שיר קודש | 'מציעים לאל את ההקרבה היקרה מכל'
Ⅰ
אחרי שנים של קושי,
מיוסר ומזוכך, האדם לבסוף נראה שחוק.
תהילה, רומנטיקה, כעת אבודים.
הוא כעת מבין את האמת על היותו אדם,
ומסירות האל.
על כן יציע את ההקרבה היקרה מכל לאלוהיו,
המחייך מטה עליו.
על כן יציע את ההקרבה היקרה מכל לאלוהיו,
המחייך מטה עליו.
Ⅱ
הוא מתעב את רשעותו,
שונא את פראותו וחוסר הבנתו ואת דרישותיו מהאל.
אינו יכול להשיב הזמן,
לשנות את כל החרטות.
דברי האל ואהבתו יתנו לו חיים חדשים.
על כן יציע את ההקרבה היקרה מכל לאלוהיו,
המחייך מטה עליו.
על כן יציע את ההקרבה היקרה מכל לאלוהיו,
המחייך מטה עליו.
Ⅲ
מדי יום, האדם מחלים, חוזקו שב.
הוא עומד, בוהה בפני הכל יכול,
רק כדי לגלות, שאלוהים תמיד היה שם,
חיוכו ואהבתו עוד כה יפים.
על כן יציע את ההקרבה היקרה מכל לאלוהיו,
המחייך מטה עליו.
על כן יציע את ההקרבה היקרה מכל לאלוהיו,
המחייך מטה עליו.
Ⅳ
ליבו מכיל את דאגות האדם
ידיו חמות וחזקות כמו היו בראשית.
זה כאילו שב האדם לגן עדן.
הוא מתנגד לנחש, פונה ליהוה.
על כן יציע את ההקרבה היקרה מכל לאלוהיו,
המחייך מטה עליו.
על כן יציע את ההקרבה היקרה מכל לאלוהיו,
המחייך מטה עליו.
הו, אלוהי! האלוהים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה