איך יכול האל לא להיות עצוב
I
אלוהים טעם את המתוק, החמוץ, המר והחריף –
כל טעמי החוויה האנושית.
הוא בא ברוח, הוא הולך בגשם.
הוא חווה רדיפת משפחה,
הוא חווה את עליות ומורדות החיים,
את כאב ההיפרדות מהגוף.
כשהאל בא אל פני האדמה, במקום לקבלו בברכה
בשל הקושי שהוא סבל,
האדם סירב "בנימוס" לכוונותיו הטובות של האל.
איך יכול דבר זה לא להכאיב לאלוהים ולהעציבו?
II
הייתכן שאלוהים התגלם כבשר ודם רק
כדי שזה ייגמר כך?
מדוע האדם לא אוהב את אלוהים?
מדוע אהבת האל נענית בשנאה?
הייתכן שהאל פשוט צריך לסבול כך?
כשהאל בא אל פני האדמה, במקום לקבלו בברכה
בשל הקושי שהוא סבל,
האדם סירב "בנימוס" לכוונותיו הטובות של האל.
איך יכול דבר זה לא להכאיב לאלוהים ולהעציבו?
III
בני אדם הזילו דמעות אהדה
בשל קשיי האל על פני האדמה.
הם התמרמרו על חוסר הצדק של מזלו הרע.
אולם מי באמת הכיר את לב האל?
כשהאל בא אל פני האדמה, במקום לקבלו בברכה
בשל הקושי שהוא סבל,
האדם סירב "בנימוס" לכוונותיו הטובות של האל.
איך יכול דבר זה לא להכאיב לאלוהים ולהעציבו?
IIII
מי יכול לתפוס את רגשות האל?
פעם הייתה לאדם חיבה עמוקה לאלוהים,
הוא השתוקק אליו תכופות בחלומותיו.
אך איך יכולים בני אדם על הארץ להבין את רצונו בשמיים?
כשהאל בא אל פני האדמה, במקום לקבלו בברכה
בשל הקושי שהוא סבל,
האדם סירב "בנימוס" לכוונותיו הטובות של האל.
איך יכול דבר זה לא להכאיב לאלוהים ולהעציבו?
איך יכול דבר זה לא להכאיב לאלוהים ולהעציבו?
איך יכול דבר זה לא להכאיב לאלוהים ולהעציבו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה