דרך החיים | חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט חלק 2

בני האדם חיים את כל חייהם תחת תחום השפעתו של השטן, ואין ולו אדם אחד שמסוגל להשתחרר בכוחות עצמו מהשפעת השטן. כולם חיים בעולם מזוהם, בשחיתות וריקנות, ללא משמעות או ערך ולו הפחותים ביותר – הם חיים חיים נטולי דאגות שכאלה למען הבשר, למען תאווה ולמען השטן. לקיומם אין ולו הערך הפחות ביותר. האדם אינו מסוגל למצוא את האמת שתשחרר אותו מהשפעת השטן. על אף שהאדם מאמין באלוהים וקורא את כתבי הקודש, הוא לא מבין כיצד לשחרר את עצמו משליטתה של השפעת השטן. במהלך העידנים, בודדים גילו את הסוד הזה, בודדים התייחסו אליו. ולכן, על אף שהאדם מתעב את השטן ומתעב את הבשר, הוא אינו יודע כיצד לפטור את עצמו מהשפעתו הלוכדת של השטן. היום, האין אתם עדיין תחת תחום השפעתו של השטן? אתם לא מתחרטים על מעשיכם המרדניים, ופחות מכך אתם מרגישים שאתם מזוהמים ומרדניים. לאחר שהתנגדתם לאלוהים, אתם אפילו חווים שקט נפשי ושאננות עמוקה.

האין השאננות שלכם נובעת מהיותכם מושחתים? האין מקורו של השקט הנפשי הזה במרדנות שלכם? האדם חי בגיהינום אנושי, הוא חי תחת השפעתו האפלה של השטן – על פני האדמה רוחות חיות ביחד עם האדם, פולשות לבשרו של האדם. על פני האדמה, אתם לא חיים בגן עדן יפיפה. המקום שבו אתם נמצאים הוא ממלכת השטן, גיהינום אנושי, עולם השאול. אם האדם לא ייטהר, הוא ייוותר חלק מהזוהמה. אם אלוהים לא יגן על האדם וידאג לו, הוא ייוותר אסיר של השטן. אם האדם לא יישפט וייוסר, לא יהיו לו האמצעים להימלט מהדיכוי של השפעתו האפלה של השטן. הטבע המושחת שאתם מציגים וההתנהגות המרדנית שאתם מציגים מספיקים כדי להוכיח שאתם עדיין חיים תחת תחום השפעתו של השטן. אם הנפש והמחשבות שלכם לא טוהרו, והטבע שלכם לא נישפט ויוסר, אז כל ישותכם עדיין נמצאת תחת שליטתו של השטן: הנפש שלכם נשלטת בידי השטן, המחשבות שלכם מתומרנות על ידי השטן, וכל ישותכם נשלטת בידי השטן. האם יודעים אתם כמה רחוקים אתם עכשיו מאמות המידה של פטרוס? האם יש לכם איכות? כמה אתם יודעים על הייסורים והשיפוט של היום? באיזו מידה אתם מחזיקים בידע של פטרוס? אם אינכם יודעים היום, האם תוכלו לרכוש את הידע הזה בעתיד? מישהו עצלן ופחדן כמוכם פשוט אינו מסוגל להכיר את הייסורים והשיפוט של אלוהים. אם אתם מחפשים אחר השלווה של הבשר ואחר תענוגות הבשר, אז לא יהיו לכם האמצעים להיטהר, ובסופו של דבר אתם תשובו לשטן משום שאתם מביאים לידי ביטוי את השטן והבשר. כפי שהדברים נראים היום, אנשים רבים אינם עוסקים בחיפוש אחר החיים, מה שאומר שלא אכפת להם מהיטהרות או מהיווכחות בחוויית חיים עמוקה יותר. לכן, כיצד ניתן להביאם לידי שלמות? לאנשים שלא עוסקים בחיפוש אחר החיים אין הזדמנות להגיע לידי שלמות, והאנשים שלא מנסים לרכוש ידע אודות אלוהים ולא מנסים לשנות את טבעם, אינם מסוגלים להימלט מהשפעתו האפלה של השטן. הם אינם רציניים ביחס לידע שלהם אודות אלוהים ולהיווכחות בשינויים בטבעם, בדיוק כמו האנשים שרק מאמינים בדת ושעבודת אלוהים שלהם מסתכמת בציות לטקסים בלבד. האין זה בזבוז זמן? אם האדם, כחלק מאמונתו באלוהים, אינו רציני בנוגע לענייני החיים, אינו מנסה להיווכח באמת, אינו מנסה לשנות את טבעו, ופחות מכך מנסה לרכוש ידע אודות עבודתו של אלוהים, אז הוא לא יכול להיעשות מושלם. אם אתה רוצה להיעשות מושלם, עליך להבין את חשיבות עבודתו של אלוהים. בפרט, עליך להבין את חשיבות הייסורים והשיפוט של אלוהים, ומדוע הללו מיושמים על האדם. האם מסוגל אתה לקבל זאת? האם מסוגל אתה להשיג במהלך