דרך החיים | אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה חלק 1

בראשית אלוהים נח. לא היו בני אדם או כול דבר אחר על פני האדמה באותה עת ואלוהים לא עשה כול עבודה. אלוהים החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר שהאנושות החלה להתקיים ולאחר שהושחתה. משלב זה והלאה, אלוהים לא נח עוד אלא החל להעסיק את עצמו בקרב האנושות. מנוחתו של אלוהים הופסקה בגלל השחתתה של האנושות וכן בגלל המרד של הארכי-מלאך. אם אלוהים לא יביס את השטן ויושיע את האנושות שהושחתה, הוא לעולם לא יוכל עוד להיווכח במנוחה. כשאין לאדם מנוחה, כך אין גם לאלוהים. כשאלוהים ייווכח במנוחה פעם נוספת, ייווכח גם האדם במנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, ללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הטרדות מצד השטן (המילה "שטן" מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה על ידי השטן וכן פלישה של כול כוח שהוא המתנגד לאלוהים. כול דבר נוהג לפי מינו וסוגד לאדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות. כשאלוהים ייווכח במנוחה, לא תיוותר עוד רשעות על פני האדמה ולא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים כלשהם. גם האנושות תיווכח בעולם חדש. היא לא תהיה עוד אנושות שהושחתה על ידי השטן, אלא אנושות שנושעה לאחר שהושחתה על ידי השטן. יום המנוחה של האנושות הוא גם יום המנוחה של אלוהים. אלוהים איבד את מנוחתו בגלל אי-יכולתה של האנושות להיווכח במנוחה ולא משום שלא יכול היה לנוח במקור. היווכחות במנוחה אין פירושה שכול הדברים יחדלו מלנוע או מלהתפתח, ואין פירושה שאלוהים יחדל מלעבוד או שהאדם יחדל מלחיות. הסימן להיווכחות במנוחה הוא כזה: השטן הושמד, אותם רשעים שהצטרפו לשטן במעשיו הרעים נענשו וחוסלו. כול הכוחות העוינים לאלוהים חדלים מלהתקיים. היווכחותו של אלוהים במנוחה פירושה שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. היווכחותה של האנושות במנוחה פירושה שכול האנושות תחיה באורו של אלוהים ובין ברכותיו. לא תהיה כול השחתה מצד השטן ולא יתרחשו דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה, ואלוהים ידאג לה. כשאלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה, משמעות הדבר תהיה שהאנושות נושעה ושהשטן הושמד, שעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם הסתיימה לגמרי. אלוהים לא ימשיך עוד לעבוד בקרב בני האדם והאדם לא יחיה עוד בתחומו של השטן. לפיכך אלוהים לא יהיה עוד עסוק והאדם לא יתרוצץ עוד במרחב. אלוהים והאדם ייווכחו במנוחה בעת