בראשית אלוהים נח. לא היו בני אדם או כול דבר אחר על פני האדמה באותה עת ואלוהים לא עשה כול עבודה. אלוהים החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר שהאנושות החלה להתקיים ולאחר שהושחתה. משלב זה והלאה, אלוהים לא נח עוד אלא החל להעסיק את עצמו בקרב האנושות. מנוחתו של אלוהים הופסקה בגלל השחתתה של האנושות וכן בגלל המרד של הארכי-מלאך. אם אלוהים לא יביס את השטן ויושיע את האנושות שהושחתה, הוא לעולם לא יוכל עוד להיווכח במנוחה. כשאין לאדם מנוחה, כך אין גם לאלוהים. כשאלוהים ייווכח במנוחה פעם נוספת, ייווכח גם האדם במנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, ללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הטרדות מצד השטן (המילה "שטן" מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה על ידי השטן וכן פלישה של כול כוח שהוא המתנגד לאלוהים. כול דבר נוהג לפי מינו וסוגד לאדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות. כשאלוהים ייווכח במנוחה, לא תיוותר עוד רשעות על פני האדמה ולא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים כלשהם. גם האנושות תיווכח בעולם חדש. היא לא תהיה עוד אנושות שהושחתה על ידי השטן, אלא אנושות שנושעה לאחר שהושחתה על ידי השטן. יום המנוחה של האנושות הוא גם יום המנוחה של אלוהים. אלוהים איבד את מנוחתו בגלל אי-יכולתה של האנושות להיווכח במנוחה ולא משום שלא יכול היה לנוח במקור. היווכחות במנוחה אין פירושה שכול הדברים יחדלו מלנוע או מלהתפתח, ואין פירושה שאלוהים יחדל מלעבוד או שהאדם יחדל מלחיות. הסימן להיווכחות במנוחה הוא כזה: השטן הושמד, אותם רשעים שהצטרפו לשטן במעשיו הרעים נענשו וחוסלו. כול הכוחות העוינים לאלוהים חדלים מלהתקיים. היווכחותו של אלוהים במנוחה פירושה שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. היווכחותה של האנושות במנוחה פירושה שכול האנושות תחיה באורו של אלוהים ובין ברכותיו. לא תהיה כול השחתה מצד השטן ולא יתרחשו דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה, ואלוהים ידאג לה. כשאלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה, משמעות הדבר תהיה שהאנושות נושעה ושהשטן הושמד, שעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם הסתיימה לגמרי. אלוהים לא ימשיך עוד לעבוד בקרב בני האדם והאדם לא יחיה עוד בתחומו של השטן. לפיכך אלוהים לא יהיה עוד עסוק והאדם לא יתרוצץ עוד במרחב. אלוהים והאדם ייווכחו במנוחה בעת ובעונה אחת. אלוהים ישוב לעמדתו המקורית וכול אדם ישוב למקומו המתאים. אלה הם היעדים שאלוהים והאדם ישכנו בהם בהתאמה, לאחר סיום כול ניהולו של אלוהים. לאלוהים יש היעד שלו ולאדם יש היעד שלו. בעת מנוחה, אלוהים יוסיף להנחות את האנושות כולה בחייה על פני האדמה. כשהוא באורו של אלוהים, האדם יעבוד את האל האמיתי האחד שבשמיים. אלוהים לא יחיה עוד בקרב האנושות וגם האדם לא יוכל לחיות עם אלוהים ביעד של אלוהים. אלוהים והאדם אינם יכולים לחיות באותו עולם, אלא לכול אחד מהם אורח חיים המתאים לו. אלוהים הוא שמנחה את האנושות כולה, ואילו האנושות כולה היא תמצית עבודת הניהול של אלוהים. האנושות היא שמובלת. במהותה, האנושות אינה דומה לאלוהים. לנוח פירושו לשוב למקומך המקורי. לפיכך כשאלוהים נוכח במנוחה, פירוש הדבר הוא שאלוהים שב למקומו המקורי. אלוהים לא יחיה עוד על פני האדמה ולא יהיה שותף לשמחה ולסבל של האנושות כשהוא בקרב האנושות. כשהאנושות תיווכח במנוחה, פירוש הדבר הוא שהאדם ייעשה לבריאה אמיתית. האנושות תסגוד לאלוהים מעל פני האדמה ותחיה חיים אנושיים רגילים. בני אדם לא ימרדו עוד באלוהים ולא יתנגדו לו. הם ישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה. אלה הם החיים והיעדים של אלוהים והאנושות בהתאמה, לאחר שייווכחו במנוחה. תבוסתו של השטן היא מגמה בלתי נמנעת במלחמה בין אלוהים לשטן. בדרך זו, היווכחותו של אלוהים במנוחה לאחר השלמת עבודת הניהול שלו וישועתו המוחלטת של האדם והיווכחותו במנוחה, נעשות אף הן למגמות בלתי נמנעות. מקום מנוחתו של האדם הוא על פני האדמה ומקום מנוחתו של אלוהים הוא בשמיים. כשהאדם ינוח, הוא יעבוד את אלוהים וגם יחיה על פני האדמה, וכשאלוהים ינוח, הוא ינחה את החלק הנותר של האנושות. הוא ינחה אותו מן השמיים ולא מן הארץ. אלוהים יהיה עדיין הרוח, ואילו האדם יהיה עדיין בשר ודם. לאלוהים ולאדם יש דרכים שונות לנוח. כשאלוהים ינוח, הוא יבוא ויופיע בקרב בני האדם. כשהאדם ינוח, הוא יונחה על ידי אלוהים לבקר בשמיים ואף ליהנות מן החיים בשמיים. לאחר שאלוהים והאדם ייווכחו במנוחה, השטן לא יתקיים עוד, וכמו השטן, אותם רשעים גם הם לא יתקיימו עוד. בטרם ייווכחו אלוהים והאדם במנוחה, אותם רשעים שרדפו בעבר את אלוהים על פני האדמה והאויבים שמרדו בו על פני האדמה, כבר יושמדו. הם יושמדו על ידי האסונות הגדולים באחרית הימים. לאחר שאותם רשעים יושמדו לחלוטין, הארץ לא תדע עוד הטרדות מצד השטן. האנושות תזכה בישועה מלאה ורק אז עבודתו של אלוהים תסתיים לחלוטין. אלה הן הדרישות המוקדמות להיווכחותם של אלוהים והאדם במנוחה.