ייסורים מהסוג הזה את אותן ההתנסויות והידע של פטרוס? אם תעסוק בחיפוש אחר ידע אודות אלוהים ואודות העבודה של רוח הקודש, ותנסה לשנות את הטבע שלך, אז תזכה בהזדמנות להיעשות מושלם. עבור אלה שאמורים להיעשות מושלמים, שלב עבודה זה שבו הם נכבשים הוא הכרחי – רק לאחר שנכבש, יוכל האדם לחוות את העבודה שבה הוא נעשה מושלם. אין ערך רב בביצוע התפקיד שבו אתה רק נכבש, שכן זה לא יעשה אותך ראוי לשימוש בידי אלוהים. לא יהיו לך האמצעים למלא את חלקך בהפצת הבשורה, משום שאתה לא עוסקים בחיפוש אחר החיים ולא מנסה להשתנות ולהתחדש, ולכן אין לך התנסות בחיים בפועל. במהלך העבודה הזו בשלבים, פעלת פעם בתור עושה-שירות ובתור ניגוד, אבל אם בסופו של דבר אינך מנסה להידמות לפטרוס, ואם אינך עושה זאת לפי הדרך שבה פטרוס הובא לידי שלמות, אזי, מטבע הדברים, לא תחווה שינויים בטבעך. אם אתה אדם שמנסה להגיע לידי שלמות, תישא עדות ותאמר: "בעבודה זו בשלבים של אלוהים, קיבלתי על עצמי את עבודת הייסורים והשיפוט של אלוהים, ועל אף שסבלתי סבל רב, למדתי להכיר את הדרך שבה אלוהים מביא את האדם לידי שלמות, זכיתי בעבודה שבוצעה על ידי אלוהים, למדתי על הצדק של אלוהים, ובאמצעות ייסוריו נושעתי. טבעו הצודק מצא אותי והעניק לי ברכות וחסד, והייסורים והשיפוט שלו הגנו עלי וטיהרו אותי. לולא יוסרתי ונשפטתי בידי אלוהים, ולולא דבריו הנוקשים של אלוהים היו מוצאים אותי, לא הייתי לומד להכיר את אלוהים, וכן לא הייתי יכול להיוושע. היום אני מבין שבתור ברייה האדם לא רק נהנה מכל הדברים שברא הבורא, אלא חשוב מכך, כל הבריות צריכות ליהנות מטבעו הצודק של אלוהים וליהנות משיפוטו הצודק משום שטבע אלוהים ראוי להנאה של בני האדם. בתור ברייה שהושחתה על ידי השטן, על האדם ליהנות מטבעו הצודק של אלוהים. טבעו הצודק של אלוהים כולל ייסורים ושיפוט, ויתרה מזאת, הוא כולל אהבה עצומה. על אף שאיני מסוגל להשיג בשלמות את אהבתו של אלוהים היום, היה לי המזל לראות אותה, וזוהי ברכה עבורי." זו הדרך שבה מתהלכים אלה שמובאים לידי שלמות ושמתנסים בידע שעליו הם מדברים. אנשים כאלה הם בדיוק כמו פטרוס – יש להם אותן ההתנסויות כמו לפטרוס. אנשים כאלה הם גם אלו שזכו בחיים ואשר מחזיקים באמת. אם האדם ימשיך להתנסות ממש עד הסוף, הוא באופן בלתי נמנע ינתק את עצמו לגמרי מהשפעת השטן במהלך השיפוט של אלוהים ויתקבל לנחלתו של אלוהים.

לאחר שנכבשו, אין לאנשים שום עדות מובהקת. הם פשוט השפילו את השטן, אך הם לא הביאו לידי ביטוי את המציאות של דברי אלוהים. לא השגת את הגאולה השנייה, פשוט השגת קורבן חטאת, אך עדיין לא הגעת לידי שלמות – איזה אובדן גדול זה. עליכם להבין במה עליכם להיווכח ומה עליכם להביא לידי ביטוי, ועליכם להיווכח בזאת. אם בסופו של דבר לא הגעתם לידי שלמות, אזי לא תהיו בני אדם אמיתיים ותימלאו בחרטה. אדם וחווה שנבראו בידי אלוהים היו בהתחלה אנשים קדושים, כלומר כל עוד הם היו בגן עדן הם היו קדושים ולא נוגעו בזוהמה. הם גם היו נאמנים ליהוה והיו בורים בכל הנוגע לבגידה ביהוה. הסיבה לכך היא שהם לא חוו את הפרעת השפעתו של השטן, הם לא באו במגע עם הרעל של השטן, והיו הטהורים ביותר בקרב האנושות. הם חיו בגן עדן, בלא ששום זוהמה פשתה בהם, בלא שעבוד לבשר ומתוך יראת כבוד ליהוה. לאחר מכן, כשהם פותו בידי השטן, הם נמלאו ברעל הנחש וברצון לבגוד ביהוה, וחיו תחת השפעת השטן. בהתחלה, הם היו קדושים ויראו את יהוה – רק כך הם היו אנושיים. בהמשך, לאחר שהם פותו בידי השטן, הם אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע וחיו תחת השפעתו של השטן. הם הושחתו בהדרגה בידי השטן ואיבדו את צלם האדם המקורי. בהתחלה, האדם ניחן בנשימתו של יהוה ולא היה בו ולו שמץ של מרדנות, ואף לא רוע בלבו. בזמן ההוא, האדם היה באמת אנושי. לאחר שהושחת בידי השטן, האדם הפך לחיה: מחשבותיו התמלאו ברוע וזוהמה, ולא היה בהן שום טוּב או קדושה. האם אין זה השטן? חווית רבות את עבודתו של אלוהים, אך עדיין לא השתנית ולא היטהרת. אתה עדיין חי תחת תחום השפעתו של השטן ועדיין לא נשמע לאלוהים. זהו אדם שנכבש אך לא הובא לידי שלמות. ומדוע נאמר שאדם כזה לא הגיע לידי שלמות? משום שאדם כזה אינו עוסק בחיפוש אחר החיים או אחר ידע אודות עבודתו של אלוהים, הוא חומדים אך ורק את תענוגות הבשר והנוחות הרגעית. כתוצאה מכך, לא היו שינויים בטבע חייו והוא לא רכש מחדש את הצלם של אדם שנברא בידי אלוהים. אנשים אלה הם הגוויות המהלכות, הם האנשים המתים ומחוסרי הנשמה! אלה שלא עוסקים בחיפוש אחר ידע העוסק בענייני הנשמה, שלא עוסקים בקדושה, שלא מנסים להביא לידי ביטוי את האמת, שהם שבעי רצון רק מכיבושם בהיבט השלילי, ושלא מסוגלים להביא לידי ביטוי את האמת ולהציגה, וכן להיעשות לאנשים קדושים – אלה הם אנשים שלא נושעו. משום שהאדם, בהנחה שהוא לא מחזיק באמת, אינו מסוגל לעמוד איתן בניסיונותיו של אלוהים – רק אנשים שנושעו מסוגלים לעמוד איתן בניסיונותיו של אלוהים. מה שאני רוצה זה אנשים כמו פטרוס, אנשים שמנסים להגיע לידי שלמות. האמת של ימינו ניתנת לאנשים אשר כמהים אליה ומבקשים אותה. הישועה הזו מוענקת לאנשים אשר כמהים להיוושע בידי אלוהים, ומטרתה אינה רק כדי שתיוושעו, אלא גם כדי שתתקבלו לנחלתו של אלוהים. אתם זוכים באלוהים כדי שאלוהים יזכה בכם. היום השמעתי באוזניכם דברים אלה, ואתם שמעתם אותם, לכן עליכם לפעול בהתאם לדברים הללו. בסופו של דבר, הרגע שבו תוציאו לפועל את דבריי, יהיה הרגע שבו אזכה בכם באמצעות דברים אלה – באותו הזמן, אתם גם תזכו בדברים האלה, כלומר אתם תזכו בישועה העילאית. לאחר שתטוהרו, אתם תהיו בני אדם אמיתיים. אם אתה לא מסוגל להביא לידי ביטוי את האמת או את דמותו של אדם שהגיע לידי שלמות, אז ניתן לומר שאתה לא אנושי, אתה גווייה מהלכת, חיה, משום שאין בך אמת, או במילים אחרות, שאין בך את נשימתו של יהוה, ולכן אתה אדם מת ומחוסר נשמה! על אף שאפשר לשאת עדות לאחר שנכבשים, הרי שבעצם זכית בישועה קטנה ולא הפכת ליצור חי בעל נשמה. על אף שהתנסית בייסורים ושיפוט, הטבע שלך לא התחדש ולא השתנה כתוצאה מכך – נותרת בדיוק כפי שהיית מקודם, אתה עדיין שייך לשטן, ואינך אדם שהיטהר. רק לאנשים שהגיעו לידי שלמות יש ערך, ורק אנשים כאלה זכו בחיים אמיתיים. יום אחד מישהו יאמר לך, "התנסית בעבודתו של אלוהים, אם כך ספר מעט על עבודתו. דוד התנסה בעבודתו של אלוהים וחזה במעשיו של יהוה. משה גם כן חזה במעשיו של יהוה. שניהם היו יכולים לתאר את מעשיו של יהוה ולספר על פלאיותו של יהוה. אתם חזיתם בעבודה שנעשתה על ידי התגלמותו של אלוהים בבשר ודם – האם אתם יכולים לדבר על חוכמתו? האם יכולים אתם לדבר על הפלאיות שבעבודתו? אילו דרישות אלוהים הציב בפניכם ומה הייתה התנסותכם בעקבות כך? אתם חוויתם את עבודתו של אלוהים במהלך אחרית הימים – מהו החזון המדהים ביותר שלכם? האם יכולים אתם לספר עליו? האם יכולים אתם לספר על טבעו הצודק של אלוהים?" מה תענה כאשר תישאל שאלות כאלה? אם תוכל לומר, "צודק הוא אלוהים, הוא מייסר ושופט אותנו, וחושף אותנו ללא רחמים. טבע אלוהים בכלל לא סובל עלבונות מהאדם. לאחר שחוויתי את עבודתו של אלוהים, למדתי להכיר את החייתיות שלנו, ובאמת חזיתי בטבעו הצודק של אלוהים." האדם האחר ימשיך לשאול אותך, "מה עוד אתה יודע אודות אלוהים? כיצד אדם נוכח בחיים? האם יש לך שאיפות אישיות כלשהן?" אתה תענה, "לאחר שהושחתו ביד השטן, הבריות של אלוהים נהפכו לחיות, ולא היה שום שוני בינן לבין חמורים. היום אני חי בידי אלוהים, ולכן עלי לספק את רצונותיו של הבורא ולציית לכל מה שהוא מלמד. אין לי שום ברירה אחרת." אם תדבר רק בהכללות כאלה, שואל השאלה לא יבין מה אתה אומר. כשהוא שואל אותך מה אתה יודע על עבודתו של אלוהים, הוא מתכוון לחוויותיך האישיות. הוא שואל מה אתה יודע על הייסורים והשיפוט של אלוהים לאחר שהתנסית בהם, והוא מתכוון לחוויותיך האישיות, ומבקש שתספר את שאתה יודע על האמת. אם אתה לא מסוגל לדבר על הדברים הללו, זה מוכיח שאתה לא יודע דבר על העבודה הנוכחית של אלוהים. אתה תמיד משתמש במילים שנשמעות נכון לכאורה או מילים שמוכרות לכולם – אין לך שום חוויות ספציפיות, ופחות מכך יש תוכן לידע שלך, מה גם שאין לך שום עדויות אמיתיות, ולכן אחרים לא משתכנעים על ידך. אל תהיה חסיד פסיבי של אלוהים, ואל תעסוק בדברים מסקרנים. אם לא תהיה קר ולא חם, תפסיד את עצמך ותעכב את חייך. עליך להיפטר מפסיביות ועצלות כאלה ולהיעשות מיומן בעיסוק בדברים חיוביים ובהתגברות על חולשותיך, כך שתוכל לזכות באמת ולהביא את האמת לידי ביטוי. אין שום דבר מפחיד בחולשותיך, ומגרעותיך הן לא הבעיה הגדולה ביותר שלך. הבעיה הגדולה ביותר שלך והמגרעת הרצינית ביותר שלך היא היותך לא חם ולא קר, וכן חוסר רצונך לחפש אחר האמת. הבעיה הגדולה ביותר של כולכם היא מנטליות פחדנית שגורמת לכם לשמוח בדברים כפי שהם ולהמתין בפסיביות. זהו המכשול הגדול ביותר שניצב בפניכם, וכן האויב הגדול ביותר שלכם בחיפושכם אחר האמת. אם אתה מציית רק משום שדבריי כה עמוקים, אז אינך באמת מחזיק בידע או מוקיר את האמת. משמעת כמו זו שלך לא נחשבת בתור עדות, ואני לא מאשר משמעת כזו. מישהו עלול לשאול אותך, "מאיפה בדיוק בא האל שלך? מהי המהות של האל הזה שלך?" אתה תשיב, "המהות שלו היא ייסורים ושיפוט." "האם אלוהים לא מרחם על האדם ואוהב אותו? היודע אתה?" אתה תאמר, "זהו האל של אחרים. זה האל שאנשי דת מאמינים בו, זה לא האל שלנו." כשאנשים כמוך מפיצים את הבשורה, הדרך האמיתית מעוותת על ידכם, ואם כך, מה התועלת שבך? כיצד אחרים יוכלו לקבל את הדרך האמיתית ממך? אתה לא מחזיק באמת ואינך יכול לומר דבר על האמת, ויתרה מזאת, אתה גם לא יכול להביא את האמת לידי ביטוי. מה מסמיך אותך לחיות בפני אלוהים? כשאתה מפיץ את הבשורה לאחרים, כשאתה מדבר על האמת, וכשאתה נושא עדות לאלוהים, אם אתה לא מסוגל לשכנע אותם, הרי שהם יסתרו את דבריך. האם אתה לא בזבוז של מקום? חווית כה רבות מעבודתו של אלוהים, עם זאת כשאתה מדבר על האמת אתה לא נשמע הגיוני. האם אינך חדל אישים? איזו תועלת יש בך? איך ייתכן שחווייתם כה רבות מעבודתו של אלוהים ועדיין אינכם יודעים ולו דבר על אלוהים? כשהם שואלים איזה ידע אמיתי יש לכם אודות אלוהים, אין מילים בפיכם, ואם לא כך, אתם עונים תשובה לא רלוונטית – אומרים שאלוהים הוא רב עוצמה, שהברכות הנפלאות שקיבלתם הן התרוממות רוח של אלוהים ושאין זכות גדולה יותר מאשר להיות מסוגל לחזות במו עיניך באלוהים. איזה ערך יש באמירת דברים כאלה? אלה הן מילים ריקות וחסרות תועלת! לאחר שחווייתם כה רבות מעבודתו של אלוהים, האם אתם רק יודעים שהתרוממות הרוח של אלוהים היא האמת? עליכם להכיר את עבודתו של אלוהים, ורק אז תוכלו לשאת עדות אמיתית לאלוהים. הכיצד יכולים אלה שלא מחזיקים באמת לשאת עדות לאלוהים?

אם עבודה כה רבה ומילים כה רבות לא השפיעו עליך, אז כאשר יגיע הזמן להפיץ את עבודתו של אלוהים, לא תהיה מסוגל לבצע את חובתך, אתה תבויש ותושפל. בזמן המדובר תרגיש שאתה חייב הרבה מאוד לאלוהים ושהידע שלך אודות אלוהים מאוד שטחי. אם היום, בעוד אלוהים מוציא לפועל את עבודתו, אתה לא עוסק בחיפוש אחד ידע אודות אלוהים, אחר כך יהיה מאוחר מדי. בסופו של דבר, לא יהיה לך ידע לדבר עליו – אתה תיוותר ריק וחסר-כל. אם כך, במה תשתמש כדי לתת דין וחשבון בפני אלוהים? היש לך החוצפה להביט באלוהים? עליך לעבוד קשה ברגע זה, כדי שבסוף תדע, כמו פטרוס, עד כמה מועילים הם לאדם הייסורים והשיפוט של אלוהים, ושהאדם לא יכול להיוושע ללא הייסורים והשיפוט של אלוהים, אלא רק לשקוע עמוק יותר מתמיד בארץ המזוהמת הזו וברפש. בני האדם הושחתו בידי השטן. הם זממו מזימות אחד כנגד השני והתייחסו זה לזה בבוז ובחוסר התחשבות. הם איבדו את פחדם מפני אלוהים. מרדנותם עזה מדי ותפיסותיהם רבות מדי, והכול שייך לשטן. ללא הייסורים והשיפוט של אלוהים, טבעו המושחת של האדם לא יכול להיטהר והאדם לא יכול להיוושע. הדבר שמובע באמצעות העבודה בבשר של התגלמות אלוהים הוא בדיוק הדבר שמובע על ידי רוח אלוהים, והעבודה שהוא מבצע מוצאת לפועל בהתאם למה שנעשה על ידי רוח אלוהים. היום, אם אין לך שום ידע אודות העבודה הזו, אזי אתה מאוד טיפש ואיבדת הרבה מאוד! אם לא זכית בישועתו של אלוהים, אמונתך היא אמונה דתית ואתה משיחי השייך לדת. משום שאתה נאחז בדוקטרינה מתה, איבדת את העבודה החדשה של רוח הקודש. אחרים, אלה העוסקים בחיפוש אחר אהבת אלוהים, מסוגלים לרכוש את האמת ואת החיים, בעוד שאמונתך לעולם לא תזכה באישור אלוהים. במקום זאת, נעשית רשע, אדם שמבצע מעשים הרסניים ונתעבים, נעשית למושא בדיחותיו של השטן ולאסיר של השטן. האדם לא צריך להאמין באלוהים, אלא לאהוב את אלוהים, לסגוד לו ולשאוף אליו. אם לא תשאף לאלוהים היום, יבוא יום ותאמר: "אילו רק הייתי חסיד טוב של אלוהים והשבעתי את רצונו כנדרש. אילו רק ניסיתי לשנות את טבע חיי. כמה מתחרט אני שלא יכולתי להישמע לאלוהים בזמנו ושלא עסקתי בחיפוש אחר הידע אודות דבריו של אלוהים. אלוהים דיבר כה רבות בזמנו – כיצד לא עסקתי בכך? הייתי כל כך טיפש!" אתה תשנא את עצמך בשלב מסוים. היום אתה לא מאמין בדברים שאני אומר ולא מקדיש להם תשומת לב. כשיגיע היום להפיץ את העבודה הזו ואתה תראה את סך כל העבודה, אתה תצטער ותוכה בהלם. ישנן ברכות, אך אתה לא יודע כיצד ליהנות מהן. ישנה אמת, אך אתה לא יודע כיצד להשיג אותה. האם אתה לא מביא על עצמך בוז? היום, על אף שהשלב הבא בעבודתו של אלוהים עדיין לא החל, אין שום דבר יוצא דופן בדרישות כלפיך ובדברים שאתה מתבקש להביא לידי ביטוי. יש עבודה כה רבה, ואמיתות כה רבות – האם הן לא ראויות מספיק כדי שתדע אותן? האם הייסורים והשיפוט של אלוהים לא מסוגלים להעיר את רוחך? האם הייסורים והשיפוט של אלוהים לא מסוגלים לגרום לך לשנוא את עצמך? האם אתה מסופק מחיים תחת השפעתו של השטן, חיים עם שלווה, שמחה ומעט נוחות גופנית? האין אתה הנחות בבני האדם? אין אנשים טיפשים יותר מאשר אלה שחזו בישועה אך לא ניסו להשיג אותה: אלה הם אנשים אשר מפטמים עצמם בבשר ואשר נהנים מהשטן. אתה מקווה שאמונתך באלוהים לא תביא עליך שום אתגרים ותלאות, אף לא את הקשיים הקלושים ביותר. אתה תמיד עוסק בדברים חסרי ערך ולא מייחס שום ערך לחיים, ובמקום זאת מציב את מחשבותיך המוגזמות לפני האמת. אתה כל כך חסר ערך! אתה חי כמו חזיר – איזה הבדל יש בינך לבין חזיר או כלב? האם כל אלה שלא מנסים להשיג את האמת, ובמקום זאת אוהבים את הבשר, אינם חיות? האם כל האנשים המתים ומחוסרי הנשמה הללו אינם הגוויות המהלכות? כמה דברים נאמרו לכם? האם רק עבודה מעטה נעשתה בקרבכם? כמה הענקתי לכם? אם כך, מדוע לא זכית בדבר מהללו? על מה יש לך להתלונן? האין זה נכון שלא השגת דבר משום שאתה מאוהב מדי בבשר? האם זה לא כך משום שהמחשבות שלך מוגזמות מדי? האם זה לא כך משום שאתה מאוד טיפש? אם אתה לא יכול לזכות בברכות הללו, היכול אתה להאשים את אלוהים על שלא הושיע אותך? אתה מנסה להשיג שלווה הודות לאמונתך באלוהים – כדי שהילדים שלך יהיו פטורים ממחלות, כדי שלבעלך תהיה עבודה טובה, כדי שהבן שלך ימצא אישה טובה, כדי שהבת שלך תמצא בעל הגון, כדי שהשוורים והסוסים שלך יחרשו את האדמה כראוי, כדי שתזכה בשנה של מזג אוויר טוב עבור יבולך. זה מה שאתה מחפש. מטרת החיפוש שלך היא כדי לחיות בנוחות בלבד, כדי שלא יקרו תאונות למשפחה שלך, כדי שהסערות יחלפו על פניך, כדי שחצץ לא יפגע בפניך, כדי שהיבולים של משפחתך לא יוצפו, כדי שלא תושפע משום אסון, כדי לחיות בחיק אלוהים, כדי לחיות בקן נעים וחמים. פחדן שכמותך שתמיד עוסק בבשר – היש לך לב, היש לך נשמה? האין אתה חיה? אני מעניק לך את הדרך האמיתית בלי לבקש דבר בתמורה, אך אתה לא מנסה ללכת בה. האם אתה אחד מאלה שמאמינים באלוהים? אני מעניק לך את החיים האנושיים האמיתיים, אך אתה לא מנסה לחיות אותם. האם יש הבדל בינך לבין חזיר או כלב? חזירים לא מנסים לחיות את חיי האדם, הם לא מנסים להיטהר, והם לא מבינים מה הם החיים. מדי יום לאחר שהם אוכלים לשובעה, הם פשוט ישנים. אני נתתי לך את הדרך האמיתית, אך אתה לא קיבלת אותה: אתה חסר-כל. האם אתה מוכן להמשיך בחיים האלה, בחיים של חזיר? מה החשיבות בחייהם של אנשים כאלה? חייך נבזים ושפלים, אתה חי בקרב זוהמה ופריצות ואתה לא שואף לשום יעד – האין חייך הם החיים השפלים ביותר שיש? היש לך החוצפה להביט באלוהים? אם תמשיך לחוות בצורה זו, האין זה נכון שלא תשיג דבר? הדרך האמיתית ניתנה לך, אך מעשיך האישיים והתנהגותך הם אלה שיקבעו אם בסופו של דבר תוכל ללכת בה או לא. אנשים אומרים שאלוהים הוא אל צודק, וכל עוד האדם נוהג לפי דבריו בשלמות, אלוהים בוודאי יהיה הוגן כלפי האדם, שכן אין צודק ממנו. אם האדם נוהג בשלמות לפי דברי אלוהים, האם יוכל אלוהים לזנוח את האדם? אני הוגן כלפי כל בני האדם. אני שופט את כל בני האדם על ידי טבעי הצודק. עם זאת, יש תנאים מתאימים לדרישות שלי מהאדם, והדברים שאותם אני דורש מחייבים את כל בני האדם, ולא משנה מי הם. לא אכפת לי כמה נרחבים או נכבדים הם כישוריך – אכפת לי רק אם אתה הולך בדרכי ואם אתה אוהב את האמת וכמה לה או לא. אם אתה לא מחזיק באמת ובמקום זאת אתה ממיט קלון על שמי, אם אתה לא נוהג לפי דרכי אלא רק נוהג כחסידים חסר זהירות ונטול דאגה, אז כשיגיע הזמן אני אכה אותך ואעניש אותך בשל רשעותך, ומה יהיה לך לומר אז? האם תוכל לומר שאלוהים לא צודק? היום, אם כבר ציית לדברים שאמרתי, אז אתה מסוג האנשים שאני מקבל. אתה טוען שבתור חסיד אלוהים תמיד סבלת, שדבקת באלוהים באש ובמים, שחלקת עם אלוהים את הטוב ואת הרע, אבל לא הבאת לידי ביטוי את דברי אלוהים – אתה רק רוצה להתרוצץ אחרי אלוהים מדי יום, ומעולם לא העלית בדעתך לחיות חיים בעלי משמעות. אתה טוען שבכל מקרה אתה מאמין שאלוהים הוא אל צודק: סבלת למענו, התרוצצת עבורו, הקדשת לו את עצמך, ועבדת קשה על אף שלא קיבלת שום הכרה – הוא בוודאי יזכור אותך. נכון שאלוהים הוא אל צודק, אך הצדק הזה אינו נגוע בשום טומאה: אין בו דבר מן הרצון האנושי ואין הוא מזוהם על ידי הבשר או עסקאות אנושיות. כל המתנגדים, המורדים ומי שלא מציית לדרכו של אלוהים, ייענשו – אף אחד לא יזכה במחילה ועל איש לא יחוסו! יש אנשים שאומרים, "היום אני מתרוצץ עבורך – התוכל להעניק לי ברכה קטנה כשיגיע הקץ?" אז אני שואל אותך, "האם כבר ציית לדבריי?" הצדק עליו אתה מדבר מבוסס על עסקה. אתה רק חושב שאני אל צודק, שאני הוגן כלפי כל בני האדם, ושכל החסידים שילכו בדרכי עד הסוף ייוושעו בוודאות ויזכו בברכותיי. יש משמעות סמויה לדבריי והיא ש"כל החסידים שילכו בדרכי עד הסוף ייוושעו בוודאות": החסידים שילכו בדרכי עד הסוף הם אלה שיתקבלו לנחלתי, הם אלו, שלאחר שנכבשו, מחפשים אחר האמת ומובאים לידי שלמות. באילו תנאים עמדת? הצלחת רק ללכת בדרכי עד הסוף, אך מה עוד? האם ציית לדבריי? מילאת אחת מחמש דרישותיי, אך אין לך שום כוונה למלא את ארבע הנותרות. רק מצאת את הדרך הפשוטה והקלה ביותר והלכת בה בעודך מאמין שאתה בר מזל. כלפי אדם כמוך, הטבע הצודק שלי הוא חלק מהייסורים והשיפוט, הוא תגמול צודק, הוא העונש הצודק לכל הרשעים. כל מי שלא הולך בדרכי ללא ספק ייענש, אפילו אם הוא ייוותר חסידי עד הסוף. זהו הצדק של אלוהים. כשהטבע הצודק הזה מבוטא על ידי הענשת בני האדם, הללו יוכו הלם ויצטערו על שבזמן היותם חסידי אלוהים הם לא הלכו בדרכו. בזמן המדובר, האדם סבל אך מעט בעודו חסיד אלוהים, אך לא הלך בדרכו של אלוהים. איך ניתן לתרץ זאת? אין אפשרות אחרת מלבד ייסורים! עם זאת, בראשו הוא חושב, "בכל מקרה הייתי חסיד עד הסוף, אז אפילו אם תייסר אותי, לא ייתכן שאלה יהיו ייסורים חמורים, ולאחר שתייסר אותי כך, עדיין תרצה בי. אני יודע שאתה אל צודק, ושלא תנהג בי כך לנצח. אחרי הכול, אני לא דומה לאלה שיושמדו – אלה שיושמדו יקבלו ייסורים חמורים, בעוד שהייסורים שלי יהיו קלים יותר." הטבע הצודק של אלוהים אינו כמו שאתה טוען. אין זה נכון שמי שטוב בהתוודות על חטאיו זוכה לטיפול ביד רכה. צדק הוא קדושה, וזהו טבע שאינו יכול לסבול עלבונות מן האדם. כל מי שפשתה בו הזוהמה ומי שלא השתנה מהווה מטרה לתיעובו של אלוהים. הטבע הצודק של אלוהים אינו חוק, אלא צו מנהלי: צו מנהלי זה הוא חלק מהמלכות, והוא העונש הצודק לכל מי שלא מחזיק באמת ושלא השתנה, ואין מרווח לישועה. משום שכאשר בני האדם ימוינו לפי סוגים, הטובים יתוגמלו והרעים ייענשו. זהו הרגע שבו יעד האדם יתבהר, הרגע שבו עבודת הישועה תסתיים. עבודת הישועה של האדם לא תבוצע יותר, וכל מי שביצע מעשים רעים יקבל כגמולו. יש האומרים, "אלוהים זוכר כל אחד מהאנשים שנמצאים לצדו לעיתים קרובות. אני אחד מהאחים והאחיות הללו, ואלוהים לא יכול לשכוח אף אחד מאתנו. מובטח לנו שאלוהים יביאנו לידי שלמות. אלוהים לא יזכור את מי שמתחתינו – מובטח שאלה מתוכם שיובאו לידי שלמות יהיו פחותים מאתנו, האנשים שפוגשים באלוהים לעיתים קרובות. אלוהים לא שכח אף אחד מביננו. כולנו זכינו לאישורו של אלוהים ומובטח לנו שנובא לידי שלמות." לכולכם יש תפיסות כאלה – האם זוהי צדיקות? האם הוצאתם לפועל את האמת או לא? למעשה, אתם אלה שהפיצו שמועות כאלה – אין לכם שום בושה!

