דרך החיים | אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה חלק 1

בראשית אלוהים נח. לא היו בני אדם או כול דבר אחר על פני האדמה באותה עת ואלוהים לא עשה כול עבודה. אלוהים החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר שהאנושות החלה להתקיים ולאחר שהושחתה. משלב זה והלאה, אלוהים לא נח עוד אלא החל להעסיק את עצמו בקרב האנושות. מנוחתו של אלוהים הופסקה בגלל השחתתה של האנושות וכן בגלל המרד של הארכי-מלאך. אם אלוהים לא יביס את השטן ויושיע את האנושות שהושחתה, הוא לעולם לא יוכל עוד להיווכח במנוחה. כשאין לאדם מנוחה, כך אין גם לאלוהים. כשאלוהים ייווכח במנוחה פעם נוספת, ייווכח גם האדם במנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, ללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הטרדות מצד השטן (המילה "שטן" מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה על ידי השטן וכן פלישה של כול כוח שהוא המתנגד לאלוהים. כול דבר נוהג לפי מינו וסוגד לאדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות. כשאלוהים ייווכח במנוחה, לא תיוותר עוד רשעות על פני האדמה ולא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים כלשהם. גם האנושות תיווכח בעולם חדש. היא לא תהיה עוד אנושות שהושחתה על ידי השטן, אלא אנושות שנושעה לאחר שהושחתה על ידי השטן. יום המנוחה של האנושות הוא גם יום המנוחה של אלוהים. אלוהים איבד את מנוחתו בגלל אי-יכולתה של האנושות להיווכח במנוחה ולא משום שלא יכול היה לנוח במקור. היווכחות במנוחה אין פירושה שכול הדברים יחדלו מלנוע או מלהתפתח, ואין פירושה שאלוהים יחדל מלעבוד או שהאדם יחדל מלחיות. הסימן להיווכחות במנוחה הוא כזה: השטן הושמד, אותם רשעים שהצטרפו לשטן במעשיו הרעים נענשו וחוסלו. כול הכוחות העוינים לאלוהים חדלים מלהתקיים. היווכחותו של אלוהים במנוחה פירושה שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. היווכחותה של האנושות במנוחה פירושה שכול האנושות תחיה באורו של אלוהים ובין ברכותיו. לא תהיה כול השחתה מצד השטן ולא יתרחשו דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה, ואלוהים ידאג לה. כשאלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה, משמעות הדבר תהיה שהאנושות נושעה ושהשטן הושמד, שעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם הסתיימה לגמרי. אלוהים לא ימשיך עוד לעבוד בקרב בני האדם והאדם לא יחיה עוד בתחומו של השטן. לפיכך אלוהים לא יהיה עוד עסוק והאדם לא יתרוצץ עוד במרחב. אלוהים והאדם ייווכחו במנוחה בעת ובעונה אחת. אלוהים ישוב לעמדתו המקורית וכול אדם ישוב למקומו המתאים. אלה הם היעדים שאלוהים והאדם ישכנו בהם בהתאמה, לאחר סיום כול ניהולו של אלוהים. לאלוהים יש היעד שלו ולאדם יש היעד שלו. בעת מנוחה, אלוהים יוסיף להנחות את האנושות כולה בחייה על פני האדמה. כשהוא באורו של אלוהים, האדם יעבוד את האל האמיתי האחד שבשמיים. אלוהים לא יחיה עוד בקרב האנושות וגם האדם לא יוכל לחיות עם אלוהים ביעד של אלוהים. אלוהים והאדם אינם יכולים לחיות באותו עולם, אלא לכול אחד מהם אורח חיים המתאים לו. אלוהים הוא שמנחה את האנושות כולה, ואילו האנושות כולה היא תמצית עבודת הניהול של אלוהים. האנושות היא שמובלת. במהותה, האנושות אינה דומה לאלוהים. לנוח פירושו לשוב למקומך המקורי. לפיכך כשאלוהים נוכח במנוחה, פירוש הדבר הוא שאלוהים שב למקומו המקורי. אלוהים לא יחיה עוד על פני האדמה ולא יהיה שותף לשמחה ולסבל של האנושות כשהוא בקרב האנושות. כשהאנושות תיווכח במנוחה, פירוש הדבר הוא שהאדם ייעשה לבריאה אמיתית. האנושות תסגוד לאלוהים מעל פני האדמה ותחיה חיים אנושיים רגילים. בני אדם לא ימרדו עוד באלוהים ולא יתנגדו לו. הם ישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה. אלה הם החיים והיעדים של אלוהים והאנושות בהתאמה, לאחר שייווכחו במנוחה. תבוסתו של השטן היא מגמה בלתי נמנעת במלחמה בין אלוהים לשטן. בדרך זו, היווכחותו של אלוהים במנוחה לאחר השלמת עבודת הניהול שלו וישועתו המוחלטת של האדם והיווכחותו במנוחה, נעשות אף הן למגמות בלתי נמנעות. מקום מנוחתו של האדם הוא על פני האדמה ומקום מנוחתו של אלוהים הוא בשמיים. כשהאדם ינוח, הוא יעבוד את אלוהים וגם יחיה על פני האדמה, וכשאלוהים ינוח, הוא ינחה את החלק הנותר של האנושות. הוא ינחה אותו מן השמיים ולא מן הארץ. אלוהים יהיה עדיין הרוח, ואילו האדם יהיה עדיין בשר ודם. לאלוהים ולאדם יש דרכים שונות לנוח. כשאלוהים ינוח, הוא יבוא ויופיע בקרב בני האדם. כשהאדם ינוח, הוא יונחה על ידי אלוהים לבקר בשמיים ואף ליהנות מן החיים בשמיים. לאחר שאלוהים והאדם ייווכחו במנוחה, השטן לא יתקיים עוד, וכמו השטן, אותם רשעים גם הם לא יתקיימו עוד. בטרם ייווכחו אלוהים והאדם במנוחה, אותם רשעים שרדפו בעבר את אלוהים על פני האדמה והאויבים שמרדו בו על פני האדמה, כבר יושמדו. הם יושמדו על ידי האסונות הגדולים באחרית הימים. לאחר שאותם רשעים יושמדו לחלוטין, הארץ לא תדע עוד הטרדות מצד השטן. האנושות תזכה בישועה מלאה ורק אז עבודתו של אלוהים תסתיים לחלוטין. אלה הן הדרישות המוקדמות להיווכחותם של אלוהים והאדם במנוחה.

גישת סופם של כל הדברים מצביעה על קץ עבודתו של אלוהים ועל סוף התפתחותה של האנושות. משמעות הדבר היא שהאנושות שהושחתה על ידי השטן הגיעה לסוף התפתחותה ושצאצאי אדם וחווה התרבו כול אחד עד סופו, ומשמעות הדבר היא גם שבלתי אפשרי שאנושות כזו תמשיך להתפתח לאחר שהושחתה על ידי השטן. אדם וחווה שהיו בראשית, טרם הושחתו, אך אדם וחווה שגורשו מגן עדן הושחתו על ידי השטן. כשאלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה, אדם וחווה – שגורשו מגן עדן – וצאצאיהם, יגיעו לבסוף לידי סיום. האנושות בעתיד תכלול עדיין את צאצאיהם של אדם וחווה, אך הם לא יהיו בני אדם החיים בתחומו של השטן, אלא בני אדם שנושעו וטוהרו. תהיה זו אנושות שנשפטה ויוסרה, אנושות קדושה. אנשים אלה יהיו דומים למין האנושי כפי שהיה במקור. ניתן כמעט לומר שאלה יהיו בני אדם מסוג שונה לגמרי מאדם וחווה המקוריים. אנשים אלה ייבחרו מקרב כל מי שהושחת על ידי השטן, והם יהיו האנשים שעמדו איתן בסופו של דבר במהלך השיפוט והייסור על ידי אלוהים. הם יהיו קבוצת בני האדם האחרונה שתיוותר מקרב האנושות המושחתת. רק קבוצה זו של בני אדם תוכל להיווכח במנוחה האחרונה יחד עם אלוהים. המסוגלים לעמוד איתן במהלך עבודת השיפוט והייסורים של אלוהים באחרית הימים – כלומר במהלך עבודת הטיהור האחרונה – יהיו אלה שייווכחו במנוחה האחרונה עם אלוהים. לפיכך הנוכחים במנוחה ישתחררו מהשפעת השטן וייפלו בנחלתו של אלוהים רק לאחר שיעברו את עבודת הטיהור האחרונה שלו. אותם בני אדם שנפלו בסופו של דבר בנחלתו של אלוהים ייווכחו במנוחה האחרונה. מהות עבודת הייסורים והשיפוט של אלוהים היא לטהר את האנושות, למען יום המנוחה האחרונה. שאם לא כן, האנושות כולה לא תהיה מסוגלת לנהוג כול אחד לפי מינו ולא להיווכח במנוחה. עבודה זו היא הדרך היחידה של האנושות להיווכח במנוחה. רק עבודת הטיהור של אלוהים תטהר את האנושות מרשעותה, ורק עבודת הייסורים והשיפוט שלו תוציא לאור את אותם דברי מרדנות בקרב האנושות, וכך תפריד את מי שניתן להושיעו ממי שלא ניתן להושיעו, ואת מי שייוותר ממי שלא ייוותר. כשעבודתו תסתיים, בני האדם שייוותרו יטוהרו וייהנו מחיי אנוש נהדרים יותר בפעם השנייה על פני האדמה, כאשר ייווכחו בעולם אנושי נעלה יותר. במלים אחרות, הם ייווכחו ביום המנוחה של האנושות ויחיו יחד עם אלוהים. לאחר שמי שאינו יכול להיוותר יעבור ייסורים ושיפוט, צורתו המקורית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כולם יושמדו ובדומה לשטן, לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד איש מסוג זה של בני אדם. בני אדם אלה אינם כשירים להיווכח בארץ המנוחה הסופית ואינם כשירים להיווכח ביום המנוחה שאלוהים והאדם יהיו שותפים לו, כי הם מטרות לענישה והם הרשעים, ואינם צדיקים. הם נגאלו פעם אחת וכן נשפטו ויוסרו. הם גם עשו בעבר שירות לאלוהים, אך בבוא היום האחרון, הם בכול זאת יושמדו בגלל רשעותם, מרדנותם והיותם בלתי ניתנים לגאולה. הם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד ובקרב האנושות בעתיד. כול עושי הרע וכול אלה שלא נושעו, יושמדו כאשר הקדושים שבקרב האנושות ייווכחו במנוחה, בין אם הם רוחות המתים או אנשים שעדיין חיים כבשר ודם. אין זה משנה לאיזו תקופה שייכים אותם רוחות ואנשים עושי רע, או רוחות הצדיקים ואותם אנשים העושים צדקה, כול עושי הרע יושמדו וכול הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה אינה מוכרעת כולה על סמך עבודת אחרית הימים, אלא על סמך השאלה אם התנגדו לאלוהים או מרדו בו. אם בני אדם בתקופה הקודמת עשו רע ולא ניתן היה להושיעם, הם יהיו ללא ספק יעד לענישה. אם בני אדם בתקופה הנוכחית עושים רע ולא ניתן להושיעם, גם הם בוודאות יעד לענישה. בני האדם מופרדים על פי טוב ורע ולא על פי התקופה. לאחר שהופרדו על פי טוב ורע, בני האדם לא ייענשו או יתוגמלו מייד, אלא אלוהים יבצע את עבודת הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שיבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה הוא הפריד את האנושות על פי טוב ורע מאז החל לבצע את עבודתו בקרב האנושות. הוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים רק עם השלמת עבודתו, במקום להפריד בין הרשעים לצדיקים עם השלמת עבודתו, ומייד להתחיל בעבודת הענשת הרע ותגמול הטוב. עבודת הענשת הרע ותגמול הטוב הסופית שלו נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את האנושות כולה, כדי שיוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. שלב זה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זהו השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו. אם אלוהים לא ישמיד את הרשעים אלא יניח להם להיוותר, האנושות כולה עדיין לא תוכל להיווכח במנוחה, ואלוהים לא יוכל להביא את האנושות כולה לעולם טוב יותר. עבודה כזו לא תסתיים לגמרי. כשהוא יסיים את עבודתו, האנושות כולה תהיה קדושה לחלוטין. רק בדרך זו יכול אלוהים לחיות בשלווה ובמנוחה.

בני אדם כיום אינם מסוגלים להיפרד מדברים גשמיים. הם אינם יכולים לוותר על הנאות הבשר, על העולם, על כסף או על טבעם המושחת. רוב בני האדם מתייחסים לעיסוקיהם כלאחר יד. למעשה, לאנשים אלה אין אלוהים בלבם כלל. יתרה מזאת, הם אינם יראים את אלוהים. אין להם אלוהים בלבם ולכן הם אינם יכולים לתפוס את כול מעשי אלוהים, לא כל שכן מסוגלים להאמין בדברים היוצאים מפיו. אנשים אלה הם גשמיים מדי, מושחתים מדי ואין להם אמת כלל, יתרה מזאת, הם אינם מאמינים שאלוהים יכול להתגלם בבשר ודם. כול מי שאינו מאמין באלוהים בהתגלמותו – כלומר כול מי שאינו מאמין בעבודתו ובדיבורו של האל הנראה לעין ואינו מאמין באל הנראה לעין אלא סוגד במקום זאת לאל הבלתי נראה שבשמיים – אין בלבו אלוהים. אלה הם אנשים המורדים באלוהים ומתנגדים לו. לאנשים אלה חסרים אנושיות והיגיון, שלא לדבר על האמת. בעיני האנשים האלה, לא ניתן להאמין באל המוחשי והנראה לעין, אך האל הבלתי נראה והמופשט הוא האמין ביותר והמשמח ביותר את לבם. הם אינם מחפשים את האמת של המציאות ולא את מהות החיים האמיתית, לא כל שכן את כוונותיו של אלוהים. במקום זאת, הם עוסקים בחיפוש אחר התרגשות. הדברים שמסוגלים יותר מכול לאפשר להם להשיג את רצונותיהם הם ללא ספק האמונות והעיסוקים שלהם. הם מאמינים באלוהים רק כדי להשביע את רצונותיהם ולא כדי לחפש את האמת. האם האנשים האלה אינם עושי רע? הם בטוחים מאוד בעצמם ואינם מאמינים שאלוהים שבשמיים ישמיד אותם, את "האנשים הטובים" האלה. במקום זאת, הם מאמינים שאלוהים יניח להם להיוותר, ויתרה מזאת, יתגמל אותם יפה, כיוון שעשו דברים רבים למען אלוהים והפגינו "נאמנות" רבה כלפיו. אילו היו עוסקים באל הנראה לעין, הם היו משיבים מייד מכה לאלוהים או נתקפים זעם לאחר שרצונותיהם היו מסוכלים. אלה הם אנשים נתעבים השואפים להשביע את רצונותיהם. הם אינם אנשים הגונים העוסקים בחיפוש אחר האמת. בני אדם מסוג זה הם אלה המכונים הרשעים, חסידי המשיח. אותם בני אדם שאינם מבקשים את האמת, אינם יכולים להאמין באמת. עוד פחות מכך הם מסוגלים לתפוס את סופה של האנושות בעתיד, כי הם אינם מאמינים בעבודה או בדיבור כלשהם של האל הנראה לעין והם אינם מסוגלים להאמין ביעדה העתידי של האנושות. לפיכך גם אם יהיו חסידיו של האל הנראה לעין, הם בכל זאת יעשו רע ולא יבקשו את האמת, והם אף אינם נוהגים לפי האמת כפי שאני דורש. אותם בני אדם שאינם מאמינים כי יושמדו, הם להפך, אותם בני האדם ממש, שיושמדו. כולם מאמינים שהם כה נבונים ושהם עצמם הם אלה הנוהגים לפי האמת. הם רואים בהתנהגותם הרעה אמת ולפיכך מוקירים אותה. הרשעים האלה בטוחים מאוד בעצמם, הם רואים באמת דוקטרינה ובמעשיהם הרעים – אמת, ובסופו של דבר הם יוכלו רק לקצור את אשר זרעו. ככול שבני אדם בטוחים יותר בעצמם וככול שהם יהירים יותר, כך הם מסוגלים פחות להשיג את האמת. ככול שבני אדם מאמינים יותר באל שבשמיים, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים. אלה הם האנשים שייענשו. בטרם תיווכח האנושות במנוחה, תוכרע השאלה אם כול סוג של אדם ייענש או יתוגמל, על פי השאלה אם הם מבקשים את האמת, אם הם מכירים את אלוהים, אם הם יכולים להישמע לאל הנראה לעין. מי שעשה שירות לאל הנראה לעין אך אינו מכיר אותו ואינו נשמע לו, חסרה לו האמת. אנשים אלה הם עושי רע, ועושי רע ייענשו ללא ספק. יתרה מכך, הם ייענשו בהתאם להתנהגותם המרושעת. האדם הוא שמאמין באלוהים ואלוהים אף ראוי לציות מצד האדם. מי שמאמין רק באל המעורפל והבלתי נראה, אינו מאמין באלוהים. זאת ועוד, הוא אינו מסוגל להישמע לאלוהים. אם אנשים אלה עדיין לא יהיו מסוגלים להאמין באל הנראה לעין כשעבודת הכיבוש שלו תסתיים, ואף יתעקשו למרוד באל הנראה לעין המתגלם בבשר ודם ולהתנגד לו, אותם סוגדים למעורפל יושמדו ללא ספק. כך הדבר ביחס לאלה מביניכם – כול מי שמכיר באלוהים בהתגלמותו מן השפה ולחוץ, אך אינו יכול לנהוג לפי אמת הציות לאלוהים בהתגלמותו, יושמד בסופו של דבר, וכול מי שמכיר באל הנראה לעין מן השפה ולחוץ ואף אוכל ושותה מן האמת שמבטא האל הנראה לעין, אך מחפש את האל המעורפל והבלתי נראה, על אחת כמה וכמה יושמד בעתיד. איש מן האנשים האלה אינו יכול להיוותר עד למועד המנוחה לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים. לא יוכל להיות איש כמו האנשים האלה שייוותר עד למועד המנוחה. אנשי השטן הם אלה שאינם נוהגים לפי האמת. מהותם היא מהות של התנגדות ומרדנות נגד אלוהים, ואין להם כול כוונה להישמע לאלוהים. אנשים כאלה יושמדו כולם. השאלה אם יש לך אמת ואם אתה מתנגד לאלוהים, נקבעת על פי מהותך ולא על פי הופעתך או דיבוריך והתנהגותך מפעם לפעם. מהותו של כול אדם מכריעה בשאלה אם הוא יושמד. הדבר נקבע על פי המהות שחושפים התנהגותם ועיסוקם באמת. בקרב בני אדם שגם הם עושים עבודה ואף עושים מידה דומה של עבודה, מי שמהותו האנושית טובה ושיש לו אמת, יכול להיוותר, אך מי שמהותו האנושית רעה ומי שמורד באל הנראה לעין הוא מי שיושמד. כול חלק בעבודתו או דבריו של אלוהים המכוון ליעדה של האנושות, עוסק באנושות באופן הולם, בהתאם למהותו של כול אדם. לא יהיו תאונות ובהחלט לא תהיה כול טעות. רק כשאדם מבצע עבודה, מעורבים בה רגש או משמעות אנושיים. העבודה שאלוהים עושה היא המתאימה ביותר. הוא בהחלט לא יטען טענות שווא נגד ברוא כלשהו. יש כיום רבים שאינם מסוגלים לתפוס את היעד העתידי של האנושות ושאף אינם מאמינים בדברים שאני אומר. כול מי שאינו מאמין, יחד עם מי שאינו נוהג לפי האמת, הוא רוח רעה! מי שמבקש ומי שאינו מבקש הם כעת שני סוגים שונים של בני אדם, בעלי שני יעדים שונים. מי שעוסק בחיפוש אחר הכרת האמת ונוהג לפי האמת הוא מן האנשים שאלוהים יושיע. מי שאינו מכיר את דרך האמת הוא אויב ורוח רעה. הוא צאצא של הארכי-מלאך והוא יושמד. גם מאמיניו האדוקים של אל מעורפל – האין גם הם רוחות רעות? בני אדם שיש להם מצפון טוב אך שאינם מקבלים את דרך האמת הם רוחות רעות. מהותם היא מהות של התנגדות לאלוהים. מי שאינו מקבל את דרך האמת מתנגד לאלוהים, וגם אם האנשים האלה יסבלו קשיים רבים, הם בכל זאת יושמדו. מי שאינו מוכן לזנוח את העולם, שאינו יכול לשאת את הפרידה מהוריו, שאינו יכול לשאת את הוויתור על הנאות הבשר, כול אלה מורדים באלוהים וכולם יושמדו. כול מי שאינו מאמין באלוהים בהתגלמותו הוא שטני, יתרה מזאת, הוא יושמד. מי שמאמין אך אינו נוהג לפי האמת, מי שאינו מאמין באלוהים בהתגלמותו ומי שאינו מאמין בקיומו של אלוהים כלל, כולם יושמדו. כול מי שיוכל להיוותר הוא אדם שעבר זיכוך מר ועמד איתן. זהו אדם שבאמת עבר ניסיונות. כול מי שאינו מכיר באלוהים הוא אויב, כלומר כול מי שבתוך הזרם הזה או מחוץ לו ושאינו מכיר באלוהים בהתגלמותו הוא צורר המשיח! מיהו השטן, מיהן רוחות רעות ומיהם אויבי אלוהים אם לא מתנגדים שאינם מאמינים באלוהים? האם הם אינם אותם בני אדם המורדים באלוהים? האם הם אינם אותם בני אדם הטוענים מן השפה ולחוץ שהם מאמינים, אך חסרה להם אמת? האם הם אינם אותם בני אדם שעוסקים רק בחיפוש אחר קבלת ברכות אך אינם יכולים לשאת עדות לאלוהים? אתה יכול עדיין להתיידד עם הרוחות הרעות האלה היום, להדגיש מצפון ואהבה כלפי הרוחות הרעות האלה. האם דבר זה אינו נחשב להפניית כוונות טובות כלפי השטן? האם הוא אינו נחשב לקשר עם רוחות רעות? אם בני אדם עדיין אינם מסוגלים להבחין היום בין טוב לרע, ועדיין מדגישים בעיוורון אהבה ורחמים מבלי לקוות בשום אופן לבקש את רצון אלוהים, ואינם מסוגלים בשום אופן לקבל את לבו של אלוהים כלבם שלהם, סופם יהיה אומלל פי כמה. כול מי שאינו מאמין באלוהים בהתגלמותו בבשר ודם הוא אויבו של אלוהים. אם אתה יכול להדגיש מצפון ואהבה כלפי אויב, האם לא חסר לך חוש צדק? אם אתה מסתדר עם מי שאני מתעב ועם מי שאני חולק עליו, ובכול זאת מדגיש אהבה או רגשות אישיים כלפיו, האם אינך מורד? האם אינך מתנגד לאלוהים בכוונה תחילה? האם אדם כזה מחזיק באמת? אם בני אדם מדגישים מצפון כלפי אויבים, מדגישים אהבה כלפי רוחות רעות ומדגישים רחמים כלפי השטן, האם הם אינם מפריעים בכוונה תחילה לעבודתו של אלוהים? אותם אנשים המאמינים רק בישוע ואינם מאמינים באלוהים בהתגלמותו באחרית הימים ואותם אנשים הטוענים מן השפה ולחוץ שהם מאמינים באלוהים בהתגלמותו, אך עושים רע, הם צוררי המשיח, לא כל שכן אותם אנשים שאינם מאמינים באלוהים. האנשים האלה כולם יושמדו. אמת המידה שעל פיה שופטים בני האדם זה את זה מבוססת על התנהגותם. מי שהתנהגותו טובה הוא צדיק, ומי שהתנהגותו מתועבת הוא רשע. אמת המידה שעל פיה שופט אלוהים את האדם מבוססת על השאלה האם מהותו נשמעת לו. מי שנשמע לאלוהים הוא צדיק ומי שאינו נשמע לאלוהים הוא אויב ורשע, בין אם התנהגותו של אדם זה טובה או רעה, ובין אם דבריו של אדם זה נכונים או לא נכונים. יש בני אדם שברצונם לזכות ביעד טוב בעתיד בעזרת מעשים טובים, ויש שברצונם לרכוש יעד טוב בעזרת דיבורים טובים. בני אדם מאמינים בטעות כי אלוהים קובע את סופו של אדם בהתאם להתנהגותו או דבריו, ולפיכך רבים שואפים לנצל זאת כדי לזכות במרמה בטובת הנאה זמנית. האנשים שישרדו מאוחר יותר עד למנוחה, יסבלו כולם את יום המצוקה ואף יישאו עדות לאלוהים. כולם יהיו בני אדם שמילאו את חובתם ושבכוונתם להישמע לאלוהים. מי שברצונו רק לנצל את ההזדמנות לעשות שירות כדי להימנע מלנהוג לפי האמת, לא יוכל להיוותר. לאלוהים יש אמות מידה הולמות לסידור סופם של כל בני האדם. הוא אינו מקבל את ההחלטות האלה רק על פי דבריו או התנהגותו של האדם, ולא בהתאם להתנהגותו בפרק זמן בודד. הוא בהחלט לא יהיה סלחן כלפי כול התנהגותו הרעה של אדם תודות לשירות שעשה בעבר לאלוהים, ולא יחוס עליו מלהמיתו בזכות מאמץ חד-פעמי שעשה למען אלוהים. איש אינו יכול לחמוק מפעולת תגמול על רשעותו ואיש אינו יכול להסוות את התנהגותו המרושעת וכך לחמוק מייסורי ההשמדה. אם אדם מסוגל באמת למלא את חובתו, משמעות הדבר היא שהוא נאמן לנצח לאלוהים ואינו מבקש גמול, בין אם הוא מקבל ברכות או סובל מצוקה. אם בני אדם נאמנים לאלוהים כשהם רואים ברכות אך מאבדים את נאמנותם כשהם אינם רואים ברכות ובסופו של דבר בכול זאת אינם מסוגלים לשאת עדות לאלוהים ואינם מסוגלים למלא את חובתם כפי שעליהם לעשות, אותם אנשים שעשו בעבר שירות נאמן לאלוהים, בכל זאת יושמדו. בקצרה רשעים אינם יכולים לשרוד את הנצח ואינם יכולים להיווכח במנוחה. רק הצדיקים הם אדוני המנוחה. לאחר שהאנושות תיווכח בדרך הנכונה, יחיו בני האדם חיים אנושיים רגילים. כול אחד מהם ימלא את חובתו ויהיה נאמן לחלוטין לאלוהים. הם ישילו מעליהם לחלוטין את מרדנותם וטבעם המושחת ויחיו למען אלוהים ובזכות אלוהים. הם יהיו חסרי מרדנות והתנגדות. הם יהיו מסוגלים להישמע לאלוהים לחלוטין. אלה הם חיי אלוהים והאדם וחיי המלכות, ואלה הם חיי המנוחה.