוהים יפיץ את עבודתו כבשר ודם, חסידיו יעבירו הלאה את העבודה שעשה כבשר ודם לבני כל הדתות והכתות, והם יבטאו את כל דבריו באוזני האנושות כולה. כל מה שישמיעו אלה שיקבלו את בשורת האל יהיה העובדות שבעבודתו, דברים שבני האדם ראו ושמעו בעצמם. אלה יהיו עובדות ולא שמועות. העובדות האלה הן הראיות שבאמצעותן אלוהים מפיץ את העבודה, והן גם הכלים שהוא משתמש בהם לשם הפצת העבודה. ללא קיומן של עובדות, בשורתו של האל לא תתפשט לכל המדינות ולכל המקומות; ללא עובדות אלא רק עם דמיונותיו של האדם, אלוהים לא יוכל לעולם לבצע את עבודת כיבוש התבל כולה. רוח האל אינה מוחשית עבור האדם, והיא בלתי נראית עבורו, ועבודתה של רוח האל לא יכולה להותיר ראיות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של אלוהים עבור האדם. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיות של אלוהים והוא יאמין תמיד באל מעורפל שאינו קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של אלוהים, ולא ישמע לעולם דברים שהאל אמר בעצמו. אחרי הכל, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן והם לא יכולים למלא את מקומם של פניו האמיתיות של אלוהים. האדם לא יכול לחקות את טבעו הפנימי של אלוהים ואת עבודתו של אלוהים עצמו. האל הבלתי נראה נמצא בשמיים ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם, המבצע את עבודת האל באופן אישי בקרב בני האדם, יכול להביא את עבודתו לעולם. זוהי הדרך האידיאלית ביותר שבה אלוהים מופיע בפני האדם, שבה האדם רואה את אלוהים ומכיר את פניו האמיתיות של אלוהים. דבר זה לא אפשרי כשאלוהים לא מתגשם כבשר ודם. משהשלים אלוהים את עבודתו עד שלב זה, עבודתו כבר השיגה את ההשפעה המיטבית ונחלה הצלחה מלאה. עבודתו האישית של האל בהתגלמותו הביאה כבר להשלמת תשעים אחוז מכל עבודת הניהול של אלוהים. הבשר והדם האלה אפשרו התחלה טובה יותר לכל עבודתו של אלוהים, וכן סיכום של כל עבודתו. בנוסף, הם גם הכריזו על כל עבודתו של אלוהים, וערכו את ההשלמות המקיפות האחרונות של כל העבודה הזאת. מכאן ואילך לא תבוא עוד התגלמות של אלוהים כדי לבצע את השלב הרביעי בעבודתו של אלוהים, ולא תתבצע עבודה פלאית נוספת מצד התגלמות השלישית של אלוהים.

כל שלב בעבודתו של האל כבשר ודם מייצג את עבודתו למשך העידן כולו, ולא מייצג רק פרק זמן מסוים כמו עבודתו של האדם. לפיכך סופה של עבודת ההתגלמות האחרונה של אלוהים אין פירושו שהעבודה הגיעה לסופה המוחלט, משום שעבודתו כבשר ודם מייצגת את העידן כולו, ולא רק את פרק הזמן שבו הוא מבצע את עבודתו כבשר ודם. העניין הוא רק שאלוהים משלים את עבודתו עבור העידן כולו במשך פרק הזמן שבו הוא מתגלם כבשר ודם, ולאחר מכן מתפשטת העבודה לכל המקומות. לאחר שהאל בהתגלמותו ישלים את כהונתו, הוא יפקיד את עבודתו העתידית בידי חסידיו. כך עבודתו למשך העידן כולו תימשך ללא הפסקה. העבודה למשך העידן ההתגלמות כולו תיחשב כעבודה שבוצעה במלואה כאשר היא תופץ לכל קצוות תבל. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחת תקופה חדשה, ואלה שימשיכו את עבודתו הם בני האדם שבהם ישתמש אלוהים. העבודה שיבצעו בני אדם כלולה כולה בכהונתו של האל בהתגלמותו, והיא לא מסוגלת לחרוג מהמסגרת הזאת. אם האל בהתגלמותו כבשר ודם לא מגיע כדי לבצע את עבודתו, האדם לא מסוגל להביא לסיום העידן הישן, ולא מסוגל להכריז על בואה של תקופה חדשה. העבודה שיבצע האדם בסך הכל שייכת לטווח חובתו שניתן להגשמה אנושית והיא לא מייצגת את עבודתו של אלוהים. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לבוא ולהשלים את העבודה שעליו לבצע, ואיש מלבדו לא מסוגל לבצע עבודה זאת מטעמו. כמובן, הדברים שאני מדבר עליהם נוגעים לעבודת ההתגלמות. אותו האל בהתגלמותו מבצע תחילה שלב של עבודה שאינו תואם את תפיסותיו של האדם, ולאחר מכן אלוהים מבצע עבודה נוספת שאינה תואמת את תפיסותיו של האדם. מטרתה של העבודה היא כיבושו של האדם. מבחינה אחת, התגלמותו של האל כבשר ודם אינה תואמת את תפיסותיו של האדם, ובנוסף לכך, אלוהים מבצע עבודה נוספת שאינה תואמת את תפיסותיו של האדם, ולכן האדם מפתח השקפות ביקורתיות אף יותר לגביו. אלוהים בסך הכל מבצע את עבודת הכיבוש בקרב בני אדם האוחזים בכמות עצומה של תפיסות לגביו. בלי קשר לאופן שבו בני האדם מתייחסים אליו, משישלים אלוהים את כהונתו, כל בני האדם יהיו נתונים לריבונותו של אלוהים. עובדת עבודתו של אלוהים לא משתקפת אך ורק בקרב הסינים – היא מייצגת את האופן שבו תיכבש האנושות כולה. ההשפעות המושגות על בני האדם האלה הן אות להשפעות שיושגו על כלל האנושות, והשפעות העבודה שאלוהים יעשה בעתיד יתעלו יותר ויותר אפילו על ההשפעות המושגות על בני האדם האלה. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם לא מלווה בתרועות רמות, ואינה לוטה בערפל. זוהי עבודה אמיתית וממשית, וזו עבודה שבה אחד ועוד אחד הם שניים. העבודה הזו לא נסתרת מאיש והיא לא תוליך איש שולל. הדברים שבני האדם רואים הם דברים אמיתיים וממשיים, ומה שהאדם זוכה בו הוא אמת וידע אמיתיים. כשתושלם העבודה, האדם יכיר את אלוהים באופן חדש, ולמי שמחפש את אלוהים באמת לא יהיו עוד תפיסות לגביו. זו לא רק השפעתה של עבודתו על סינים, אלא גם ייצוג של השפעתה של עבודתו בכיבוש כלל האנושות. זאת משום שדבר אינו מועיל יותר לעבודת כיבוש כלל האנושות מאשר הבשר והדם האלה, ועבודתם של הבשר והדם האלה וכל הקשור לבשר והדם האלה. הם מועילים לעבודת האל כיום ומועילים לעבודתו בעתיד. הבשר והדם האלה יכבשו את כלל האנושות ויזכו בכלל האנושות. לא קיימת עבודה טובה יותר שבאמצעותה כלל האנושות תחזה באלוהים, תישמע לאלוהים ותכיר את אלוהים. העבודה שהאדם מבצע מייצגת טווח מוגבל בלבד, אך כשאלוהים עושה את עבודתו הוא לא מדבר אל בן אדם מסוים, אלא אל האנושות במלואה, ולכל מי שמקבל את דבריו. הסוף שהאל מכריז עליו הוא סופם של כל בני האדם ולא רק סופו של בן אדם מסוים. הוא לא מפלה אף אחד, ואינו הופך אף אחד לקורבן. הוא עובד עבור כלל האנושות ומדבר אל כלל האנושות. לפיכך, האל בהתגלמותו כבשר ודם כבר סיווג את כלל האנושות לסוגיה, שפט את כלל האנושות וארגן ייעוד הולם לכלל האנושות. על אף שאלוהים מבצע את עבודתו רק בסין, למעשה הוא כבר פתר את עבודת התבל כולה. הוא לא יכול להמתין עד שעבודתו תתפשט בקרב כלל האנושות לפני שיבטא את אמירותיו ויסדר את הסדריו שלב אחרי שלב. הרי יהיה זה מאוחר מדי. כעת הוא מסוגל לחלוטין להשלים מראש את העבודה העתידית. היות שמי שעובד הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם, הוא מבצע עבודה בלתי מוגבלת בקנה מידה מוגבל, ולאחר מכן הוא יגרום לאדם למלא את חובתו. זה עקרון עבודתו. הוא יכול לחיות בקרב בני אדם רק לפרק זמן מצומצם, והוא לא יכול ללוות את בני האדם עד שתושלם עבודת העידן כולו. בדיוק משום שהוא אלוהים, הוא מספר מראש על עבודתו העתידית. לאחר מכן, הוא יסווג את כלל האנושות לסוגיה בדבריו והאנושות תיכנס על פי דבריו לתחומי עבודתו, העשויה שלב אחר שלב. איש לא יחמוק, וכולם חייבים לנהוג לפי התכתיבים האלה. לפיכך, בעתיד, דברי האל הם שיכוונו את העידן ולא רוח האל.

עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם חייבת להתבצע על ידי בשר ודם. אילו רוח האל הייתה מבצעת אותה ישירות, היא לא הייתה מביאה לתוצאות. אפילו אם רוח האל הייתה מבצעת אותה, העבודה לא הייתה משמעותית ביותר, ובסופו של דבר היא לא הייתה משכנעת. כל הבריות רוצות לדעת אם עבודתו של הבורא היא בעלת משמעות, ומה היא מייצגת, לשם מה היא נועדה, ואם עבודתו של אלוהים מלאה בסמכותיות ובחוכמה, ואם היא נושאת את מירב הערך והחשיבות. העבודה שאלוהים עושה נועדה להושיע את כלל האנושות, להביס את השטן ולשאת עדות על אלוהים בקרב כל הדברים. היות שכך, לעבודה שאלוהים מבצע חייבת להיות חשיבות עצומה. בשרו ודמו של האדם הושחתו על ידי השטן; האדם התעוור עיוורון עמוק וניזוק עמוקות. הסיבה היסודית ביותר שבגללה אלוהים עובד באופן אישי בהתגלמותו כבשר ודם היא שמושא ישועתו הוא האדם העשוי בשר ודם, ושהשטן משתמש בבשרו ודמו של האדם כדי לערער את עבודתו של אלוהים. הקרב עם השטן הוא למעשה עבודת כיבוש האדם, ובו בזמן, האדם הוא גם מושא ישועתו של אלוהים. על כן קיים צורך חיוני בעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם והאדם הפך להתגלמותו של השטן, שהיא מושא הבסתו של אלוהים. על כן עבודת עריכת הקרב מול השטן והצלת האדם מתרחשת עלי אדמות, ואלוהים חייב להפוך לאנושי כדי להילחם בשטן. זוהי עבודה מעשית ביותר. כשאלוהים עובד כבשר ודם, הוא למעשה עורך קרב עם השטן כבשר ודם. כשאלוהים עובד כבשר ודם, הוא מבצע את עבודתו במישור הרוחני, והופך את מלוא עבודתו שבמישור הרוחני לאמיתית עלי אדמות. זה שנכבש הוא האדם, שמתמרד באלוהים; זה שמובס הוא התגלמותו של השטן (כמובן, גם זה האדם), המתעב את אלוהים; וזה שבסופו של דבר ניצל הוא גם האדם. לפיכך, ישנו הכרח אף גדול יותר שאלוהים יהפוך לאדם בעל קליפה של ברייה, כדי שאלוהים יוכל לערוך קרב של ממש עם השטן, לכבוש את האדם המתמרד בו ואשר עוטה קליפה מאותו סוג שיש לאלוהים, ולהציל את האדם העוטה קליפה מאותו סוג שיש לאלוהים, ואשר ניזוק על ידי השטן. אויבו הוא האדם, מושא כיבושו הוא האדם ומושא ישועתו הוא האדם, שהוא עצמו ברא. לכן על אלוהים להפוך לאדם, ובכך תהפוך עבודתו לקלה בהרבה. הוא מסוגל להביס את השטן ולכבוש את האנושות, ויתרה מכך, הוא מסוגל להציל את האנושות. אף שהבשר והדם האלה הם רגילים ואמיתיים, הם לא בשר ודם שגרתיים: אלוהים כבשר ודם אינו אנושי בלבד, מכיוון שבשרו ודמו הם אנושיים ואלוהיים גם יחד. זהו ההבדל בינו לבין האדם וזהו חותמה של זהותו של אלוהים. רק בשר ודם כאלה מסוגלים לבצע את העבודה שאלוהים מתכוון לבצע, למלא את כהונתו של אלוהים כבשר ודם ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. אם זה לא היה המצב, עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם הייתה תמיד ריקה מתוכן ופגומה. אף על פי שאלוהים מסוגל לערוך קרב עם רוחו של השטן ולהביס אותה, טבעו הישן של האדם המושחת לא ייפתר כך לעולם, ומי שמתמרד באלוהים ומתנגד לו לא יוכל לעולם להפוך לכפוף באמת לריבונותו. פירוש הדבר הוא שאלוהים לא יוכל לעולם לכבוש את האנושות ולא יוכל לעולם לזכות בכלל האנושות. אם לא ניתן יהיה להשלים את עבודתו של אלוהים בעולם, הרי שניהולו לא יסתיים לעולם, וכלל האנושות לא תוכל להירגע. אם אלוהים לא יכול להיות בשלום עם כל הבריות שברא, הרי שעבודת ניהול כזאת לעולם לא תישא פירות, וכבודו של אלוהים ייעלם כתוצאה מכך. אף שאין כל סמכות לבשרו ודמו של אלוהים, העבודה שהוא מבצע תשיג את ההשפעה המיועדת לה. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודתו. בין שיש סמכות לבשרו ודמו ובין שלא, כל עוד הם מסוגלים לבצע את עבודתו של אלוהים בכבודו עצמו, הם אינם אלא אלוהים בכבודו עצמו. בלי קשר למידה שבה הבשר והדם האלה רגילים או שגרתיים, הם מסוגלים לעשות את העבודה המוטלת עליהם, היות שהבשר והדם האלה שייכים לאלוהים ולא לאדם. הסיבה שהבשר והדם האלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאדם לא יכול לבצע היא שמהותם הפנימית לא דומה לזו של אף אדם, והסיבה שהם יכולים להציל את האדם היא שזהותם שונה מזאת של כל אדם. הבשר והדם האלה כה חשובים לאנושות משום שאלוהים הוא אדם אבל הוא אל מעל הכל, מכיוון שהוא יכול לבצע את העבודה שאף אדם רגיל העשוי בשר ודם לא יכול לבצע, ומפני שהוא מסוגל להציל את בני האדם המושחתים שהוא חי בקרבם בעולם. אף שהוא זהה לאדם, האל בהתגלמותו כבשר ודם חשוב לאנושות יותר מכל אדם בעל ערך, היות שהוא יכול לבצע את העבודה שרוח האל לא יכולה לבצע, להעיד על אלוהים עצמו יותר מאשר יכולה רוח האל לעשות זאת ולזכות באנושות באופן מלא. כתוצאה מכך, אף שהבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, תרומתם לאנושות וחשיבותם לקיומה של האנושות הופכים אותם לחשובים ביותר, ואף בן אדם אינו יכול למדוד את ערכם וחשיבותם של הבשר והדם האלה. אף שאלוהים לא יכול להשמיד את השטן ישירות כבשר ודם, הוא יכול להשתמש בעבודתו כדי לכבוש את האנושות ולהביס את השטן, ולגרום לשטן להיכנע כניעה מלאה לריבונותו. הסיבה לכך שאלוהים מסוגל להביס את השטן ולהציל את האנושות היא שאלוהים מתגלם כבשר ודם. הוא לא משמיד את השטן ישירות, אלא הופך לבשר ודם כדי לבצע את העבודה שתביא לכיבוש האנושות, שאותה השטן השחית. כך הוא מסוגל להעיד על עצמו בקרב ברואיו ביתר קלות, ומסוגל להציל את האנושות המושחתת ביתר קלות. נצחונו של האל בהתגלמותו כבשר ודם על השטן משכנע יותר ומהווה עדות חזקה יותר מאשר השמדתו הישירה של השטן בידי רוח האל. האל בהתגלמותו כבשר ודם יותר מסוגל לסייע לאדם להכיר את הבורא, ויותר מסוגל להעיד על עצמו בקרב ברואיו.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'