ישנם דברים רבים שאני מקווה שתשיגו. אולם מעשיכם וכל חייכם לא עומדים באופן מלא בדרישותיי, ולכן עליי להיות ישיר ולהסביר לכם את מה שבלבי ובדעתי. מפני שיכולות ההבחנה וההערכה שלכם דלות מאוד, אתם כמעט לא מבינים כלל את טבעי ומהותי, ולכן, חשוב שאמהר ליידע אתכם עליהם. ללא קשר לשאלה כמה הבנתם בעבר או לשאלה אם אתם מוכנים להבין את העניינים האלה, עליי להסביר לכם את העניינים האלה בפירוט. הנושא הזה לא זר לכם מאוד, אך נדמה שאתם לא מבינים או מכירים את המשמעות שטמונה בו. רבים מכם מבינים את העניין הזה רק במעורפל, ובאופן חלקי ולא מלא.כדי לעזור לכם להנהיג את האמת טוב יותר – כלומר להנהיג את דבריי טוב יותר – אני חושב שחובה עליכם להכיר תחילה את העניין הזה.אחרת האמונה שלכם תישאר מעורפלת, צבועה, ומושפעת מאוד על-ידי הדת. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, לא תוכלו כלל לבצע את העבודה שאתם אמורים לעשות למענו. אם לא תכירו את מהותו של אלוהים, לא תוכלו גם כלל לשמור על יראה ופחד מפניו, אלא רק על רק אדישות ושקר חסרי בסיס, ויתרה מזאת, חילול קודש חסר תקנה. על אף שבאמת חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים, ואסור לוותר על הכרת מהותו של אלוהים. אולם איש מעולם לא בחן את העניין הזה ביסודיות או ירד לעומקו. ניכר שפסלתם כולכם על הסף את הצווים המנהליים שהוצאתי. אם אתם לא מבינים את טבעו של אלוהים, אתם תפגעו בקלות בטבעו. פגיעה כזו כמוה כהכעסת אלוהים עצמו, ובסופו של דבר היא הופכת לעבירה נגד הצווים המנהליים. כעת עליכם להבין שאתם יכולים לתפוס את טבעו של אלוהים כשאתם מתחילים להכיר את מהותו, והבנת טבעו של אלוהים שקולה להבנת הצווים המנהליים. אין ספק שרבים מהצווים המנהליים נוגעים בטבעו של אלוהים, אך הם לא מבטאים את טבעו המלא. לכן עליכם להתקדם עוד יותר בהכרתכם את טבעו של אלוהים.אני מדבר איתכם היום לא כבשיחה רגילה, ולכן עליכם להתייחס לדבריי בשיקול דעת, ויתר על כן, להרהר בהם לעומקם. כוונתי בכך היא שלא הקדשתם מספיק מאמץ בדברים שאמרתי. בכל הנוגע לטבעו של אלוהים, אתם אפילו פחות מוכנים להרהר בו, ומעטים מאוד מקדישים בכך מאמץ. לכן אני אומר שאמונתכם אינה אלא מילים ראוותניות. גם כיום, אף אחד מכם לא מקדיש אף מאמץ אמיתי לחיסרון החמור ביותר שלכם. אכזבתם אותי אחרי כל הכאב שסבלתי עבורכם. אין פלא שכולכם מתעלמים מאלוהים ומנהלים חיים חסרי אמת. איך ייתכן שבני אדם כאלה ייחשבו לקדושים? השמיים לא יסבלו דבר כזה! מאחר שאתם מבינים כל כך מעט, יהיה עליי להקדיש לכך מאמץ רב יותר.
נדמה שטבעו של אלוהים הוא עניין מופשט מאוד שבני אדם לא מקבלים בקלות, מפני שטבעו שונה מאישיותו של האדם. גם לאלוהים יש רגשות של הנאה, כעס, צער ואושר, אך הרגשות האלה גם שונים מרגשותיו של האדם. יש לאלוהים הוויה ורכוש משל עצמו. כל מה שהוא מביע ומבטא הוא ייצוג של מהותו ושל זהותו. אף אדם לא יכול להחליף את הווייתו, רכושו, מהותו או זהותו. טבעו כולל את אהבתו כלפי האנושות, את הנחמה שהוא נותן לאנושות, את שנאתו כלפי האנושות, ואף יותר מכך, טבעו כולל הבנה עמוקה של האנושות. אולם אישיותו של האדם יכולה להיות אופטימית, מלאת חיים או קשוחה. טבעו של אלוהים הוא טבעו של המושל של היצורים החיים בקרב כל הדברים, אדון הבריאה כולה. טבעו מייצג כבוד, עוצמה, אצילות, גדולה ומעל לכל, עליונות. טבעו הוא הסמל של סמכות ושל כל מה שצודק, יפה וטוב. מעבר לכך, זהו סמל לכך שהחושך או כל כוח אויב לא יכולים לעצור את אלוהים[א] או לתקוף אותו, וכן סמל לכך שאף יציר נברא לא יכול (ולא מורשה) לפגוע באלוהים[ב]. טבעו הוא סמל העוצמה העליונה. אף בן אדם או בני אדם לא רשאים או יכולים להפריע לעבודתו או לטבעו. אולם האישיות של האדם אינה אלא סמל לעליונותו הקלה של האדם על הבהמה. כשלעצמו, אין לאדם סמכות, עצמאות או יכולת להתעלות על זהותו. יש לו רק מהות שנשמעת בפחדנות לתמרונים מצד כל אדם, התרחשות או דבר. הנאתו של אלוהים נובעת מהקיום וההופעה של הצדק והאור ומהשמדת החושך והרוע. הוא נהנה משום שהוא נתן לאנושות את האור וחיים טובים. הנאתו היא הנאה של צדק, סמל לקיום של כל הדברים החיוביים, ולמעלה מכך, סמל מבשר טובות. כעסו של אלוהים נובע מקיומו של עוול, ומההפרעות שהדבר גורם, אשר פוגעות באנושות שלו. הוא נובע מקיום הרוע והחושך, מקיום הדברים המגרשים את האמת ואף יותר מכך, מקיום הדברים המתנגדים למה שטוב ויפה. כעסו הוא סמל לכך שכל הדברים השליליים כבר לא קיימים, ומעבר לכך, הוא סמל לקדושתו של אלוהים. צערו נובע מהאנושות, שיש לו תקוות עבורה, אך אשר נפלה אל תוך החשכה, משום שהעבודה שאלוהים עושה על בני האדם לא עומדת בציפיותיו, ומשום שהאנושות שהוא אוהב לא יכולה כולה לחיות באור. הוא חש צער על האנושות התמימה, על האדם הישר והבור, ועל האדם הטוב והאמביוולנטי. צערו הוא סמל לטובו ולרחמיו, סמל ליופי ולאדיבות. אושרו מגיע, כמובן, מהבסת אויביו ומזכייה בתום הלב של האדם. מעבר לכך, הוא מגיע מהגירוש וההשמדה של כל כוחות האויב, ומכך שהאנושות זוכה בחיים טובים ושלווים. אושרו של אלוהים שונה משמחתו של האדם – זו תחושה של קבלת פירות נאים, תחושה חזקה אף יותר משמחה. אושרו של אלוהים הוא סמל לכך שהאנושות נחלצת מסבל מכאן ואילך ונכנסת לעולם של אור. מצד שני, רגשות האנושות קיימים כולם לשם טובתה האישית, ולא לשם צדק, אור, או מה שיפה, וודאי שלא לשם חסדי שמיים. רגשות האנושות אנוכיים, והם שייכים לעולם החושך. הם לא לשם רצונו של אלוהים, וודאי שלא לשם תוכניתו, ולכן לעולם אין לדבר על האדם ועל אלוהים באותה נשימה. אלוהים נעלה ומכובד תמיד, ואילו האדם שפל וחסר ערך תמיד. זאת משום שאלוהים תמיד מקריב קורבנות ומקדיש את עצמו לאנושות, בעוד האדם תמיד מתאמץ רק למען עצמו. אלוהים תמיד עמל למען קיום האנושות, אך האדם לעולם לא תורם דבר לאור או לצדק. אפילו אם האדם עמל זמן מה, הוא חלש והוא לא יכול לעמוד במכה הקטנה ביותר, מפני שעמל האדם הוא תמיד למען עצמו ולא למען הזולת. האדם תמיד אנוכי, ואילו אלוהים תמיד חסר אנוכיות. אלוהים הוא המקור לכל מה שצודק, טוב ויפה, ואילו האדם הוא היורש של כל הכיעור והרוע והוא זה שמבטא אותם. אלוהים לעולם לא ישנה את מהותו, המורכבת מצדק ויופי, אך האדם בהחלט מסוגל לבגוד בצדק ולהתרחק מאלוהים בכל רגע.
כל משפט שאמרתי מכיל את טבעו של אלוהים. טוב תעשו אם תהרהרו בדבריי בקפידה, ואין ספק שתרוויחו מהם רבות. מהותו של אלוהים קשה מאוד לתפיסה, אך אני בטוח שכולכם מבינים את טבעו של אלוהים לפחות באופן חלקי. אם כן, אני מקווה שתראו לי את המעשים שלא פוגעים בטבעו של אלוהים, ושתעשו יותר מהם. אז אהיה רגוע. לדוגמה, שמרו את אלוהים בלבכם בכל עת. היצמדו לדברו במעשיכם. חפשו את מחשבותיו בכל דבר, ואל תעשו דברים שמזלזלים באלוהים ומבזים אותו. מעבר לכך, אל תרחיקו את אלוהים ממחשבותיכם כדי למלא את החלל העתידי בלבכם. אם תעשו זאת, תפגעו בטבעו של אלוהים. אם אתם לעולם לא מעירים הערות של חילול הקודש או מתלוננים על אלוהים, ואם אתם יכולים לעשות כראוי את כל מה שהוא הטיל עליכם לאורך חייכם, וכן להישמע לכל דברי האל, הרי שהצלחתם להימנע מהפרת הצווים המנהליים. לדוגמה, אם אי-פעם אמרתם "מדוע אני לא חושב שהוא אלוהים?" "אני חושב שהדברים האלה אינם אלא נאורות כלשהי של רוח הקודש", "אני לא חושב שכל מה שאלוהים עושה נכון," "האנושיות של אלוהים לא נעלה משלי," "דבר האל פשוט לא אמין," או הערות שיפוטיות דומות, אני מפציר בכם להתוודות על חטאיכם ולהכות על חטא לעתים קרובות יותר. אחרת לעולם לא יהיה לכם סיכוי למחילה, משום שלא פגעתם באדם כלשהו, אלא באלוהים עצמו. אולי אתם מאמינים שאתם רק מותחים ביקורת על בן אדם, אך רוח האל לא רואה זאת כך. הזלזול שלכם בבשרו ודמו של אלוהים שווה לזלזול באלוהים עצמו. אם זה המצב, האם לא פגעתם בטבעו של אלוהים? עליכם לזכור שכל מה שעושה רוח האל נועד לתמוך בעבודתו כבשר ודם וגם לעשות עבודה כזו. אם אתם מתעלמים מכך, אני אומר שלעולם לא תהיו מסוגלים להאמין באלוהים בהצלחה. זאת משום שעוררתם את חמתו של אלוהים, ולכן עליו להשתמש בעונש ראוי כדי ללמד אתכם לקח.
התוודעות למהותו של אלוהים היא לא עניין פעוט. עליכם להבין את טבעו. כך תתוודעו בהדרגה למהותו של אלוהים. לאחר שתיווכחו בידע הזה, תתקדמו אל מצב רם יותר ויפה יותר. בסופו של דבר, תתביישו בנפשכם המגעילה, עד כדי כך שתתביישו להראות את פניכם. במקביל לכך, תפגעו פחות ופחות בטבעו של אלוהים. לבכם יתקרב יותר ויותר ללבו של אלוהים, ובהדרגה תטפחו בלבכם אהבה כלפיו. זה הסימן לכך שהאנושות נכנסת למצב יפהפה. אולם טרם הגעתם למצב הזה. כשאתם מתישים את עצמכם בתנועה הלוך ושוב למען גורלכם, כיצד ייתכן שתהיה לכם הנטייה לנסות להכיר את מהותו של אלוהים? אם המצב הנוכחי יימשך, תפרו את הצווים המנהליים בלא יודעין, משום שאתם מכירים כל כך מעט מטבעו של אלוהים. אם כן, מעשיכם כיום מניחים את היסודות לעבירותיכם נגד טבעו של אלוהים, הלא כן? העובדה שאני מבקש מכם להבין את טבעו של אלוהים לא נוגדת את עבודתי. זאת מכיוון שאם תפרו את הצווים המנהליים לעתים קרובות, מי מכם יוכל להימלט מעונש? אם כך, האם עבודתי לא הייתה לגמרי לשווא? לפיכך, אני בכל זאת דורש שבנוסף לבחינת מעשיכם, תיזהרו בצעדים שאתם נוקטים. זו הדרישה הגדולה יותר שאני מציב בפניכם, ואני מקווה שתשקלו אותה בקפידה ותייחסו אליה חשיבות. אם יבוא היום שבו מעשיכם יגרמו לי לזעם משתולל, רק אתם תישאו בתוצאות, ואף אחד אחר לא יישא בעונש במקומכם.
נדמה שטבעו של אלוהים הוא עניין מופשט מאוד שבני אדם לא מקבלים בקלות, מפני שטבעו שונה מאישיותו של האדם. גם לאלוהים יש רגשות של הנאה, כעס, צער ואושר, אך הרגשות האלה גם שונים מרגשותיו של האדם. יש לאלוהים הוויה ורכוש משל עצמו. כל מה שהוא מביע ומבטא הוא ייצוג של מהותו ושל זהותו. אף אדם לא יכול להחליף את הווייתו, רכושו, מהותו או זהותו. טבעו כולל את אהבתו כלפי האנושות, את הנחמה שהוא נותן לאנושות, את שנאתו כלפי האנושות, ואף יותר מכך, טבעו כולל הבנה עמוקה של האנושות. אולם אישיותו של האדם יכולה להיות אופטימית, מלאת חיים או קשוחה. טבעו של אלוהים הוא טבעו של המושל של היצורים החיים בקרב כל הדברים, אדון הבריאה כולה. טבעו מייצג כבוד, עוצמה, אצילות, גדולה ומעל לכל, עליונות. טבעו הוא הסמל של סמכות ושל כל מה שצודק, יפה וטוב. מעבר לכך, זהו סמל לכך שהחושך או כל כוח אויב לא יכולים לעצור את אלוהים[א] או לתקוף אותו, וכן סמל לכך שאף יציר נברא לא יכול (ולא מורשה) לפגוע באלוהים[ב]. טבעו הוא סמל העוצמה העליונה. אף בן אדם או בני אדם לא רשאים או יכולים להפריע לעבודתו או לטבעו. אולם האישיות של האדם אינה