רק על ידי כך שהאדם יחווה זיכוך, הוא יוכל לאהוב את אלוהים באמת

כיצד צריך האדם לאהוב את אלוהים במהלך הזיכוך? באשר לחוויית הזיכוך, במהלך הזיכוך, בני האדם מסוגלים להלל את אלוהים באמת ולהבין בדיוק כמה הם לקויים. ככל שתעברו זיכוך רב יותר, כך תהיו יותר מסוגלים לזנוח את הבשר והדם. ככל שבני האדם עוברים זיכוך רב יותר, כך הם אוהבים את אלוהים יותר. זה מה שעליכם להבין. מדוע בני האדם חייבים לעבור זיכוך? איזו תוצאה הדבר שואף להשיג? מה החשיבות של עבודתו של אלוהים שבה הוא מזכך את האדם? אם באמת תחפשו אחר אלוהים, הרי שלאחר שתחוו את הזיכוך שלו עד שלב מסוים, אתם תחושו שהחוויה הזו כל כך טובה, ושהיא הכרחית לגמרי. כיצד צריך האדם לאהוב את אלוהים במהלך הזיכוך? על ידי שימוש בנחישות לאהוב את אלוהים כדי לקבל את הזיכוך שלו: במהלך הזיכוך, אתם עוברים עינוי בתוככם, כאילו מישהו סובב סכין בלבכם, אך אתם מוכנים לְרַצות את אלוהים באמצעות לבכם שאוהב את אלוהים, ואתם לא מוכנים לדאוג לבשר והדם. זו הכוונה בהנהגת אהבה לאלוהים. כואב לכם בתוככם, והסבל שלכם מגיע לשלב מסוים, אך אתם עדיין מוכנים להתייצב בפני אלוהים ולהתפלל כך: "הו, אלוהים! אני לא יכול לעזוב אותך. על אף שיש חושך בתוכי, אני רוצה לְרַצות אותך. אתה מכיר את לבי, והלוואי שיכולת להשקיע בי יותר מאהבתך." זה נוהג במהלך זיכוך. אם תשתמשו באהבה לאלוהים כיסודכם, הזיכוך יוכל לקרב אתכם לאלוהים וליצור קרבה רבה יותר בינכם לבין אלוהים. מאחר שאתם מאמינים באלוהים, עליכם למסור את לבכם בפני אלוהים. אם תעלו את לבכם כקורבן מנחה לאלוהים ותניחו אותו בפניו במהלך הזיכוך, לא ייתכן שתדחו את אלוהים או שתעזבו את אלוהים. כך, הקשר שלכם עם אלוהים יהפוך לקרוב אפילו יותר, ואפילו יותר טבעי, והשיתוף שלכם עם אלוהים יהפוך לתכוף אפילו יותר.

אם תמיד תנהגו כך, תעבירו זמן רב יותר לאורו של אלוהים, תעבירו זמן רב יותר תחת הכוונת דבריו, יהיו גם יותר ויותר שינויים בטבע שלכם, והידע שלכם יגדל מדי יום ביומו. כשיבוא יום וניסיונותיו של אלוהים יפקדו אתכם, לא רק שתהיו מסוגלים לעמוד לצדו של אלוהים, אלא שתהיו גם מסוגלים לשאת עדות לאלוהים. באותו זמן, אתם תהיו כמו איוב ופטרוס. לאחר שתישאו עדות על אלוהים, אתם תאהבו אותו באמת, ותהיו מוכנים להקריב את חייכם למענו ברצון. אתם תהיו העדים של אלוהים, ואתם תהיו אהוביו של אלוהים. אהבה שחוותה זיכוך היא חזקה, ולא חלשה. בלי קשר לעיתוי של הניסיונות שאלוהים יעביר אתכם, ובלי קשר לטיבם, אתם תהיו מסוגלים שלא לדאוג אם תחיו או תמותו, להשליך הצדה את הכל ברצון למען אלוהים, ולשאת הכל בשמחה למען אלוהים – כך אהבתכם תהיה טהורה, ואמונתכם תהיה אמיתית. רק אז תהיו בני אדם שאלוהים אוהב באמת, ואשר אלוהים באמת הפך למושלמים.

אם השטן מתחיל להשפיע על בני האדם, אין בהם אהבה לאלוהים, והרי שהחזיונות, האהבה והנחישות שהיו להם בעבר כבר נעלמו. בני האדם חשו בעבר שהם אמורים לסבול למען אלוהים, אך כיום הם סבורים שזה מביש ויש להם שפע בלתי נדלה של תלונות. זו עבודתו של השטן. הדבר מוכיח שהאדם נקלע לתחומו של השטן. אם תיתקלו במצב הזה, עליכם להתפלל ולשנות כיוון בהקדם האפשרי – זה יגן עליכם ממתקפותיו של השטן. דווקא במהלך זיכוך מר, השטן יכול להתחיל להשפיע על האדם ביתר קלות – אם כן, כיצד עליכם לאהוב את אלוהים במהלך זיכוך כזה? עליכם לזמן את רצונכם, להגיש את לבכם לאלוהים ולהקדיש את כל זמנכם לאלוהים. בלי קשר לאופן שבו אלוהים יזכך אתכם, אתם אמורים להיות מסוגלים להנהיג את האמת כדי להגשים את רצונו של אלוהים, ואתם אמורים לגמור בדעתכם לחפש אחר אלוהים ולשאוף לשיתוף עם אלוהים. בזמנים כאלה, ככל שתהיו פסיביים יותר, כך תהפכו לשליליים יותר, וכך יהיה לכם קל יותר לסגת לאחור. כשאתם צריכים למלא את תפקידכם, אפילו שאתם לא ממלאים אותו היטב, אתם עושים כמיטב יכולתכם, ואתם עושים זאת באמצעות אהבתכם לאלוהים ותו לא. בלי קשר למה שאחרים אומרים – בין שהם אומרים שעשיתם עבודה טובה ובין שהם אומרים שעשיתם עבודה גרועה – אתם פועלים מהמניעים הנכונים, ואתם לא צדקנים, מכיוון שאתם פועלים מטעם אלוהים. כשאחרים לא מפרשים אתכם נכון, אתם מסוגלים להתפלל לאלוהים כך: "הו, אלוהים! אני לא מבקש שאחרים יהיו סובלניים כלפיי או שהם יסלחו לי. אני רק מבקש שאהיה מסוגל לאהוב אותך בלבי, שאהיה משוכנע בלבי, ושהמצפון שלי יהיה נקי. אני לא מבקש שאחרים ישבחו אותי או יעריכו אותי במיוחד. אני רק עוסק בשאיפה לְרַצות אותך ממעמקי לבי. אני ממלא את תפקידי בכך שאני עושה את כל מה שאני יכול. על אף שאני אוויל וטיפש, בעל איכות ירודה ועיוור, אני יודע שאתה חביב, ואני מוכן להקדיש לך את כל מה שיש לי." ברגע שאתם מתפללים כך, צצה אהבתכם לאלוהים, ואתם מרגישים הרבה יותר ודאות בלבכם. זו הכוונה בהנהגת אהבה לאלוהים. במהלך החוויות שלכם, אתם תיכשלו פעמיים ותצליחו פעם אחת, או שתיכשלו חמש פעמים ותצליחו פעמיים, וכשתחוו כך, רק מתוך הכישלון תהיו מסוגלים לראות את חביבותו של אלוהים ולגלות מה לקוי בכם. כשתיתקלו במצבים כאלה בפעם הבאה, עליכם להיות זהירים, לשקול את צעדיכם ולהתפלל לעתים תכופות יותר. באופן הדרגתי תפתחו את היכולת להצליח במצבים כאלה. כשזה יקרה, פירוש הדבר יהיה שהתפילות שלכם נשאו פרי. כשתראו שהצלחתם הפעם, תהיו אסירי תודה בתוככם, וכשתתפללו, תהיו מסוגלים לחוש באלוהים, ותוכלו להרגיש שנוכחותה של רוח הקודש לא עזבה אתכם – רק אז תדעו איך אלוהים עובד בתוככם. נוהג כזה יעניק לכם נתיב לחוויות. אם לא תנהיגו את האמת, רוח הקודש לא תשרה עליכם. אולם אם תנהיגו את האמת, הרי שאפילו שיכאב לכם בתוככם, לאחר מכן, רוח הקודש תהיה איתכם, ותהיו מסוגלים לחוש בנוכחותו של אלוהים כשתתפללו, יהיה לכם הכוח להנהיג את דברי האל, ובמהלך השיתוף עם האחים והאחיות שלכם, שום דבר לא יכביד על מצפונכם ותרגישו שלווים. כך תהיו מסוגלים לשפוך אור על מעשיכם. בלי קשר למה שיגידו אחרים, אתם תהיו מסוגלים לקיים קשר רגיל עם אלוהים, ואחרים לא יגבילו אתכם, אתם תתעלו על הכל – ובכך, אתם תוכיחו שהנהגתכם את דברי האל נשאה פרי.

ככל שהזיכוך של אלוהים חזק יותר, כך לבם של בני האדם יותר מסוגל לאהוב את אלוהים. העינוי בלבם מועיל לחייהם, הם מסוגלים יותר להיות שלווים בפני אלוהים, הקשר שלהם עם אלוהים קרוב יותר, והם מסוגלים יותר לראות את האהבה העילאית והישועה העילאית של אלוהים. פטרוס חווה זיכוך מאות פעמים, ואיוב עבר כמה ניסיונות. אם אתם רוצים שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים, אתם חייבים לעבור זיכוך מאות פעמים. רק אם תעברו את התהליך הזה ותסתמכו על השלב הזה, תהיו מסוגלים לְרַצות את רצונו של אלוהים ולהפוך למושלמים בידי אלוהים. זיכוך הוא האמצעי הטוב ביותר שבו אלוהים הופך בני אדם למושלמים. רק זיכוך וניסיונות מרים יכולים להפיח אהבת אמת לאלוהים בלבם של בני האדם. ללא מצוקה, בני האדם נעדרים את אהבת האמת לאלוהים. אם הם לא יעברו מבחן פנימי ולא יעברו זיכוך אמיתי, לבם תמיד ירחף מחוץ לעולם. לאחר שתעברו זיכוך במידה מסוימת, אתם תראו את החולשות והקשיים שלכם, אתם תבינו כמה אתם לקויים ושאתם לא מסוגלים להתגבר על הבעיות הרבות שנקרות בדרככם, ואתם תבינו כמה רבה המרדנות שלכם. רק במהלך ניסיונות, בני האדם יהיו מסוגלים להכיר באמת את מצבם האמיתי, וניסיונות גורמים לבני האדם להיות יותר מסוגלים להפוך למושלמים.

במהלך חייו, פטרוס חווה זיכוך מאות פעמים ועבר הרבה צרות כאובות. הזיכוך הזה הפך ליסוד אהבתו העילאית לאלוהים, והוא הפך לחוויה המשמעותית ביותר בכל חייו. העובדה שהוא היה מסוגל לרחוש אהבה עילאית לאלוהים נבעה במובן אחד מנחישותו לאהוב את אלוהים. עם זאת, באופן חשוב מכך, היא נבעה מהזיכוך והסבל שהוא עבר. הסבל הזה הפך למורה הדרך שלו בנתיב האהבה לאלוהים, והוא הפך לדבר שהוא זכר יותר מכל. אם בני האדם לא עוברים את כאב הזיכוך כשהם אוהבים את אלוהים, אהבתם מלאה בטבעיות ובהעדפות שלהם. אהבה כזו מלאה בדעות של השטן, והיא פשוט לא מסוגלת לְרַצות את רצונו של אלוהים. הנחישות לאהוב את אלוהים לא זהה לאהבה אמיתית לאלוהים. על אף שכל מה שהם חושבים עליו בלבם נועד לאהבה לאלוהים ולריצוי האל, כאילו שהמחשבות שלהם נעדרות כל רעיון אנושי, וכאילו הן כולן נועדו למען אלוהים, כשהם מגישים את המחשבות שלהם לאלוהים, הוא לא משבח או מברך את המחשבות האלה. אפילו כשבני האדם מבינים לגמרי את כל האמיתות – כשהם מכירים את כולן – אי-אפשר לומר שזה סימן שהם אוהבים את אלוהים, ואי-אפשר לומר שבני האדם האלה באמת אוהבים את אלוהים. על אף שבני האדם הבינו אמיתות רבות מבלי לעבור זיכוך, הם לא מסוגלים להנהיג את האמיתות האלה. רק במהלך זיכוך, בני האדם יכולים להבין את המשמעות האמיתית של האמיתות האלה. רק אז הם יכולים להעריך באמת ובתמים את משמעותן הפנימית. בזמן הזה, כשהם מנסים שוב, הם מסוגלים להנהיג את האמיתות כראוי ובהתאם לרצונו של אלוהים. בזמן הזה, הרעיונות האנושיים שלהם פוחתים, הטבעיות האנושית שלהם מצטמצמת והרגשות האנושיים שלהם מתמעטים. רק בזמן הזה, הנוהג שלהם הוא ביטוי אמיתית של אהבה לאלוהים. השפעת האמת של אהבת האל לא מושגת באמצעות ידע המבוטא במילים או באמצעות נכונות שכלית, ולא ניתן להשיג אותה גם סתם באמצעות הבנה. היא דורשת שבני האדם ישלמו מחיר, ושהם יעברו מרירות רבה במהלך הזיכוך, ורק אז אהבתם תהפוך לטהורה ותהיה כלבבו של אלוהים. בדרישתו של אלוהים שהאדם יאהב אותו, אלוהים לא דורש שהאדם יאהב אותו באמצעות תשוקה או טבעיות. האדם יכול לאהוב את אלוהים רק באמצעות נאמנות והשימוש באמת כדי לשרת את אלוהים. אולם האדם חי לנוכח טבעיות, ולכן הוא לא מסוגל להשתמש באמת ובנאמנות כדי לשרת את אלוהים. או שיש לו תשוקה רבה מדי לגבי אלוהים, או שהוא קר ואדיש מדי; או שהוא אוהב את אלוהים באופן קיצוני, או שהוא מתעב אותו באופן קיצוני. בני האדם שחיים לנוכח טבעיות תמיד חיים בין שתי נקודות הקיצון האלה, והם תמיד חיים במצב ללא אהבה, באמונה שהם צודקים. על אף שאני מעלה זאת פעם אחר פעם, בני האדם לא מסוגלים להתייחס לכך ברצינות. הם לא מסוגלים להבין לגמרי את החשיבות של הדבר. לכן, הם חיים לנוכח אמונה של הונאה עצמית, ובהזיה של אהבה לאלוהים שאין בה שום אמת. לאורך ההיסטוריה, ככל שהאנושות התפתחה וככל שהעידנים חלפו, הדרישות שאלוהים מציב לאדם הלכו והתרבו, והוא דרש יותר ויותר שהאדם יהיה מוחלט בגישתו כלפי אלוהים. אולם האדם מכיר את אלוהים באופן יותר ויותר מעורפל ומופשט, ולצד זאת, אהבתו לאלוהים הופכת ליותר ויותר טמאה. מצבו של האדם וכל מעשיו יותר ויותר מנוגדים לרצונו של אלוהים, מכיוון שהשטן משחית את האדם יותר ויותר. לכן נדרש מאלוהים לעשות עבודת ישועה רבה יותר וחזקה יותר. האדם יותר ויותר מחמיר בדרישותיו מאלוהים, ואהבתו לאלוהים הולכת ופוחתת. בני האדם חיים חיי מרדנות, ללא האמת, ואלה חיים ללא אנושיות. לא זו בלבד שבני האדם לא אוהבים את אלוהים כלל ועיקר, אלא שהם עולים על גדותיהם מרוב מרדנות והתנגדות. על אף שהם חושבים שכבר יש להם אהבה עילאית לאלוהים ושהם לא יכולים להיות יותר אדיבים אליו, אלוהים לא סבור כך. ברור לו לגמרי כמה אהבתו של האדם כלפיו מזוהמת, והוא מעולם לא שינה את דעתו על האדם משום ההתחנפות של האדם, ומעולם לא השיב לאדם כגמולו על הרצון הטוב שלו כתוצאה ממסירותו. בשונה מהאדם, אלוהים מסוגל לבצע הבחנה: הוא יודע מי באמת אוהב אותו ומי לא, ובמקום להתמלא בלהט ולאבד את עצמו משום הדחף הרגעי של האדם, אלוהים מתייחס לאדם בהתאם למהותו והתנהגותו. אחרי הכל, אלוהים או אלוהים, ויש לו כבוד עצמי ותובנות. ואחרי הכל, האדם הוא האדם, ואהבת אדם שעומדת בניגוד לאמת לא תשנה את דעתו של אלוהים. נהפוך הוא – אלוהים מתייחס כראוי לכל מעשיו של האדם.

לנוכח מצבו של האדם וגישתו כלפי אלוהים, אלוהים עשה עבודה חדשה, מה שמאפשר לאדם להכיר אותו וכן לשמוע לו, ולזכות באהבה ובעדות. לפיכך, האדם חייב לחוות את הזיכוך שאלוהים מבצע בו, וכן את המשפט, הטיפול והגיזום שהוא מבצע בו. אחרת, האדם לעולם לא יכיר את אלוהים ולעולם לא יהיה מסוגל לאהוב אותו באמת ולשאת עליו עדות באמת. הזיכוך של האדם בידי אלוהים לא נועד רק להשיג רק השפעה חד-צדדית, אלא כדי להשיג השפעה רבת היבטים. רק כך אלוהים עושה את עבודת הזיכוך של בני האדם שמוכנים לחפש את האמת, כדי שנחישותו ואהבתו של האדם יהפכו למושלמות בזכות אלוהים. עבור בני האדם שמוכנים לחפש את האמת ואשר כמהים לאלוהים, אין דבר משמעותי יותר או מועיל יותר מזיכוך כזה. האדם לא מכיר או מבין בקלות רבה את טבעו של אלוהים, מכיוון שבסופו של דבר, אלוהים הוא אלוהים. בסופו של יום, לא ייתכן שלאלוהים ולאדם יהיה אותו טבע, ולפיכך, לא קל לאדם להכיר את טבעו של אלוהים. האדם לא מחזיק באמת באופן טבעי, ולא קל לבני אדם שהשטן השחית להבין את האמת. האדם נעדר את האמת, הוא נעדר את הנחישות להנהיג את האמת, ואם הוא לא יעבור זיכוך או משפט, הנחישות שלו לעולם לא תהפוך למושלמת. בעיני בני האדם, הזיכוך הוא תהליך של עינוי, וקשה להם מאוד לקבל זאת. עם זאת, דווקא במהלך הזיכוך, אלוהים מגלה את טבעו הצודק לאדם, חושף בפרהסיה את הדרישות שהוא מציב לאדם, ומספק נאורות רבה יותר וכן גיזום וטיפול רבים יותר וממשיים. באמצעות ההשוואה בין העובדות והאמת, אלוהים מאפשר לאדם להכיר טוב יותר את עצמו ואת האמת, וגם מאפשר לאדם להבין יותר את רצונו של אלוהים, מה שמתיר לאדם לרחוש אהבה אמיתית וטהורה יותר לאלוהים. אלה כוונותיו של אלוהים כשהוא מבצע את הזיכוך. לכל העבודה שאלוהים עושה באדם יש כוונות וחשיבות – אלוהים לא עושה עבודה חסרת חשיבות, והוא לא עושה עבודה שלא מועילה לאדם. זיכוך אין פירושו סילוק בני אדם שניצבים בפני אלוהים, ואין פירושו השמדת בני האדם האלה בגיהינום. פירוש הדבר הוא שינוי טבעו של האדם במהלך הזיכוך, שינוי המניעים שלו, שינוי ההשקפות הישנות שלו, שינוי אהבתו לאלוהים ושינוי כל חייו. זיכוך הוא בחינה אמיתית עבור האדם, והוא סוג של הכשרה אמיתית. רק במהלך הזיכוך, יכולה אהבתו של האדם למלא את תפקידה הטבעי.

מקור בשורת מלכות השמיים