ובעונה אחת. אלוהים ישוב לעמדתו המקורית וכול אדם ישוב למקומו המתאים. אלה הם היעדים שאלוהים והאדם ישכנו בהם בהתאמה, לאחר סיום כול ניהולו של אלוהים. לאלוהים יש היעד שלו ולאדם יש היעד שלו. בעת מנוחה, אלוהים יוסיף להנחות את האנושות כולה בחייה על פני האדמה. כשהוא באורו של אלוהים, האדם יעבוד את האל האמיתי האחד שבשמיים. אלוהים לא יחיה עוד בקרב האנושות וגם האדם לא יוכל לחיות עם אלוהים ביעד של אלוהים. אלוהים והאדם אינם יכולים לחיות באותו עולם, אלא לכול אחד מהם אורח חיים המתאים לו. אלוהים הוא שמנחה את האנושות כולה, ואילו האנושות כולה היא תמצית עבודת הניהול של אלוהים. האנושות היא שמובלת. במהותה, האנושות אינה דומה לאלוהים. לנוח פירושו לשוב למקומך המקורי. לפיכך כשאלוהים נוכח במנוחה, פירוש הדבר הוא שאלוהים שב למקומו המקורי. אלוהים לא יחיה עוד על פני האדמה ולא יהיה שותף לשמחה ולסבל של האנושות כשהוא בקרב האנושות. כשהאנושות תיווכח במנוחה, פירוש הדבר הוא שהאדם ייעשה לבריאה אמיתית. האנושות תסגוד לאלוהים מעל פני האדמה ותחיה חיים אנושיים רגילים. בני אדם לא ימרדו עוד באלוהים ולא יתנגדו לו. הם ישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה. אלה הם החיים והיעדים של אלוהים והאנושות בהתאמה, לאחר שייווכחו במנוחה. תבוסתו של השטן היא מגמה בלתי נמנעת במלחמה בין אלוהים לשטן. בדרך זו, היווכחותו של אלוהים במנוחה לאחר השלמת עבודת הניהול שלו וישועתו המוחלטת של האדם והיווכחותו במנוחה, נעשות אף הן למגמות בלתי נמנעות. מקום מנוחתו של האדם הוא על פני האדמה ומקום מנוחתו של אלוהים הוא בשמיים. כשהאדם ינוח, הוא יעבוד את אלוהים וגם יחיה על פני האדמה, וכשאלוהים ינוח, הוא ינחה את החלק הנותר של האנושות. הוא ינחה אותו מן השמיים ולא מן הארץ. אלוהים יהיה עדיין הרוח, ואילו האדם יהיה עדיין בשר ודם. לאלוהים ולאדם יש דרכים שונות לנוח. כשאלוהים ינוח, הוא יבוא ויופיע בקרב בני האדם. כשהאדם ינוח, הוא יונחה על ידי אלוהים לבקר בשמיים ואף ליהנות מן החיים בשמיים. לאחר שאלוהים והאדם ייווכחו במנוחה, השטן לא יתקיים עוד, וכמו השטן, אותם רשעים גם הם לא יתקיימו עוד. בטרם ייווכחו אלוהים והאדם במנוחה, אותם רשעים שרדפו בעבר את אלוהים על פני האדמה והאויבים שמרדו בו על פני האדמה, כבר יושמדו. הם יושמדו על ידי האסונות הגדולים באחרית הימים. לאחר שאותם רשעים יושמדו לחלוטין, הארץ לא תדע עוד הטרדות מצד השטן. האנושות תזכה בישועה מלאה ורק אז עבודתו של אלוהים תסתיים לחלוטין. אלה הן הדרישות המוקדמות להיווכחותם של אלוהים והאדם במנוחה.

שבחו את אלוהים | סממני ניצחונו של אלוהי

I

בני האדם מוחזרים לצלמם הבראשיתי.

הם יכולים למלא חובתם, לשמור על מקומם,

להישמע לכל הסדריו של אלוהים.

ואז לאלוהים תהיה קבוצת אנשים

שתעבוד אותו על פני האדמה.

הוא גם יבנה מלכות שתעבוד אותו על פני האדמה.

הוא גם יבנה מלכות שתעבוד אותו על פני האדמה.

קול של אלוהים | הנתיב... (8)

כשאלוהים בא ארצה כדי להתרועע עם האנושות ולחיות איתה, הוא לא עושה זאת רק ליום או יומיים. אולי כל הזמן הזה, בני האדם הכירו את אלוהים פחות או יותר, אולי הם זכו בתובנות משמעותיות של שירות האל, ואולי הם ממולחים מאוד באמונתם באלוהים. כך או כך, בני האדם מבינים את טבעו של אלוהים באופן כזה או אחר, וההבעות של כל מיני סוגים של טבע אנושי בהחלט מגוונות. לעניות דעתי, הבעותיהם המגוונות של בני האדם ראויות לכך שאלוהים ישתמש בהן כאות ומופת, ופעילויותיהם המחשבתיות ראויות להתייחסותו. אולי זה היבט אחד שבו האנושות משתפת פעולה עם אלוהים – זהו שיתוף הפעולה של האנושות עם אלוהים בלא יודעין, ולכן ההופעה הזו בבימויו של אלוהים היא ססגונית ומלאת חיים, חיה ושופעת מאוד. אני אומר את הדברים האלה לאחיי ולאחיותיי כבמאי הכללי של המחזה הזה – כל אחד מאיתנו יכול להעיד על מחשבותינו ורגשותינו לאחר ששיחקנו בהפקה הזו ולשוחח על האופן שבו כל אחד מאיתנו חווה את חייו במחזה הזה. עדיף שנקיים סוג חדש לגמרי של סימפוזיון, כדי לפתוח את לבנו ולדבר על אמנויות התיאטרון שלנו, כדי לראות כיצד אלוהים מכוון כל אדם ואדם על מנת שבהפקה הבאה, נהיה מסוגלים לבטא רמה גבוהה יותר של האמנות שלנו, ועל מנת שכל אחד מאיתנו יגלם את תפקידו שלו במידה הרבה ביותר שניתן, מבלי לאכזב את אלוהים. אני מקווה שאחיי ואחיותיי יוכלו להתייחס לכך ברצינות – אסור שאף אחד יתעלם מכך, משום שגילום תפקיד הוא לא דבר שאפשר להשיג ביום או יומיים. זה דבר שדורש שנחווה את החיים ונעמיק אל תוך חיינו האמיתיים בטווח הארוך, ושנחווה באופן מעשי חיים מסוגים רבים ושונים. רק אז נוכל לעלות על הבמה. כולי תקווה למען אחיי ואחיותיי, ואני מאמין שאתם לא מאבדים תקווה או מתייאשים, ובלי קשר מה שאלוהים עושה, אתם כמו סיר בוער – אתם אף פעם לא מתקררים ואתם יכולים להתמיד עד הסוף, עד שעבודתו של אלוהים תתגלה לחלוטין, ועד שהמחזה שאלוהים מביים יגיע לסופו. אין לי דרישות אחרות מכם. אני רק מקווה שתוכלו להמשיך להחזיק מעמד, שלא תחכו בקוצר רוח לתוצאות, שתשתפו איתי פעולה כדי שהעבודה שעליי לעשות תיעשה היטב, ושאף אחד לא יגרום להפרעות או שיבושים. לאחר שהחלק הזה של העבודה יושלם, אלוהים יגלה לכם הכל. לאחר שעבודתי תושלם, אציג בפני אלוהים את ההסמכות שלכם בפני אלוהים כדי לדווח לו על הכל. האין זה טוב יותר? אנחנו יכולים לעזור זה לזה להשיג את המטרות שלנו עצמנו. האין זה פתרון מושלם לכולם? זו תקופה קשה שדורשת שתשלמו מחיר. משום שאני הבמאי כעת, אני מקווה שאף אחד מכם לא מרוגז. זו העבודה שאני עושה. אולי יבוא יום שבו אעבור ל"יחידת עבודה" ראויה יותר וכבר לא אקשה עליכם. אני אראה לכם את כל מה שאתם מוכנים לראות, ואני גם אגשים את כל מה שאתם מוכנים לשמוע. אך לא כעת – זו העבודה להיום, ואני לא יכול לתת יד חופשית לאופייכם ולהתיר לכם לעשות כל דבר שאתם רוצים לעשות. כך, עבודתי לא תהיה קלה לביצוע. למען האמת, זה לא יישא כל פרי ולא יועיל לכם. על כן, כעת עליכם "לסבול קשיים", ובבוא היום שבו השלב הזה בעבודתי יושלם, אהיה חופשי. לא אשא עול כה כבד, ואיעתר לכל מה שתבקשו ממני. כל עוד הדבר יועיל לחייכם, אגשים את דרישותיכם. לקחתי על עצמי כעת אחריות כבדת משקל. אני לא יכול לצאת נגד פקודותיו של אלוהים האב, ואני לא יכול להפריע את התוכניות של עבודתי. אני לא יכול לנהל את העניינים האישיים שלי באמצעות העניינים העסקיים שלי. אני מקווה שכולכם תוכלו להבין אותי ולסלוח לי, משום שכל מה שאני עושה הוא בהתאם לכוונתו של אלוהים האב. אני עושה את כל מה שהוא אומר לי לעשות, בלי כל קשר לרצונו, ואני לא מוכן לעורר את זעמו או את חמתו. אני עושה רק את מה שעליי לעשות. על כן, בשם אלוהים האב, אני מייעץ לכם להתמודד עוד קצת זמן. אף אחד לא צריך לדאוג. לאחר השלמת מה שעליי לעשות, אתם יכולים לעשות כל מה שתרצו ולראות את כל מה שתרצו, אך עליי להשלים את העבודה שעליי לעשות.