אלא סמל לעליונותו הקלה של האדם על הבהמה. כשלעצמו, אין לאדם סמכות, עצמאות או יכולת להתעלות על זהותו. יש לו רק מהות שנשמעת בפחדנות לתמרונים מצד כל אדם, התרחשות או דבר. הנאתו של אלוהים נובעת מהקיום וההופעה של הצדק והאור ומהשמדת החושך והרוע. הוא נהנה משום שהוא נתן לאנושות את האור וחיים טובים. הנאתו היא הנאה של צדק, סמל לקיום של כל הדברים החיוביים, ולמעלה מכך, סמל מבשר טובות. כעסו של אלוהים נובע מקיומו של עוול, ומההפרעות שהדבר גורם, אשר פוגעות באנושות שלו. הוא נובע מקיום הרוע והחושך, מקיום הדברים המגרשים את האמת ואף יותר מכך, מקיום הדברים המתנגדים למה שטוב ויפה. כעסו הוא סמל לכך שכל הדברים השליליים כבר לא קיימים, ומעבר לכך, הוא סמל לקדושתו של אלוהים. צערו נובע מהאנושות, שיש לו תקוות עבורה, אך אשר נפלה אל תוך החשכה, משום שהעבודה שאלוהים עושה על בני האדם לא עומדת בציפיותיו, ומשום שהאנושות שהוא אוהב לא יכולה כולה לחיות באור. הוא חש צער על האנושות התמימה, על האדם הישר והבור, ועל האדם הטוב והאמביוולנטי. צערו הוא סמל לטובו ולרחמיו, סמל ליופי ולאדיבות. אושרו מגיע, כמובן, מהבסת אויביו ומזכייה בתום הלב של האדם. מעבר לכך, הוא מגיע מהגירוש וההשמדה של כל כוחות האויב, ומכך שהאנושות זוכה בחיים טובים ושלווים. אושרו של אלוהים שונה משמחתו של האדם – זו תחושה של קבלת פירות נאים, תחושה חזקה אף יותר משמחה. אושרו של אלוהים הוא סמל לכך שהאנושות נחלצת מסבל מכאן ואילך ונכנסת לעולם של אור. מצד שני, רגשות האנושות קיימים כולם לשם טובתה האישית, ולא לשם צדק, אור, או מה שיפה, וודאי שלא לשם חסדי שמיים. רגשות האנושות אנוכיים, והם שייכים לעולם החושך. הם לא לשם רצונו של אלוהים, וודאי שלא לשם תוכניתו, ולכן לעולם אין לדבר על האדם ועל אלוהים באותה נשימה. אלוהים נעלה ומכובד תמיד, ואילו האדם שפל וחסר ערך תמיד. זאת משום שאלוהים תמיד מקריב קורבנות ומקדיש את עצמו לאנושות, בעוד האדם תמיד מתאמץ רק למען עצמו. אלוהים תמיד עמל למען קיום האנושות, אך האדם לעולם לא תורם דבר לאור או לצדק. אפילו אם האדם עמל זמן מה, הוא חלש והוא לא יכול לעמוד במכה הקטנה ביותר, מפני שעמל האדם הוא תמיד למען עצמו ולא למען הזולת. האדם תמיד אנוכי, ואילו אלוהים תמיד חסר אנוכיות. אלוהים הוא המקור לכל מה שצודק, טוב ויפה, ואילו האדם הוא היורש של כל הכיעור והרוע והוא זה שמבטא אותם. אלוהים לעולם לא ישנה את מהותו, המורכבת מצדק ויופי, אך האדם בהחלט מסוגל לבגוד בצדק ולהתרחק מאלוהים בכל רגע.
כל משפט שאמרתי מכיל את טבעו של אלוהים. טוב תעשו אם תהרהרו בדבריי בקפידה, ואין ספק שתרוויחו מהם רבות. מהותו של אלוהים קשה מאוד לתפיסה, אך אני בטוח שכולכם מבינים את טבעו של אלוהים לפחות באופן חלקי. אם כן, אני מקווה שתראו לי את המעשים שלא פוגעים בטבעו של אלוהים, ושתעשו יותר מהם. אז אהיה רגוע. לדוגמה, שמרו את אלוהים בלבכם בכל עת. היצמדו לדברו במעשיכם. חפשו את מחשבותיו בכל דבר, ואל תעשו דברים שמזלזלים באלוהים ומבזים אותו. מעבר לכך, אל תרחיקו את אלוהים ממחשבותיכם כדי למלא את החלל העתידי בלבכם. אם תעשו זאת, תפגעו בטבעו של אלוהים. אם אתם לעולם לא מעירים הערות של חילול הקודש או מתלוננים על אלוהים, ואם אתם יכולים לעשות כראוי את כל מה שהוא הטיל עליכם לאורך חייכם, וכן להישמע לכל דברי האל, הרי שהצלחתם להימנע מהפרת הצווים המנהליים. לדוגמה, אם אי-פעם אמרתם "מדוע אני לא חושב שהוא אלוהים?" "אני חושב שהדברים האלה אינם אלא נאורות כלשהי של רוח הקודש", "אני לא חושב שכל מה שאלוהים עושה נכון," "האנושיות של אלוהים לא נעלה משלי," "דבר האל פשוט לא אמין," או הערות שיפוטיות דומות, אני מפציר בכם להתוודות על חטאיכם ולהכות על חטא לעתים קרובות יותר. אחרת לעולם לא יהיה לכם סיכוי למחילה, משום שלא פגעתם באדם כלשהו, אלא באלוהים עצמו. אולי אתם מאמינים שאתם רק מותחים ביקורת על בן אדם, אך רוח האל לא רואה זאת כך. הזלזול שלכם בבשרו ודמו של אלוהים שווה לזלזול באלוהים עצמו. אם זה המצב, האם לא פגעתם בטבעו של אלוהים? עליכם לזכור שכל מה שעושה רוח האל נועד לתמוך בעבודתו כבשר ודם וגם לעשות עבודה כזו. אם אתם מתעלמים מכך, אני אומר שלעולם לא תהיו מסוגלים להאמין באלוהים בהצלחה. זאת משום שעוררתם את חמתו של אלוהים, ולכן עליו להשתמש בעונש ראוי כדי ללמד אתכם לקח.
התוודעות למהותו של אלוהים היא לא עניין פעוט. עליכם להבין את טבעו. כך תתוודעו בהדרגה למהותו של אלוהים. לאחר שתיווכחו בידע הזה, תתקדמו אל מצב רם יותר ויפה יותר. בסופו של דבר, תתביישו בנפשכם המגעילה, עד כדי כך שתתביישו להראות את פניכם. במקביל לכך, תפגעו פחות ופחות בטבעו של אלוהים. לבכם יתקרב יותר ויותר ללבו של אלוהים, ובהדרגה תטפחו בלבכם אהבה כלפיו. זה הסימן לכך שהאנושות נכנסת למצב יפהפה. אולם טרם הגעתם למצב הזה. כשאתם מתישים את עצמכם בתנועה הלוך ושוב למען גורלכם, כיצד ייתכן שתהיה לכם הנטייה לנסות להכיר את מהותו של אלוהים? אם המצב הנוכחי יימשך, תפרו את הצווים המנהליים בלא יודעין, משום שאתם מכירים כל כך מעט מטבעו של אלוהים. אם כן, מעשיכם כיום מניחים את היסודות לעבירותיכם נגד טבעו של אלוהים, הלא כן? העובדה שאני מבקש מכם להבין את טבעו של אלוהים לא נוגדת את עבודתי. זאת מכיוון שאם תפרו את הצווים המנהליים לעתים קרובות, מי מכם יוכל להימלט מעונש? אם כך, האם עבודתי לא הייתה לגמרי לשווא? לפיכך, אני בכל זאת דורש שבנוסף לבחינת מעשיכם, תיזהרו בצעדים שאתם נוקטים. זו הדרישה הגדולה יותר שאני מציב בפניכם, ואני מקווה שתשקלו אותה בקפידה ותייחסו אליה חשיבות. אם יבוא היום שבו מעשיכם יגרמו לי לזעם משתולל, רק אתם תישאו בתוצאות, ואף אחד אחר לא יישא בעונש במקומכם.
הערות שוליים:
א. בטקסט המקורי נכתב "אותו."
ב. בטקסט המקורי נכתב "בו."
המשך לקרוא：דרך החיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה