סרטי בשורה | דופקים בדלת | 'The Lord Is Knocking at the Door: Can You Recognize His Voice? (2)'

The Lord Jesus said, "My sheep hear my voice" (Jhn 10:27). Clearly, the Lord is speaking to search for His sheep upon His return. The most crucial thing for Christians to do as they await the coming of the Lord is to seek to hear the voice of the Lord. How is one able to recognize the voice of the Lord, though? What is the difference between the voice of God and the voice of humans? 

עוד

בעקבות השה - כנסיית האל הכול יכול

עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם

אלבום מזמורים - "עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים" 

הברק ממזרח - בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול

מזמורי כנסייה | האנושות המושחתת זקוקה לעבודתו של האל בהתגלמותו

I

אלוהים הפך בשר כי מושא עבודתו

הוא לא רוחו של השטן או כל דבר שאינו בשר, אלא האדם.

  שבשרו הושחת בידי השטן והפך למושא עבודת האל.

מקום ישועתו של אלוהים הוא האדם, האדם.

האדם הוא בן תמותה, רק בשר ודם,

ורק אלוהים יצילו.

אלוהים חייב ללבוש בשר ותכונות אדם,

כך שעבודתו תפיק את מלוא תועלתה.

אלוהים חייב ללבוש בשר כי האדם הוא בשר שלא יכול לגבור על חטא.

אלוהים חייב ללבוש בשר כי האדם הוא בשר,

ולא יכול להשתחרר מכבליו של הבשר.

קטע קריאה מדברי האל הכול יכול 'המושיע כבר חזר על "ענן לבן"' (קטע)

האל הכול יכול אומר, "מאז שישוע עזב, התלמידים שהיו חסידיו וכל הקדושים שזכו לישועה הודות לשמו נכספו אליו נואשות וחיכו לו. כל בני האדם שזכו לישועה בחסדו של ישוע המשיח במהלך עידן החסד, נכספו ליום המשמח במהלך אחרית הימים שבו ישוע המושיע יבוא על ענן לבן ויופיע בקרב בני האדם...אולם ישוע המושיע לא עשה זאת. הוא עשה בדיוק את ההיפך ממה שהאדם תפס. הוא לא בא אל בני האדם שנכספו לשובו, והוא לא התגלה לכל בני האדם כשהוא רכוב על הענן הלבן. הוא כבר הגיע, אך האדם לא מכיר אותו, והוא לא מודע לבואו. האדם רק ממתין לו ללא מטרה, מבלי לדעת שהוא כבר ירד על ענן לבן (הענן שהוא רוח הקודש, דברי האל וכלל טבעו וכל מהותו), וכיום הוא נמצא בקרב קבוצה של מתגברים שהוא ייצור במהלך אחרית הימים."

עוד

הברק ממזרח - אור הישועה

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

אלבום מזמורים - "עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים"

'המתנה' | בתולות חכמות מקדמות את האדון בברכה

יאנג הו'אן הוא כומר בכנסייה ביתית בסין. יחד עם אביו יאנג שאודאו, הם המתינו לישוע אדוננו שיֵרד מן העננים וייקח אותם אל ממלכת השמיים. לשם כך, הם עבדו בשקידה עבור האל, דבקו בנאמנות בשמו, והאמינו שכל מי שאינו ישוע אדוננו היורד מן העננים הוא משיח שקר. לכן, כשהם שמעו את הידיעה על ביאת האל השנייה, הם לא הקשיבו ולא קיבלו זאת. הם חשבו שמוטב לפקוח עין ולהמתין... בעודם ממתינים בסבילוּת, בת דודו של יאנג הו'אן, לי ג'יא-יין, קיבלה את עבודת האל הכול יכול של אחרית הימים, והפיצה את הבשורה בקרבם. לאחר כמה דיונים נוקבים, יאנג הו'אן הבין לבסוף את המשמעות האמיתית של "לפקוח עין ולהמתין" והצליח לראות שדברי האל הכול יכול הם האמת, הדרך והחיים, שהם קולו של האל, ושהאל הכול יכול הוא ביאתו השנייה של ישוע אדוננו לו המתינו במשך שנים כה רבות...

Impression after watching:

After watching the video and listening to the sister's fellowship , I came to realize that the purpose of my service to God is aslo for gaining God's blesssing, and that only when we have a pure heart in service to God can we be satisfied and approved by God. Thank God for allowing me to see my deviation through the video, and in the following days, I resove to reverse. Thank God!

עוד

חיפוש אחר עקבות האל - הברק ממזרח

כנסיית האל הכול יכול — ישועת הממלכה

התנסויות בחיים | רוח מתנשאת לפני נפילה

✿ 🍀 ღ 🍀 ✿ ღ 🍀 ✿ ღ

באיישואה העיר שניאנג

עקב דרישת עבודה, הועברתי לתחום עבודה אחר. באותו זמן הייתי אסירת תודה לאלוהים. הרגשתי שחסר לי כל כך הרבה, אך באמצעות העידוד הנשגב של אלוהים, ניתנה לי ההזדמנות למלא את חובתי בתחום עבודה כל כך נפלא. נשבעתי לאלוהים בלבי: אעשה ככל יכולתי כדי להשיב לאלוהים כגמולו.

Hebrew Movie | 'המפלגה לא סיימה לדבר!'

לי מינגאי היא משיחית החיה בסין היבשתית. היא אישה הגונה המכבדת את חמיה, עוזרת לבעלה ומחנכת את בנה, ומשפחתה חיה חיים הרמוניים ומאושרים. עם זאת, סין נתונה לשלטון אתאיסטי, והממשלה הקומוניסטית הסינית רודפת בפראות את המאמינים באלוהים ועוצרת אותם. בשנת 2006, נעצרה לי מינגאי ונקנסה בגין אמונתה באלוהים. לאחר שלי מינגאי שבה לביתה, המשיכה המשטרה הקומוניסטית הסינית לאיים עליה ועל בני משפחתה ולהפחיד אותם, בניסיון להניא את לי מינגאי מאמונתה באלוהים. יום אחד, כאשר לי מינגאי יצאה מביתה כדי להשתתף בפגישת מאמינים, ראה אותה מלשין ודיווח למשטרה. השוטרים באו לביתה של לי מינגאי כדי לעצור אותה. היא נאלצה לעזוב את ביתה, ומאותו רגע החלו חייה החדשים במחתרת, במנוסה ממקום למקום הרחק מן הבית. המשטרה הקומוניסטית הסינית עדיין סירבה להניח לה, הציבה מעקב על ביתה וחיכתה להזדמנות לעצור אותה. ערב אחד, שבה לי מינגאי לביתה בחשאי כדי לראות את משפחתה, אך הדבר נודע לשוטרים כמעט מיד והם מיהרו לעצור אותה. למרבה המזל, מישהו הספיק להזהיר אותה בזמן והיא נמלטת מאסון.

רצון האל | הנתיב... (5)

פעם, אף אחד לא הכיר את רוח הקודש, ובפרט, אף אחד לא ידע מה נתיבה של רוח הקודש. זו הסיבה לכך שבני האדם תמיד השטתו בפני אלוהים. אפשר לומר שכמעט כל בני האדם שמאמינים באלוהים לא מכירים את רוח האל, אלא שיש להם אמונה מבולבלת שכזו. ניכר מכך שבני האדם לא מבינים את אלוהים, ועל אף שהם אומרים שהם מאמינים בו, באופן מהותי, על סמך מעשיהם, הם מאמינים בעצמם ולא באלוהים. מהניסיון האישי שלי בפועל, אני רואה שאלוהים עד לאלוהים כבשר ודם, ומהחוץ, כל בני האדם נאלצים להכיר בעדותו, ובקושי אפשר לומר שהם מאמינים שרוח האל לגמרי חפה משגיאות. יחד עם זאת, אני אומר שמה שבני האדם מאמינים בו הוא לא האדם הזה, ובפרט, הוא לא רוח האל, אלא שהם מאמינים בתחושה שלהם עצמם. האין זו רק אמונה עצמית? כל המילים האלה שאני אומר הן נכונות. זה לא רק תיוג של בני האדם, אלא שאני צריך להבהיר דבר אחד – עצם העובדה שבני האדם יכולים להגיע ליום הזה, בין שיש להם בהירות או שהם מבולבלים, נובעת מעבודתה של רוח הקודש, ואינה דבר שבני אנוש יכולים להכתיב. זו דוגמה למה שהזכרתי בעבר בנוגע לכך שרוח הקודש מאלצת את בני האדם להאמין. זה אופן עבודתה של רוח הקודש, וזה נתיב אחד שבו רוח הקודש פועלת. בלי קשר לשאלה במי מבני האדם מאמינים באופן מאותי, רוח הקודש כופה על בני האדם תחושה מסוימת כדי שהם יאמינו באל שבלבם שלהם. האין זה סוג האמונה שיש לכם? האם אתם לא מרגישים שאמונתכם באלוהים היא דבר משונה? האם אתם לא חושבים שמשונה שאתם לא מסוגלים להימלט מהזרם שלו? האם לא השקעתם כל מאמץ בהרהור בכך? האין זה האות והמופת הגדולים ביותר? אפילו אם היה לכם הדחף להימלט פעמים רבות, תמיד יש כוח חיים אדיר שמושך אותך וגורם לכם להסתייג מעזיבה. ובכל פעם שאתם נתקלים בזה, תמיד יש לכם דמעות בגרון ואתם בוכים, ואתם לא יודעים מה לעשות. יש כאלה מבינכם שמנסים לעזוב, אך כשאתם מנסים ללכת, נדמה שיש סכין בלבכם, ושרוח רפאים לוקחת מכם את נפשכם על פני האדמה, כך שלבכם לא מוצא מנוח ושלווה. לאחר מכן, אין לכם ברירה אלא לאזור עוז ולחזור אל אלוהים... האם לא חוויתם את החוויה הזו? אני חושב שהאחים והאחיות הצעירים שמסוגלים לפתוח את לבם יאמרו: "כן! היו לי כל כך הרבה חוויות כאלה. אני כל כך מתבייש לחשוב עליהן!" בחיי היום-יום שלי עצמי, אני תמיד שמח לראות באחים והאחיות הצעירים ידידים קרובים, משום שהם מלאים בתמימות – הם טהורים וכה חביבים. נדמה שהם בני הלוויה האישיים שלי. זו הסיבה לכך שאני תמיד מחפש הזדמנות לקבץ את כל ידידיי הקרובים כדי לדבר על האידיאלים והתוכניות שלנו. מי ייתן ורצונו של אלוהים יתגשם בנו, כדי שכולנו נהיה כמו בשר ודם, ללא מחסומים וללא פערים. מי ייתן וכולנו נתפלל לאלוהים: "הו אלוהים! אם זה רצונך, אנחנו מתחננים בפניך שתספק לנו סביבה ראויה כדי שכולנו נוכל לממש את משאלות לבך. מי ייתן ותהיה רחום עם אלה מאיתנו שצעירים וחסרים היגיון, כדי שנוכל להתאמץ בכל טיפת כוח שיש בלבנו!" אני מאמין שאין ספק שזהו רצונו של אלוהים, משום שלפני זמן רב, הפצרתי בפני אלוהים כך: "אבי! אנחנו, על פני האדמה, קוראים אליך כל הזמן, ואנחנו מקווים שרצונך יתגשם בקרוב על פני האדמה. אני מוכן לחפש את רצונך. מי ייתן ותעשה את מה שאתה רוצה לעשות, ושתשלים את מה שהטלת עליי לעשות בהקדם האפשרי. כל עוד ניתן יהיה להגשים את רצונך בהקדם האפשרי, אני אפילו מוכן שתפתח נתיב חדש למעננו. תקוותי היחידה היא שעבודתך תוכל להסתיים בקרוב. אני מאמין שאף כלל לא יכול לעצור מבעדך!" זו העבודה שאלוהים עושה כעת. האם לא ראיתם את הנתיב שרוח הקודש צועדת בו? כשאני נתקל באחים ואחיות מבוגרים יותר, תמיד יש הרגשה של דיכוי שאני לא יכול לזהות בדיוק. רק כשאני איתם, אני רואה שהם מדיפים צחנה של החברה, ושהתפיסות הדתיות שלהם, הניסיון שלהם בהתמודדות עם דברים, אופן הדיבור שלהם, המילים שהם משתמשים בהן וכו' כולם מרתיחים. נדמה שהם מלאים בחוכמה, ואני תמיד שומר מהם מרחק, משום שבאופן אישי, תורת החיים שלי לקויה מאוד. כשאני איתם, אני תמיד ברגיש מותש ותשוש, ולפעמים המצב מחמיר עד כדי כך, ונהיה כה מדכא, עד שאני מתקשה לנשום. על כן, ברגעי המשבר האלה, אלוהים נותן לי את דרך המילוט הטובה ביותר. אולי זו תפיסה שגויה שלי עצמי. אכפת לי רק ממה שמועיל לאלוהים. הגשמת רצונו של אלוהים היא הדבר החשוב ביותר. אני מתרחק כמה שיותר מבני האדם האלה, ואם אלוהים דורש ממני לטפל בהם, אני נשמע לו. העניין הוא ממש לא שהם מתועבים, אלא ש"חוכמתם", תפיסותיהם ותורות חייהם מרגיזות מדי. אני כאן כדי להשלים אתה מה שאלוהים הטיל עליי לעשות, ולא כדי ללמוד מחוויותיהם בטיפול בעניינים. אני זוכר שאלוהים פעם אמר לי את הדברים הבאים: "על פני האדמה, חפש את רצונו של האב והשלם את מה שהוא הטיל עליך לעשות. כל השאר לא רלוונטי עבורך." כשאני חושב על כך, אני מרגיש מעט שלווה. הסיבה לכך היא שאני תמיד מרגיש שהעניינים הארציים יותר מדי מורכבים, ושאני לא יכול להבין אותם – אני אף פעם לא יודע מה לעשות. על כן, אני לא יודע כמה פעמים הייתי כל כך מוטרד מכך ושנאתי את האנושות – מדוע בני האדם כל כך מורכבים? מה הבעיה להיות קצת יותר פשוט? מה הטעם בניסיון להיות חכמים? כשאני מטפל בבני האדם, ברוב המקרים, אני עושה זאת על סמך המשימה שאלוהים הטיל עליי, ואפילו שהיו פעמים ספורות שבהן לא כך היה הדבר, מי יכול לדעת בכלל מה נסתר בלבי?