היום יש אנשים שעוסקים בחיפוש הדרך שבה יוכלו להיות שימושיים לאלוהים, אך לאחר שנכבשו, הם אינם יכולים להיות מנוצלים בצורה ישירה. באשר לדברים שנאמרים היום, אם כשאלוהים עושה שימוש באנשים, אתה עדיין לא מסוגל לבצע את דבריו, אזי לא הובאת לידי שלמות. במילים אחרות, סוף התקופה שבה בני האדם מובאים לידי שלמות יקבע אם האדם יושמד בידי אלוהים או ינוצל על ידו. אלה שנכבשו אינם אלא דוגמאות של פסיביות ושליליות – הם דגימות ודגמים, אך אין הם דבר מלבד ניגוד. האדם יושלם רק לאחר שיהיו לו חיים, לאחר שטבעו ישתנה ולאחר שישיג שינויים פנימיים וחיצוניים. מה אתה רוצה היום: להיכבש או להיעשות מושלם? מה מבין השניים רוצה אתה להשיג? בכמה מהתנאים הנדרשים כדי להיעשות מושלם אתה עומד? באילו תנאים אינך עומד? כיצד תצייד את עצמך וכיצד תפצה על ליקוייך? כיצד תיווכח בדרך המביאה לשלמות? כיצד תישמע באופן מוחלט? אתה מבקש להיעשות מושלם, אך האם אתה מחפש אחר קדושה? האם אתה מחפש ייסורים ושיפוט כדי שתוכל לזכות בהגנתו של אלוהים? אתה מנסה להיטהר, אם כך האם מוכן אתה לקבל עליך ייסורים ושיפוט? אתה מבקש להכיר את אלוהים, אך האם יש לך ידע על ייסוריו ושיפוטו? היום, מרבית העבודה שהוא מבצע עליך היא ייסורים ושיפוט – מה אתה יודע על העבודה הזו שבוצעה עליך? האם הייסורים והשיפוט שחווית טיהרו אותך? האם הם שינו אותך? האם הם השפיעו עליך? האם אתה יגע מהעבודה הרבה של התקופה הנוכחית – קללות, שיפוטים וחשיפות – או שמא אתה מרגיש שהיא מעניקה לך תועלת גדולה? אתה אוהב את אלוהים, אך מדוע אתה אוהב אותו? האם אתה אוהב את אלוהים משום שזכית רק לחסד קטן או משום שכבר זכית בשלווה ושמחה, ושמא אתה אוהב את אלוהים משום שכבר נטהרת על ידי ייסוריו ושיפוטו? מה בדיוק גורם לך לאהוב את אלוהים? באילו תנאים עמד פטרוס כדי להגיע לידי שלמות? לאחר שהוא הובא לידי שלמות, כיצד בוטא הדבר באופן מכריע? האם הוא אהב את אדוננו ישוע משום שהוא השתוקק אליו או משום שהוא לא היה יכול לראות אותו, ושמא משום שהוא ננזף? האם הוא אהב עוד יותר את אדוננו ישוע משום שהוא קיבל את הסבל והתלאות ומשום שהוא למד להכיר את הזוהמה והמרדנות שבו וכן את הקדושה של ישוע? האם אהבתו לאלוהים נעשתה טהורה יותר בזכות הייסורים והשיפוט של אלוהים או בשל משהו אחר? מהי הסיבה? אתה אוהב את אלוהים תודות לחסדו של אלוהים ומשום שהוא העניק לך היום ברכה זעומה. האם זו אהבה אמיתית? כיצד עליך לאהוב את אלוהים? האם עליך לקבל על עצמך את הייסורים והשיפוט של אלוהים? האם, לאחר שחזית בטבעו הצודק, תהיה מסוגל באמת לאהוב אותו עד כדי כך שתהיה משוכנע לחלוטין ותחזיק בידע אודותיו? האם יכול אתה לומר כמו פטרוס, שאינך מסוגל לאהוב את אלוהים במידה מספקת? האם אתה מחפש להיכבש באמצעות ייסורים ושיפוט או שמא להיטהר ולזכות בהגנה וטיפול באמצעות ייסורים ושיפוט? מה בין הללו אתה מחפש? האם חייך בעלי משמעות או שמא הם חסרי תכלית וללא כל ערך? האם אתה רוצה את הבשר או את האמת? האם אתה רוצה שיפוט או נוחות? כיצד עליך לנהוג לאחר שחווית כל כך הרבה מעבודתו של אלוהים ולאחר שחזית בקדושתו של אלוהים ובצדק שלו? כיצד עליך ללכת בדרך הזו? כיצד עליך לממש את אהבתך לאלוהים? האם לייסורים ולשיפוט של אלוהים הייתה השפעה כלשהי עליך? הדברים שאתה מביא לידי ביטוי, וכן השאלה באיזו מידה אתה אוהב את אלוהים, קובעים אם יש או אין לך ידע אודות הייסורים והשיפוט של אלוהים! השפתיים שלך אומרות שאתה אוהב את אלוהים, אך אתה מביא לידי ביטוי את טבעך הישן והמושחת – אין בך פחד מפני אלוהים ופחות מכך יש לך מצפון. האם אנשים כאלה אוהבים את אלוהים? האם אנשים כאלה נאמנים לאלוהים? האם הם אלו שמקבלים את הייסורים והשיפוט של אלוהים? אתה טוען שאתה אוהב את אלוהים ומאמין בו, אך אתה לא מרפה מהתפיסות שלך. בעבודה שלך, בהיווכחות שלך, בדברים שאתה אומר ובחיים שלך אין שום ביטוי לאהבת אלוהים שלך ואין שום יראה מאלוהים. האם זו דוגמה למישהו שזכה בייסורים ושיפוט? האם אדם כזה יכול להיות כפטרוס? האם לאנשים שדומים לפטרוס יש רק ידע אך לא את הביטוי שלו? מהו התנאי שנדרש היום לאדם כדי להביא לידי ביטוי חיים אמיתיים? האם תפילותיו של פטרוס לא היו אלא מילים שיצאו מפיו? האם אלה לא היו מילים שנבעו מעומק לבו? האם פטרוס רק התפלל ולא הוציא לפועל את האמת? למען מי מוקדש חיפושך? כיצד תזכה בהגנה ותיטהר במהלך הייסורים והשיפוט של אלוהים? האם אין לאדם תועלת בייסורים ובשיפוט של אלוהים? האם כל שיפוט הוא עונש? הייתכן שרק שלווה ושמחה, שרק ברכות חומריות ונוחות רגעית, מועילות לחיי האדם? האם אדם החי בסביבה נעימה ונוחה, ללא חיים של שיפוט, יכול להיטהר? במידה שאדם רוצה להשתנות ולהיטהר, כיצד עליו לקבל את הבאתו לידי שלמות? באיזו דרך עליך לבחור היום?