קול של אלוהים | הנתיב... (7)

כולנו יכולים לראות בחוויותינו המעשיות שיש פעמים רבות שבהן אלוהים פילס לנו נתיב באופן אישי כדי נוכל לפסוע בנתיב יציב ומציאותי יותר. הסיבה לכך היא שהנתיב הזה הוא הנתיב שאלוהים פילס לנו מאז ראשית הזמן ואשר הועבר אל הדור שלנו אחרי עשרות אלפי שנים. על כן, אנחנו יורשים את מקומם של אבותינו, שלא צעדו בנתיב עד לסופו. אנחנו אלה שאלוהים בחר בהם לצעוד בישורת האחרונה של המסלול הזה. לפיכך, הנתיב הזה הוכן במיוחד בשבילנו, ובין אם נקבל ברכות או נסבול ביש מזל, איש לא יכול לצעוד בנתיב הזה. אני מוסיף לכך את התובנה שלי עצמי: אל תתכננו לברוח לכל מקום אחר או למצוא מסלול אחר, בכמיהה למעמד, או בהכנה למלכות משלכם. אלה רק אשליות. אם יש לכם דעה קדומה מסוימת לגבי המילים האלה, אני מציע לכם שלא להתבלבל. מוטב שתהרהרו בהן לעומק – אל תנסו להיות חכמים מדי, ואל תיכשלו בהבדלה בין טוב ורע. כשתוכניתו של אלוהים תתגשם, אתם תתחרטו על כך. במילים אחרות, כשמלכותו של אלוהים תבוא, הוא ירסק לרסיסים את הלאומים על פני האדמה, ובשלב הזה, אתם תראו שגם התוכניות שלכם הושמדו, ושאלה שחוו ייסורים הם אלה שמנותצים. בשלב הזה, אלוהים יגלה לחלוטין את טבעו. אני מניח שעליי לספר לכם על כך מכיוון שאני מודע היטב לעניין הזה, כדי שבעתיד לא תתלוננו לגביי. אלוהים קבע את עצם העובדה שהיינו מסוגלים לצעוד בנתיב הזה עד היום, ולכן אני לא חושב שאתם מיוחדים או שאין לכם מזל – אף אחד לא רשאי לטעון טענות בנוגע לעבודתו הנוכחית של אלוהים פן תיקרעו לגזרים. אור בא אליי באמצעות עבודתו של אלוהים, ויהיה אשר יהיה, אלוהים ישלים את קבוצת בני האדם הזו, ועבודתו לא יכולה להשתנות לעולם – הוא עתיד להביא את בני האדם האלה אל סוף דרכם ולהשלים את עבודתו על פני האדמה. זה דבר שכולנו צריכים להבין. רוב בני האדם מביטים קדימה ללא-הרף ולא יודעים שובע. הם כולם לא מבינם את כוונתו החרדה הנוכחית של אלוהים, ולכן הם כולם חשבו על בריחה. הם תמיד רוצים לצאת אל הערבה ולתעות כסוס פרא שהשתחרר מהרסן, אך נדיר שיש בני אדם שרוצים להשתקע בארץ כנען הטובה כדי לחפש את אורח החיים האנושי – מדוע הם לא חושבים ליהנות, בהיותם בארץ זבת חלב ודבש? למען הכנות, מחוץ לארץ כנען הטובה, הכל ערבה פרועה. אפילו לאחר שבני האדם מגיעים למקום של מנוחה, הם לא מסוגלים לעמוד בחובתם. האין הם פשוט פרוצים? אם איבדתם את ההזדמנות לכך שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים בסביבה הזו, זה יהיה שבגינו תכו על חטא כל ימיכם. אתם תחושו חרטה לאין ערוך. סופכם יהיה כמו משה, שרק הביט בארץ כנען מבחוץ אך לא היה מסוגל ליהנות ממנה, הידק את אגרופיו הריקים ומת מלא בחרטה. האם אתם לא חושבים שזה מביש? האם אתם לא חושבים שלעג מהזולת הוא דבר מביך? האם אתם מוכנים שישפילו אתכם? האם אין לכם לב לחתור להצליח? האם אתם לא מוכנים להיות בני אדם מכובדים וישרים שאלוהים יהפוך אותם למושלמים? האם באמת אין לכם שום נחישות? אתם לא מוכנים לצעוד בנתיבים האחרים, אך אתם גם לא מוכנים לצעוד בנתיב שאלוהים הועיד לכם? האם אתם מעזים לפעול במנוגד לרצון שמיים? בלי קשר לאיכות כישוריכם, האם אתם יכולים לפגוע בשמיים באמת? אני מאמין שמוטב שנכיר את עצמנו היטב – אפילו חלק קטן מדבר האל יכול לשנות את השמיים והארץ, ולכן מהו אדם קטן וצנום בעיניו של אלוהים?